ישנן לא מעט סיבות לפריחה של ההשקעה הפסיבית במניות. ההשקעה דרך תעודות סל, קרנות עוקבות או חוזים היא זולה יותר, פשוטה יותר, יעילה יותר ומניבה תשואה גבוהה יותר גם עבור מנהלי ההשקעות המוסדיים, ובוודאי עבור הלקוח הפרטי. וגם היעילות הזו מתחילה להתפתח למוצרים מתוחכמים יותר המתחילים לתפוס נתחי שוק גדלים.
מחקרים רבים הראו וממשיכים להראות כי לאורך זמן לא ניתן להכות את מדדי המניות. השקעה סלקטיבית במניות מניבה לאורך השנים תשואה נמוכה מתשואת המדד. גם אם אנליסט מניות יכול לחזות בהצלחה רווח של חברה בעוד שנה, קשה מאוד להבין כיצד אותו אנליסט יכול לחזות באיזה מכפיל רווח צפויה המניה להיסחר.
להבדיל, אנליסט חוב נדרש לראות מה הסיכוי שהחברה תשרת את חובה, ולכן נראה שעדיף למנהלי השקעות מוסדיים להקצות את משאבי האנליזה שלהם להשקעה אקטיבית בחוב, במקום להשקעה אקטיבית במניות. לאור זאת, רבים ממנהלי ההשקעות המוסדיים, מנהלי תיקים ויועצי ההשקעות החלו להשקיע באפיק המנייתי באופן פסיבי ולא באמצעות קניית ניירות בודדים.
מעבר ליכולת הלא ברורה לחזות את תנודות המניות, בהשקעה הפסיבית תומכים גם פרמטרים כגון מיסוי (בתעודות זרות) והשקעת דיבידנד, אבל הדבר החשוב ביותר הוא גובה דמי הניהול. דמי ניהול גבוהים הוכחו בלא מעט מחקרים כסיבה בגללה לא מצליחים מנהלי השקעות אקטיביים לנצח את מדדי המניות. קרן מחקה או תעודת סל בדמי ניהול נמוכים תביא לאורך זמן לתשואה גבוהה יותר, וכנראה אפילו בסטיית תקן נמוכה יותר.
פסיביות אבל מתוחכמות
אך ההשקעה הפסיבית הישנה מתחילה לעמוד מול תחרות בהשקעות פסיביות חדשניות ואולי יעילות יותר. כך, לדוגמה, אחת מהחלופות הקיימות כיום היא השקעה במתודולוגיית "עוגן-לוויין". במתודולוגיה הזאת, העוגן המנייתי בתיק הוא תעודות הסל המנייתיות או השקעה פסיבית אחרת, ואילו ה"לוויין" הוא החלק המנייתי הקטן יותר בתיק, והוא כולל מניות שנבחרו באופן סלקטיבי. הלוויין יכול להיות גם ניצול הזדמנויות בכשל במדד, בדיבידנדים או משקולות שונות ביחס למדד עצמו (overweight/underweight).
בשיטה הזאת, מרבית הרכיב המנייתי בתיק בנוי מהשקעה פסיבית יעילה וזולה יותר (בטא) יחד עם בחירת מניות או טכניקות השקעה המסוגלות להניב תשואה עודפת (אלפא).
אחת מהטכניקות הללו מתבססת על ניצול הזדמנויות בעת כניסת או יציאת ני"ע מהמדד. במצב כזה חזינו לאחרונה כשמניית אופקו נוספה לת"א 25, דבר שהביא לירידה חדה במדד עצמו, עקב צורך של תעודות הסל לרכוש את המניה, ולהתאים את עצמן להרכב החדש של המדד. שילוב של השקעה פסיבית ואקטיבית היה יכול לנצל כשל כזה.
מגמת ההשקעות הפסיביות במניות ממשיכה להתחדש גם ברמת התחכום. מעבר לתיבול מנייתי אקטיבי יחד עם השקעה פסיבית, נוצרו אינדקסים חדשניים יותר המאופיינים בתנודתיות נמוכה, שינוי משקולות אקטיבי או פסיבי, וניסיונות לתת בטא גבוהה יותר מזו של מדד הייחוס.
ההתפתחויות הללו מהוות בשורה מצוינת למשקיעים. הגיע הזמן שגם המשקיע הפרטי יעשה סוויץ' ויבקש שחלק גדול מהרכיב המנייתי שלו ינוהל באמצעות השקעה מדדית יעילה וזולה, ולא על ידי בחירת מניות ספציפיות שאינה יעילה לאורך זמן.
הכותב הוא כלכלן ראשי במנורה מבטחים