גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך מרוויחות חברות תעודות הסל 150 מ' ש' בשנה

התחרות בענף תעודות הסל הולכת ומצטמצמת, וציבור המשקיעים נפגע

תעשיית תעודת הסל בישראל צומחת מהר. שנת 2013 עומדת לפני סיום והענף כבר מגלגל סכום שיא של קרוב ל-100 מיליארד שקל - זינוק של 100% בתוך 4 שנים בלבד. לנוכח הצמיחה האדירה הזו - ששורשיה ברגולציה הגוברת בשוק ההון, ושנאת הסיכון שפשטה בגופים המוסדיים (עליה הרחבנו בעבר) - מתבקש לתהות אודות היקף ההכנסות והרווחים של ארבע חברות ניהול תעודות סל הפועלות בשוק המקומי: קסם, תכלית, פסגות והראל.

תעודות הסל של פסגות מנוהלות במסגרת חברה פרטית, שאינה מפרסמת בפומבי את דוחותיה הכספיים. תעודות הסל של הראל ותכלית, מסתפקות בפרסום נתון ההכנסות בלבד במסגרת דוח הדירקטוריון של החברות הציבוריות המחזיקות בהן (הראל השקעות ודש מיטב, בהתאמה). יוצאת דופן היא קסם מבית אקסלנס. בית ההשקעות שבשליטת קבוצת הפניקס אמנם אינו מפרסם את הדוח הכספי המלא של קסם, ובכל זאת מתנהל בשקיפות רבה יותר ממתחריו.

עיון במספרים העולים מדוחות קסם הותיר אותנו מופתעים. החברה רשמה בשלוש שנים -2010, 2011 ו-2012 - רווח תפעולי מצרפי של 200 מיליון שקל, המהווה יותר מ-50% מהכנסותיה (ראו טבלה). אבל מעבר לכך, מתברר כי דמי הניהול אותם גובה קסם מרוכשי תעודות הסל שלה אינם מקור הכנסתה היחידי, ולמעשה הם מהווים פחות ממחצית הכנסותיה.

מתוך הכנסות של 127 מיליון שקל שרשמה קסם ב-2012, רק 60 מיליון שקל הגיעו מגביה של דמי ניהול בגין תעודות סל. מקור הכנסות משמעותי לא פחות, בהיקף שנתי דומה של 60 מיליון שקל, מכונה ע"י קסם בשם "רווח מפעילות כיסוי ומימון".

על מה מכסה קסם, את מי היא מממנת וכיצד היא מצליחה לייצר עשרות מיליוני שקלים נוספים מלבד דמי הניהול שהיא גובה?

מכונת ייצור כסף משוכללת

כידוע, תעודות הסל בישראל הן התחייבות כספית לכל דבר ועניין של מנפיק התעודה כלפי המחזיק בה. בהתאם לכך, "רווח מפעילות כיסוי ומימון" הוא למעשה שם נרדף למרווח הפיננסי הקיים בין ההתחייבות למחזיקי תעודת הסל מצד אחד, לבין תשואת תיק הנכסים המגבים את ההתחייבות הזו מצד שני.

המרווח הפיננסי הזה מושפע מגורמים כגון פערי הריביות הקיימים בין השקל לדולר (כאחוז אחד כיום), שיפוע עקום הריביות (ריבית לייבור לטווח של שנה היא כ-0.6% לעומת 0.2% לשלושה חודשים), גלגול חוזים עתידיים מתקופה לתקופה ופעילות של עשיית שוק בתעודות שהונפקו.

קסם מציינת כסיבה עיקרית ליכולתה ליצור מרווח פיננסי חיובי את היתרון המובהק שיש לה לגודל, המאפשר לה לקבל ריביות גבוהות יותר על פיקדונות. במילים אחרות, קסם, המנהלת כיום קרוב ל-30 מיליארד שקלים, מפקידה סכומים גדולים מאוד בבנקים, ומתוקף כך מתאפשר לה לקבל מהם תנאי ריבית טובים.

משיחה עם דמות בולטת בענף תעודות הסל עולה כי המרווח הפיננסי יכול להגיע בקלות לחצי אחוז בשנה מההיקף הכספי של תעודת הסל - פי חמישה מדמי הניהול השכיחים בענף שעומדים על כעשירית האחוז. המרווח הגבוה הזה מתקיים בתעודות הסל על מדדי מניות ואג"ח בחו"ל.

ואכן, מנהלי ההשקעות המיומנים של קסם יודעים את מלאכתם היטב, וכך הם הצליחו לייצר מאז תחילת 2010 ועד סוף יוני 2013 רווחי כיסוי ומימון בהיקף מצטבר של כ-200 מיליון שקל, אגב הפיכת החברה למכונת ייצור כסף משוכללת.

כאמור, נתוניהן של החברות המתחרות - פסגות, הראל ותכלית - אינם חשופים, אך ברור כי לקסם אין בלעדיות או רישום פטנט על השיטה בה היא יוצרת רווחי מימון. לכן, לא יהיה זה בלתי סביר להניח כי ההכנסות הגדולות הללו, שמעבר לאלה המתקבלות מדמי הניהול, מאפיינות את תעשיית תעודות הסל המקומית בכללה.

אם לשפוט על פי הנעשה אצל קסם, ובהתחשב בנתח השוק שלה - קרוב לשליש מהשוק - נראה כי תעשיית תעודות הסל בכללה יודעת לייצר רווחי מימון נוספים של למעלה מ-150 מיליון שקל בשנה, מעבר לדמי הניהול שהיא גובה מרוכשי תעודות הסל.

שכבת השומן לא מגיעה למשקיעים

למנהלים של תעודות הסל יש נטייה להצניע את רווחי המימון הללו. הם ידברו לרוב על כך שדמי הניהול בתעודות הסל על מדדי המניות והאג"ח בישראל הם אפסיים, ועל כך שהתקנות מאפשרות להם בדרך כלל לגבות לא יותר מעשירית האחוז כדמי ניהול.

הם כמובן צודקים, אלא שמדובר בתיאור חלקי בלבד של המצב בענף. אילו רמת התחרות בענף תעודות הסל הייתה גבוהה יותר, ייתכן שאותה שכבת שומן של רווחי מימון אדירים הייתה מועברת, לפחות בחלקה, אל מחזיקי התעודות בצורה של דמי ניהול שליליים, שעדיין היו מאפשרים לתעשייה כולה להישאר רווחית.

אלא שדמי ניהול שליליים אינם קיימים בענף תעודות הסל, ויש לכך מספר סיבות: מדובר בענף שעבר עד לאחרונה תהליך של מיזוגים ורכישות עד כי מספר השחקנים בו קטן לארבעה בלבד.

בנוסף, יצר משרד האוצר חסם לתחרות, כאשר אפשר - במסגרת תקנות ההשקעה החדשות לגופים מוסדיים -לבצע עסקת צדדים קשורים במסגרתן יכולות קופות הגמל לרכוש את תעודות הסל של החברה האחות (המשתייכת לאותו בית השקעות).

השילוב של התקנות החדשות יחד עם התמעטות מספר השחקנים יצר לאחרונה בענף דינמיקה חדשה ולא חיובית במיוחד, עליה הצבענו כאן ב"גלובס" בשבוע שעבר (בעיקר בבית ההשקעות פסגות, ובמידה פחותה גם אצל השחקניות האחרות בענף).

כך, למשל, קופות הגמל של פסגות ביצעו באחרונה רכישה מאסיבית של תעודות סל מהחברה האחות. אמנם, כאמור, דמי הניהול בעסקת צדדים קשורים הוגבלו לעשירית האחוז בלבד, אך כפי שראינו מנתוניה הכספיים של קסם, חברות תעודות הסל יודעות לייצר רווחי מימון אדירים, גם כאשר דמי הניהול עומדים על אפס.

ממה מורכבות ההכנסות של קסם

עוד כתבות

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים