גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך מרוויחות חברות תעודות הסל 150 מ' ש' בשנה

התחרות בענף תעודות הסל הולכת ומצטמצמת, וציבור המשקיעים נפגע

תעשיית תעודת הסל בישראל צומחת מהר. שנת 2013 עומדת לפני סיום והענף כבר מגלגל סכום שיא של קרוב ל-100 מיליארד שקל - זינוק של 100% בתוך 4 שנים בלבד. לנוכח הצמיחה האדירה הזו - ששורשיה ברגולציה הגוברת בשוק ההון, ושנאת הסיכון שפשטה בגופים המוסדיים (עליה הרחבנו בעבר) - מתבקש לתהות אודות היקף ההכנסות והרווחים של ארבע חברות ניהול תעודות סל הפועלות בשוק המקומי: קסם, תכלית, פסגות והראל.

תעודות הסל של פסגות מנוהלות במסגרת חברה פרטית, שאינה מפרסמת בפומבי את דוחותיה הכספיים. תעודות הסל של הראל ותכלית, מסתפקות בפרסום נתון ההכנסות בלבד במסגרת דוח הדירקטוריון של החברות הציבוריות המחזיקות בהן (הראל השקעות ודש מיטב, בהתאמה). יוצאת דופן היא קסם מבית אקסלנס. בית ההשקעות שבשליטת קבוצת הפניקס אמנם אינו מפרסם את הדוח הכספי המלא של קסם, ובכל זאת מתנהל בשקיפות רבה יותר ממתחריו.

עיון במספרים העולים מדוחות קסם הותיר אותנו מופתעים. החברה רשמה בשלוש שנים -2010, 2011 ו-2012 - רווח תפעולי מצרפי של 200 מיליון שקל, המהווה יותר מ-50% מהכנסותיה (ראו טבלה). אבל מעבר לכך, מתברר כי דמי הניהול אותם גובה קסם מרוכשי תעודות הסל שלה אינם מקור הכנסתה היחידי, ולמעשה הם מהווים פחות ממחצית הכנסותיה.

מתוך הכנסות של 127 מיליון שקל שרשמה קסם ב-2012, רק 60 מיליון שקל הגיעו מגביה של דמי ניהול בגין תעודות סל. מקור הכנסות משמעותי לא פחות, בהיקף שנתי דומה של 60 מיליון שקל, מכונה ע"י קסם בשם "רווח מפעילות כיסוי ומימון".

על מה מכסה קסם, את מי היא מממנת וכיצד היא מצליחה לייצר עשרות מיליוני שקלים נוספים מלבד דמי הניהול שהיא גובה?

מכונת ייצור כסף משוכללת

כידוע, תעודות הסל בישראל הן התחייבות כספית לכל דבר ועניין של מנפיק התעודה כלפי המחזיק בה. בהתאם לכך, "רווח מפעילות כיסוי ומימון" הוא למעשה שם נרדף למרווח הפיננסי הקיים בין ההתחייבות למחזיקי תעודת הסל מצד אחד, לבין תשואת תיק הנכסים המגבים את ההתחייבות הזו מצד שני.

המרווח הפיננסי הזה מושפע מגורמים כגון פערי הריביות הקיימים בין השקל לדולר (כאחוז אחד כיום), שיפוע עקום הריביות (ריבית לייבור לטווח של שנה היא כ-0.6% לעומת 0.2% לשלושה חודשים), גלגול חוזים עתידיים מתקופה לתקופה ופעילות של עשיית שוק בתעודות שהונפקו.

קסם מציינת כסיבה עיקרית ליכולתה ליצור מרווח פיננסי חיובי את היתרון המובהק שיש לה לגודל, המאפשר לה לקבל ריביות גבוהות יותר על פיקדונות. במילים אחרות, קסם, המנהלת כיום קרוב ל-30 מיליארד שקלים, מפקידה סכומים גדולים מאוד בבנקים, ומתוקף כך מתאפשר לה לקבל מהם תנאי ריבית טובים.

משיחה עם דמות בולטת בענף תעודות הסל עולה כי המרווח הפיננסי יכול להגיע בקלות לחצי אחוז בשנה מההיקף הכספי של תעודת הסל - פי חמישה מדמי הניהול השכיחים בענף שעומדים על כעשירית האחוז. המרווח הגבוה הזה מתקיים בתעודות הסל על מדדי מניות ואג"ח בחו"ל.

ואכן, מנהלי ההשקעות המיומנים של קסם יודעים את מלאכתם היטב, וכך הם הצליחו לייצר מאז תחילת 2010 ועד סוף יוני 2013 רווחי כיסוי ומימון בהיקף מצטבר של כ-200 מיליון שקל, אגב הפיכת החברה למכונת ייצור כסף משוכללת.

כאמור, נתוניהן של החברות המתחרות - פסגות, הראל ותכלית - אינם חשופים, אך ברור כי לקסם אין בלעדיות או רישום פטנט על השיטה בה היא יוצרת רווחי מימון. לכן, לא יהיה זה בלתי סביר להניח כי ההכנסות הגדולות הללו, שמעבר לאלה המתקבלות מדמי הניהול, מאפיינות את תעשיית תעודות הסל המקומית בכללה.

אם לשפוט על פי הנעשה אצל קסם, ובהתחשב בנתח השוק שלה - קרוב לשליש מהשוק - נראה כי תעשיית תעודות הסל בכללה יודעת לייצר רווחי מימון נוספים של למעלה מ-150 מיליון שקל בשנה, מעבר לדמי הניהול שהיא גובה מרוכשי תעודות הסל.

שכבת השומן לא מגיעה למשקיעים

למנהלים של תעודות הסל יש נטייה להצניע את רווחי המימון הללו. הם ידברו לרוב על כך שדמי הניהול בתעודות הסל על מדדי המניות והאג"ח בישראל הם אפסיים, ועל כך שהתקנות מאפשרות להם בדרך כלל לגבות לא יותר מעשירית האחוז כדמי ניהול.

הם כמובן צודקים, אלא שמדובר בתיאור חלקי בלבד של המצב בענף. אילו רמת התחרות בענף תעודות הסל הייתה גבוהה יותר, ייתכן שאותה שכבת שומן של רווחי מימון אדירים הייתה מועברת, לפחות בחלקה, אל מחזיקי התעודות בצורה של דמי ניהול שליליים, שעדיין היו מאפשרים לתעשייה כולה להישאר רווחית.

אלא שדמי ניהול שליליים אינם קיימים בענף תעודות הסל, ויש לכך מספר סיבות: מדובר בענף שעבר עד לאחרונה תהליך של מיזוגים ורכישות עד כי מספר השחקנים בו קטן לארבעה בלבד.

בנוסף, יצר משרד האוצר חסם לתחרות, כאשר אפשר - במסגרת תקנות ההשקעה החדשות לגופים מוסדיים -לבצע עסקת צדדים קשורים במסגרתן יכולות קופות הגמל לרכוש את תעודות הסל של החברה האחות (המשתייכת לאותו בית השקעות).

השילוב של התקנות החדשות יחד עם התמעטות מספר השחקנים יצר לאחרונה בענף דינמיקה חדשה ולא חיובית במיוחד, עליה הצבענו כאן ב"גלובס" בשבוע שעבר (בעיקר בבית ההשקעות פסגות, ובמידה פחותה גם אצל השחקניות האחרות בענף).

כך, למשל, קופות הגמל של פסגות ביצעו באחרונה רכישה מאסיבית של תעודות סל מהחברה האחות. אמנם, כאמור, דמי הניהול בעסקת צדדים קשורים הוגבלו לעשירית האחוז בלבד, אך כפי שראינו מנתוניה הכספיים של קסם, חברות תעודות הסל יודעות לייצר רווחי מימון אדירים, גם כאשר דמי הניהול עומדים על אפס.

ממה מורכבות ההכנסות של קסם

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

דיווח: טראמפ עשוי להורות על תקיפה מוגבלת כבר "בימים הקרובים"

דיווח בניו יורק טיימס: טראמפ עשויו להורות על תקיפה ראשונית באיראן כדי להוכיח למשטר שהוא חייב לוותר על היכולת לפתח נשק גרעיני ● גורמי מודיעין בארה"ב מזהים סימנים לכך שאיראן עשויה להורות לארגוני טרור לבצע פיגועים נגד יעדים אמריקאיים באירופה ● נושאת המטוסים ג'רלד פורד תגיע בקרוב סמוך לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

"לא מחפש הרפתקאות וסיכונים": מי הוא צביקה לביא מחקירת מידע הפנים בארית

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר על ידי רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות