תגובות סוערות בשוק ההון בעקבות הפרסום אמש (א') ב"גלובס", על כך שבנק ישראל פסל את אתי לנגרמן מכהונה כדירקטורית בבנק לאומי מכיוון שאחותה עובדת בו. הסערה נבעה משתי סיבות; הסיבה הראשונה היא שלנגרמן הצהירה על סוגיית אחותה כבר כאשר הגישה את המועמדות, ובבנק ישראל לא שמו לב לכך, וגילו על הקשר רק לאחר שכבר נבחרה על ידי בעלי המניות באסיפה שהתקיימה בשבוע שעבר.
הסיבה השנייה לכעס היא שהוחלט שמי שייכנס במקום לנגרמן לדירקטוריון הוא אוטומטית הבא בתור אחריה בכמות הקלות, משה דברת, המכהן כיום כדירקטור בבנק, וצפוי להתחיל קדנציה שלישית. "איזה מין דבר זה? למה מכניסים אוטומטית את הבא בתור? אולי אם לנגרמן לא הייתה מועמדת, התוצאות היו אחרות, ומועמד אחר היה מקבל את הקולות שלה?" אמר אחד מבעלי המניות בבנק.
"אני לא מופתע ממה שקרה", אמר זיאד אבו חבלה, שהגיש מועמדות לתפקיד דירקטור, לא עבר את השלב הראשוני, והגיש תלונה למבקר המדינה לגבי התנהלות הוועדה לבחירת דירקטורים. "הוועדה אמורה להיות מקצועית, אבל אנחנו שוב רואים שעבדה בצורה הכי שטחית שיש".
חוסר שביעות הרצון שהשמיעו גורמים שונים בשוק ההון גם נבע מכך שדברת מכהן כבר כיום כדירקטור בבנק, ולכן כעת תוצאות הבחירות הן שמתוך 6 דירקטורים שצריך היה למנות, נבחרו 5 דירקטורים מכהנים או כאלה שכיהנו בעבר.
לא אישי
למרות הטענות והביקורת שנשמעה מצד גורמים שונים הקשורים לעניין, לא נראה כי מישהו עומד להרים את הכפפה ולהגיש עתירה לבג"ץ נגד תהליך בחירת הדירקטורים. "תחושת העוול אמנם גדולה, אבל לא אגיש עתירה לבג"ץ, כי ממילא תימצא הדרך לא למנות אותי לדירקטור", אמר עו"ד רמי אברמוב, שהגיש גם כן תלונה למבקר המדינה על התנהלות הוועדה לבחירת דירקטורים.
גם אבו חבלה אמר שלא יעתור לבג"ץ: "אני לא חושב שזה נכון שאגיש בג"ץ; זה ייראה כמו מאבק אישי שלי, ורק ייצור לי תדמית שלילית".
מבנק ישראל נמסר בתגובה: "תחילת כהונתם כדירקטורים של מועמדים שנבחרים באסיפת בעלי מניות כפופה בכל מקרה להליך fit and proper, וההליך המקדמי שביצע בנק ישראל לבקשת הוועדה למינוי דירקטורים אינו בא במקום הליך זה. כפי שנכתב בהודעת הבנק על זימון האסיפה שהתפרסמה לציבור, במידה ומי מהנבחרים יימצא כאינו כשיר לכהונת דירקטור, הבא אחריו במניין הקולות התומכים שזכו ברוב יכהן כדירקטור. בפקודת הבנקאות אין כל הוראה אחרת לעניין זה".