לפני כמה שנים טובות לקחתי חלק בהשקת רכב שנערכה באזור יוהנסבורג. הדבר הזכור לי ביותר מאותו אירוע היו הנחיות הבטיחות האישיות שנמסרו בטרם היציאה לדרך: "לא יורדים מהרכב פרט לתחנות העצירה הקבועות. לא עוצרים בעצור אלא רק מאיטים, ואם מזהים משהו או מישהו מאיים בצומת - נוסעים גם באור אדום. לא ליצור קשר עין עם נהגים בסביבה, לא לפתוח חלון ולא להגיב לפרובוקציות. אם ראיתם רכב במצוקה בסביבתכם אל תעצרו. דווחו למוקד והמשיכו לנסוע".
הוראות הבטיחות הללו צפו ועלו בשבוע שעבר אחרי נהיגה אקראית של כמה עשרות קילומטרים בכבישי ישראל בשעות העומס. כמויות הזעם ושנאת החינם - שנפרקות כיום על הכבישים בין הנהגים בצורה של צפירות, קללות, איומים, התעלמות הדדית וסיכון הדדי - שוחקות ומתישות פיזית ונפשית.
יש שתי דרכים להישרד בסביבה כזו מבלי לפנות לשירותי התחבורה הציבורית (ולסבול שם מסוג אחר של שחיקה קשה). האחת היא להתבצר בכלי רכב גדולים וגבוהים יותר ויותר, רצוי עם חלונות שחורים, לא ליצור קשר עין עם נהגים וללמוד להתעלם גם כשזרים מנסים להתנקש בחייך ללא שום סיבה. אמנם עוד לא הגענו לשלב המכוניות הממוגנות והמצוידות בלהביורים ובקלאצ'ים של דרום אפריקה, אבל אנחנו לבטח בדרך.
הדרך השנייה היא להצטייד בכלי דו-גלגלי, לחבוש קסדה אטומה לרעש עם משקף כהה, ופשוט למשוך בידית הגז, להשתחל בתנועה ולהותיר את כל האלימות והשנאה מאחור. לכבוד בני המזל שיכולים לעשות את המעבר מארבעה גלגלים לשניים מצורפים כאן כמה חידושים מעניינים, שיוצגו בנובמבר בתערוכת הרכב הדו-גלגלי של מילאנו.
קוואסקי J300: נינג'ה בחליפה
בעלי קוואסקי הם סוג של "סיירת מטכ"ל" בנוף הרכב הדו-גלגלי. הם מעריצים את המיקוד של היצרנית היפנית הקטנה (יחסית) ואת היכולות של מחלקת הפיתוח שלה, שחתומה בעשורים האחרונים על כמה מהכלים הדו-גלגליים היותר מסעירים בשוק. קוואסקי מצדה מטפחת את תדמית ההארד קור, והיא הייתה, למשל, היצרנית היפנית היחידה שמעולם לא ייצרה קטנועים.
אבל הזמנים משתנים, ובעידן שבו אפילו יגואר מייצרת רכבי כביש-שטח בשביל הפרנסה קוואסקי יוצאת לחפש את מזלה בשוק הקטנועים. ואם לא די בכך, הרי הקטנוע הראשון שהיא מייצרת, J300, מבוסס על מנוע ועל רכיבי שלדה מבית קימקו הטייוואנית.
אבל בטרם יפרצו בעלי ה"נינג'ות" בזעקות שבר ויבצעו "ספוקו" (חרקירי), נציע להם שתי נחמות. הנחמה הראשונה היא שמיקור חוץ (אאוטסורסינג) של מנועים ושל תיבות הילוכים הוא צעד מקובל בתעשיית הקטנועים, והוא מאפשר לחסוך בעלויות ובזמני פיתוח. אפילו ב.מ.וו המהוללת פיתחה את סדרת קטנועי ה-600 היוקרתית שלה על בסיס רכיבי הנעה של אותה יצרנית טייוואנית עצמה.
הנחמה השנייה היא שאת כל העיצוב של הכלי ביצעה קוואסקי באופן עצמאי ביפן, והוא אכן נועז, חסר פשרות, ו...צבוע בירוק - כפי שניתן לצפות מכלי אמיתי של המותג. המפרטים הטכניים עדיין לא פורסמו, אבל מנוע ה-300 סמ"ק עתיד לייצר הספק נאה שינוע סביב שלושים כוחות סוס ושלדתו צפויה להיות "מהנה". השיווק באירופה אמור לצאת לדרך בתחילת השנה הבאה.
סוזוקי V-STORM 1000: קארמה חיובית
לתאגיד סוזוקי יש שני צדדים שונים בתכלית באישיותו. הצד הארבעה-גלגלי מזוהה עם כלים קומפקטיים, יעילים, אמינים מאוד ובלתי מתבלטים. תחשבו על הסוויפט ועל ה-SX4, שמתפקדים על תקן "רכבי הפנסיונרים הלאומיים" שלנו, ותבינו למה הכוונה.
הצד השני באישיות של סוזוקי חתום על יצירות מיתולוגיות, שנושאות שמות כמו היאבוסה, GSX-R ועוד, שעצם הזכרתם מביאה רוכבים לקוד קידה עמוקה בידיים צמודות, טוקיו סטייל. אחרי שסוזוקי השיקה לאחרונה את מכונית הקרוס אובר החדשה (120 כוחות סוס, אפס למאה ב-13.5 שניות) נראה שהיא החליטה לאזן את הקארמה הבינלאומית שלה עם קרוס אובר דו-גלגלי מרתק ומסעיר בעיצובו, שנושא את השם VStorm 1000.
לכלי הגבוה יש שלדת אלומיניום מפוסלת ומרהיבה, שתומכת בעיצוב אטרקטיבי לא פחות, עם "מקור" בולט ופנסים יוצאי דופן בחזית. המנוע הוא V2 בנפח מסיבי של ליטר אחד, שמסתפק במאה כוחות סוס אבל מציע גם מומנט מכובד, שזמין כבר ב-4,000 סל"ד. כל העסק שוקל 228 קילוגרמים "על הכביש" עם מכל דלק מלא.
המפרט כולל מהלך מתלים נדיב, חישוקים א-סימטריים, מערכת בקרת משיכה והרבה אלקטרוניקה עדכנית לבקרה על המתלים ולהתאמת הכלי לנסיעה על סוגי שטח שונים ובתנאי אקלים משתנים. בתחילת 2014 הוא באירופה.
ב.מ.וו nineT: נוסטלגיה עתידנית
השם nineT, שנבחר עבור הרודסטאר החדש של ב.מ.וו, אינו מחווה לשנות ה-90 העליזות, אף שעיצובו של הכלי בהחלט נראה כך. זהו כלי מיוחד, שפותח לרגל 90 שנה להקמת חטיבת האופנועים של ב.מ.וו.
לשם כך בחרה ב.מ.וו באחד הסממנים הקלאסיים, שמזוהים איתה יותר מכול: מנוע שני צילינדרים מקורר אוויר בנפח 1.117 ליטרים, עם שתי "אוזניים" גדולות שבולטת משני הצדדים של השלדה. למרות המראה הקלאסי, זוהי יחידת כוח מודרנית לגמרי, שמייצרת 110 כוחות סוס ו-12 קג"מ, ועומדת בתקנות הפליטה העדכניות ביותר.
לכלי עצמו יש מראה מינימליסטי עם הרבה פריטי עיצוב שיוצרו בקפידה, כמו מכל דלק עם פלטות מאלומיניום מוברש, חריטה מיוחדת, צמד מפלטי "חצוצרה" ענקיים נוסח ימאהה maxV, מושב דקיק שמרחף באוויר ועוד. אבל מי שהרעיון של ב.מ.וו "עירום" מפחיד אותו, יכול להתנחם בכך שהכלי יוצר בקונספט מודולרי - כלומר הלקוח יכול "להלביש" את הכלי באביזרים ולשנות את עיצובו. בין השאר ניתן להפוך את הכלי לבעל מושב יחיד באמצעות כיסוי אווירודינמי למושב האחורי, להתקין עליו רתמות למטען, להזמין צביעה דו-גונית ועוד. המחיר עדיין לא פורסם, אבל הוא לא יהיה זול.
דוקאטי סופר-לגרה: צבע הכסף
איטליה במשבר כלכלי חמור, והצרכנים האיטלקים מפחיתים דרמטית בהוצאות. אז מה עושה יצרן אופנועים שמכבד את עצמו? יוצא לחפש את הכסף במקום שבו הוא נמצא, כלומר בכיסיהם של בעלי הממון.
ליצירה האחרונה של דוקאטי, שנושאת את השם הארוך 1199 פאניגלה R סופר לגרה, יש תכלית נוספת מלבד ייצור מהיר של מזומנים. הכלי הזה נועד להפנות אצבע משולשת לכל סדנאות הבוטיק היוקרתיות לייצור אופנועים אקזוטיים ולשיפורם, שצצו בשנים האחרונות וגורפות את השמנת של שוק "הצעצועים למיליארדרים". מכיוון שרבות מהסדנאות הללו מייצגות את מרכולתן בתערוכת מילאנו, היה זה אך צפוי שדוגאטי תנסה לגנוב שם את ההצגה.
אז מה יקבלו חמישים עשירים (בלבד) תמורת סכום עגול של 50 אלף אירו ליחידה (וזו לא טעות דפוס)? אופנוע "עירום", שנראה כמו פסל מודרני הבנוי מחומרים אקזוטיים. שלדתו של הכלי עשויה בחלקה הגדול מסגסוגת מגנזיום תעופתית קלת משקל, החלקים הלא מתכתיים שלה עשויים מחומרים מרוכבים, ורוב הרכיבים הפנימיים של המנוע המרהיב עשויים מטיטניום.
כל חלק וחלק בכלי - החל בחישוקים וכלה בכידון ובגלגלי השיניים הקטנים - עבר עיבוד מיוחד כדי לחסוך במשקל, והתוצאה היא אופנוע ספורט ששוקל משקל "יבש" של כ-150 קילוגרמים פלוס-מינוס. כאשר רותמים לו מנוע, שצפוי לייצר בסביבות 220 כוחות סוס, ולטפס ליותר מ-14 אלף סל"ד, מקבלים פנטזיה על גלגלים. כמה חבל שרוב הכלים הללו יגיעו, מן הסתם, לאספנים, שירצו לעשות עליהם סיבוב פיננסי, ולא סיבוב על המסלול.