"יש בכר אחד ששולט בדיסקונט וזה לא יוסי", כך נכתב בטוקבק באחת הידיעות שפורסמו באחרונה בנושא סכסוך העבודה בבנק דיסקונט. במשך שנים נחשב ריקי בכר לאחת הדמויות החזקות ביותר בבנק. בכר מכהן כיו"ר ועד העובדים למעלה מ-30 שנה, הוא אחד מראשי הועד הוותיקים ביותר שיש במשק אם לא הוותיק שבהם.
לאורך השנים הוא לא עשה חיים קלים להנהלות הבנק, הרבה פעמים היחסים הטעונים הגיעו גם לסכסוך עבודה, וכמעט תמיד קיבל בסוף בכר את מה שדרש.
בכר כבר נושק לגיל 70, אבל ממש לא נשחק, ולא התכוון לפרוש לגמלאות. אחרי שבהנהלת דיסקונט האריכו לו את הכהונה באופן מיוחד, בעקבות הגעתו לגיל הפרישה, הוא ציפה שחוזהו, שמגיע לסיומו במארס 2014, יחודש.
אלא שבאחרונה הפתיע יו"ר דיסקונט, יוסי בכר, את ריקי בכר, והודיע לו שאין לו כוונה להאריך את החוזה. אמנם במארס האחרון אמר ריקי בכר למוסף "סופהשבוע": "אני בכלל לא שואל את ההנהלה האם להמשיך לעבוד בדיסקונט", אבל למרות הזלזול, להחלטה שלא להאריך לו את החוזה יש השלכות:
1. ההסתדרות: הכדור עובר כעת להסתדרות. גם בפעם הראשונה שבה הוארכה הכהונה של בכר, והוא עבר מההסכם הקיבוצי לחוזה אישי בעקבות הגעתו לגיל הפנסיה, ההסתדרות טיפלה בסוגיה.
אלא שהפעם לא בטוח שהיא תתגייס לטובת בכר. ראשית, בפעם הראשונה ההנהלה לא הייתה נחרצת לגבי סיום כהונתו. "גם אם ראש הממשלה יבקש באופן אישי שהבנק יאריך לבכר את החוזה, זה לא יקרה", אומר גורם בבנק. כלל לא בטוח שבמצב הנוכחי, בהסתדרות ירצו להתעמת עם הבנק. שנית, לא בטוח שכולם בהסתדרות חושבים שנכון להאריך ליו"ר הועד את הכהונה מעבר לגיל הפרישה.
2. מני גרינשטיין: בהנחה שלא יהיו הפתעות ברגע האחרון, ובכר אכן יפרוש במארס, מי שמסומן להחליפו הוא סגנו ויד ימינו, מני גרינשטיין. גרינשטיין הוא פעיל ותיק בוועד העובדים, ואחראי כיום על הקשר השוטף מול העובדים. יש האומרים שהוא מתון יותר מבכר, ומבין את הצורך בהתייעלות הבנק. מנגד, אחרים טוענים כי גם אם סגנונו מעודן יותר מבכר, הוא יכול להיות לא פחות לוחמני ממנו.
גם אם גרינשטיין מתון מבכר, הוא לא צפוי לעשות חיים קלים להנהלת דיסקונט. גרינשטיין ייכנס לנעליים הגדולות שמשאיר אחריו בכר. הוא יודע שהסכם השכר החדש (בהנחה שלא יגובש לפני פרישת בכר), יהיה המבחן הראשון שלו כיו"ר ועד. הוא לא ימהר להתפשר, ויהיה נחוש להציג הישגים.
3. עד מארס 2014: חוזהו של ריקי בכר מסתיים בעוד חמישה חודשים, ולא נראה שהוא יקדים את עזיבתו ביום אחד. חמשת החודשים הקרובים צפויים להיות מתוחים למדי בין הבנק לוועד. כבר אתמול פורסם ב"גלובס" כי בכר מבטל את הקפאת הסכסוך ודורש לשוב לשולחן המו"מ, ולא לחכות לכניסתה של לילך אשר-טופליסקי לתפקיד המנכ"ל.
אלא שברור שהוא חוזר למו"מ באווירה לא חיובית בלשון המעטה, וזאת לאור ההודעה על אי הארכת החוזה. עד עתה שמר בכר על להבות נמוכות בסכסוך, למעט אסיפה גדולה שקיים ובה התבטא בחריפות נגד ההנהלה, הוא לא ביצע צעדים דרסטיים נגד הבנק. האם ימשיך בגישה זו גם כעת, כשהוא פגוע מהחלטת ההנהלה להאריך לו את החוזה? הרשו לנו להמר, שבכר עדיין לא אמר את המילה האחרונה.