קונצרן טאטא ההודי, שמגלגל כמאה מיליארד דולר בשנה, ממשיך לגלות עניין בישראל. ק.ר.ס ג'מוואל, מנכ"ל חברת טאטא תעשיות, החברה הבת של התאגיד שמתמקדת בחדשנות, מבקר בימים אלה בישראל במסגרת הידוק הקשר בין החברה לבין האקדמיה המקומית.
טאטא חתמה לפני כחצי שנה על הסכם עם אוניברסיטת תל אביב, שלפיו תהיה טאטא משקיע עוגן ותקצה 5 מיליון דולר לקרן בת 20 מיליון דולר שתשקיע בטכנולוגיות של אוניברסיטת תל אביב. לדברי שלמה נמרודי, מנכ"ל חברת רמות, שממסחרת את הטכנולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, הקרן תסיים בקרוב לגייס את יתרת הסכום.
ג'מוואל הסביר היום מה הקונצרן מחפש בישראל: "למרות שרוב ההכנסות של טאטא מגיעות כיום מחוץ להודו, עדיין לא ניצלנו מספיק את הטכנולוגיה כיתרון תחרותי. פעלנו בעיקר בשוק מתפתח, שבו הייתה דרישה למוצרים שלנו, גם כאלה שלא היו בחזית הטכנולוגיה". בשנים האחרונות וביתר שאת מאז שסירוס מיסטרי מונה ליו"ר הקונצרן ב-2012, שמים בטאטא דגש משמעותי על חדשנות, והחברה רואה את ישראל כמקור חשוב לחדשנות הזו. החברה כבר משתפת פעולה עם ישראל בתחום הביטחוני.
ג'מוואל ציין כי הקרן המשותפת של טאטא ושל אוניברסיטת תל אביב כבר סרקה עד היום 40 פרויקטים, מהם כ-60% בתחום מדעי החיים ו-40% בתחומי המדעים המדויקים, הסייבר והחקלאות.
אחד התחומים שבו עוסק השת"פ הוא "ביטחון תזונתי", שכולל טכנולוגיות לשיפור ניצולת המים, השבחת יבול ושינוע מזון. "בהודו, כמו בישראל, ישנו מיעוט של אדמות חקלאיות יחסית לאוכלוסייה. הודו מייצרת 220 מיליון טון של מזון בשנה, וצורכת בערך את אותו הדבר, אבל חלק נכבד מן הציבור בתת תזונה", אומר ג'מוואל, "הבעיה היא שהחקלאים לא מצליחים להגיע לרווחיות שתאפשר להם השקעה בטכנולוגיות מתקדמות, וזה מעגל היזון שלילי - הם תקועים עם זרעים סוג ב', אין להם חממות והם תלויים לחלוטין במזג האוויר. הרבה טכנולוגיות ישראליות חדשניות מאפשרות ניצול טוב יותר של הקיים בתחום החקלאי, ובמחיר סביר".
- חטיבת הרכב שלכם רכשה מותגים כמו לנדרובר ויגואר. תרכשו חברות ענק נוספות?
"נשים לב להזדמנויות, אבל זו לא הדרך העיקרית שלנו. תמיד היינו מאוד ממוקדים בצמיחה אורגנית". באשר לאפשרות של רכישות בישראל הוא אומר: "אין שום דבר על הכוונת כרגע".
מכון מחקר בסין
לאחרונה הצהירה אוניברסיטת תל אביב על הקמת מכון מחקר בסין, בעלות של מאות מיליוני דולרים. במקביל הכריז גם הטכניון על הקמת שת"פ בהיקפים כאלה, לצד שיתוף פעולה בהיקף דומה בארה"ב. "אנחנו לא פחות אמביציוזיים", אומר פרופ' יוסף קלפטר, נשיא אוניברסיטת תל אביב, "בסין בחרנו בדרך אחרת. לא רצינו להקים אוניברסיטה, אלא מכון מחקר. הם אימצו אוניברסיטה קטנה, ואילו אנחנו משתפים פעולה עם אחת מעשר הגדולות בסין, שכולם מחזרים אחריהן".