1. יותר קבוצות באמת טובות!
מיאמי היט אמנם פייבוריטית לזכות באליפות שלישית ברציפות (75.9% מהג'נרל מנג'רים ב-NBA בחרו בה בסקר המסורתי שהליגה עורכת לפני פתיחת העונה), אבל השדה שאיתו היא מתמודדת הרבה יותר חזק מאשר בעונה הקודמת. וזה נכון גם במזרח וגם במערב. במזרח זה נכון בעיקר בגלל שיקגו בולס, שסופסוף קיבלה בחזרה את דריק רוז. רוז, ה-MVP של עונת 2010/11 החמיץ את כל העונה הקודמת אחרי שקרע רצועה בברך. במשחקי ההכנה רוז נראה מעולה, אקספלוסיבי וחד בדיוק כמו שהוא היה לפני הפציעה. ולפני הפציעה, חשוב לזכור, הוא הוביל את שיקגו למאזן הטוב בליגה שנתיים ברציפות.
גם אינדיאנה פייסרס, שלקחה את מיאמי לגיהנום ובחזרה בגמר המזרח בפלייאוף האחרון, התחזקה בשחקן שחוזר מפציעה: דני גריינג'ר, הסקורר הכי טוב של הקבוצה, ששיחק רק חמישה משחקים בעונה הקודמת (ויחמיץ את שלושת השבועות הראשונים של העונה בגלל פציעה חדשה). תוסיפו לאינדיאנה את שתי הקבוצות של ניו יורק, הניקס (54 ניצחונות בעונה הקודמת) וברוקלין נטס המחודשת, ותקבלו מחוז שלראשונה מזה שנים יכול להסתכל למערב בעיניים ברמת העומק.
המערב עדיין קצת יותר עמוק, ובעיקר יותר שוויוני. סן אנטוניו ספרס, שהייתה רחוקה שניות בודדות מאליפות במשחק 6 בגמר נגד מיאמי, ואוקלהומה סיטי ת'אנדר, הפינאליסטית ב-2012 שהודחה בחצי גמר המערב האחרון בעיקר בגלל פציעה של ראסל ווסטברוק, הן הגורמים הקבועים. המשתנים הן לוס אנג'לס קליפרס (בזכות המאמן הנהדר דוק ריברס), יוסטון רוקטס (המקבילה של המערב לברוקלין נטס), ממפיס גריזליס וגולדן סטייט ווריירס (שצברה ניסיון וביטחון בפלייאוף). דייויד סטרן, שיפרוש בפברואר אחרי 30 שנה כקומישינר, לא היה יכול להשאיר את הליגה במצב יותר טוב.
2. הגלאקטיקוס התורנים
במאי 2010, כשהמיליארדר הרוסי מיכאיל פרוחורוב קנה את ברוקלין נטס (אז ניו ג'רזי נטס), הוא אמר שהמטרה היא לזכות באליפות, "תוך מקסימום חמש שנים". העונה הוא ישלם כ-188 מיליון דולר במשכורות, כולל שיא NBA חדש של יותר מ-87 מיליון דולר במס לוקסוס, כדי להעמיד קבוצה עם סיכוי ריאלי להגשים את הציפיות.
ברוקלין הפכה למועמדת ריאלית לאליפות אחרי טרייד בומבסטי עם בוסטון, שהעביר אליה שני שחקני היכל תהילה: פול פירס וקווין גארנט. גארנט ופירס יצטרפו לשלושה אולסטארים - דרון וויליאמס, ג'ו ג'ונסון וברוק לופז - בחמישייה עם סך הכישרון הכי גדול ב-NBA, שאותה יגבה ספסל עם פוטנציאל גבוה.
שתי שאלות גדולות ירחפו מעל ברוקלין לאורך כל העונה. הראשונה היא שאלת הגיל: שבעה שחקנים ברוטציה חצו מזמן את השלושים, בראשם השלישייה מבוסטון (גארנט בן 37 בעונה ה-19 שלו בליגה, פירס וג'ייסון טרי בני 36), מה שאומר שהנטס יצטרכו לווסת את הדקות בעונה הרגילה, כדי להביא אותם לפלייאוף עם מספיק אוויר, ולהתפלל שהם יישארו בריאים.
השאלה השנייה היא המאמן החדש של ברוקלין. ג'ייסון קיד, מגדולי הפוינט גארדים בהיסטוריה של ה-NBA, פרש ממשחק בסוף העונה הקודמת אחרי 19 שנים בליגה. כשחקן, קיד הוביל את ניו ג'רזי נטס פעמיים ברציפות לגמר הפלייאוף (2001/02 ו-2002/03) וזכה באליפות עם דאלאס מאבריקס (2010/11). ג'ייסון טרי, ששיחק עם קיד בדאלאס, משוכנע שהוא "יעשה עבודה מעולה כמאמן כי הוא הוא אימן כל החיים שלו, בעיקרון, כפוינט גארד".
3. קריאה אחרונה לסופרמן
השמות הגדולים של ברוקלין קיבלו את רוב תשומת הלב מהתקשורת בארה"ב לקראת פתיחת העונה, אבל לפי 55.2% מהג'נרל מנג'רים, הקבוצה שעשתה את המהלכים הכי משמעותיים בפגרה הייתה דווקא יוסטון רוקטס. והמהלך הכי משמעותי היה כמובן ההחתמה של הסנטר הכי טוב ב-NBA, דווייט הווארד.
הווארד, שעזב את לוס אנג'לס לייקרס אחרי עונה אחת, היה אחת האכזבות הגדולות של העונה הקודמת. הוא נראה כמו חצי מהאתלט הפנומנלי שהוא היה לפני הפציעה בגב שהשביתה אותו בסוף העונה האחרונה שלו באורלנדו (2011/12), ולא הסתדר, בלשון המעטה, עם קובי בראיינט ועם מאמן הלייקרס מייק ד'אנטוני. בתחילת הקיץ הווארד בחר להתחיל מחדש ביוסטון, תמורת חוזה של 88 מיליון דולר לארבע שנים, למרות שההצעה של הלייקרס (חוזה לחמש שנים) הייתה גבוהה ב-30 מיליון דולר.
ביוסטון הווארד ישתף פעולה עם עוד גארד פנטסטי - ג'יימס הארדן. בעונה הקודמת הארדן הנהיג ביוסטון קבוצה אולטרה מהירה (99 פוזשנים למשחק, הכי הרבה ב-NBA) שבקושי שמרה (ספגה 102.5 נקודות למשחק, מקום 28 בליגה) וסיימה במקום השמיני במערב. הווארד, שקיבל את הכינוי "סופרמן" קודם כל בגלל היכולות ההגנתיות שלו וטוען שהוא החלים לגמרי מהפציעה, אמור להאט את המשחק של יוסטון ולהתאים אותו יותר לכדורסל שמשחקים בפלייאוף.
האופק של יוסטון בפלייאוף העונה נראה מעניין גם כי היא עדיין "לא קבוצה גמורה", אומר דריל מורי, הג'נרל מנג'ר של הרוקטס, "אנחנו הולכים לעשות ניסויים". הניסוי הראשון, שעליו הודיע המאמן קווין מקהייל, יהיה לשחק כמות משמעותית של דקות עם שני סנטרים בחמישייה - הווארד והטורקי המצוין עומר אסיק. הערך של אסיק בשוק השחקנים גבוה, ואם השילוב עם הווארד לא יעבוד, מורי, שעשה לא פחות מ-12 טריידים מאז השבתת הליגה ב-2011, יוכל לקבל תמורתו הרבה ולעמוד במטרה שהוא הציב: "להיות קבוצה גדולה עד אמצע אפריל".
4. מקום טוב בסוף
רק הזמן יראה אם לעמרי כספי יהיה מקום ברוטציה של הקבוצה הגדולה שמנסים לבנות ביוסטון; כנ"ל לגבי גל מקל בדאלאס. בינתיים אפשר לקבוע עובדה אחת: ההכפלה של מספר הישראלים בליגה היא הישג קטן מאוד לכדורסל הישראלי. מאות שחקנים בינלאומיים שיחקו עד היום ב-NBA, ולא מעט מדינות שבהן כדורסל הוא ספורט לא במיוחד פופולרי או חשוב שלחו יותר נציגים מישראל (ביניהן: בריטניה עם 11, הולנד והרפובליקה הדומיניקנית עם 5, ג'מייקה 4). וזה מעיד על מצבו של הכדורסל הישראלי הרבה יותר מאשר התוצאות באליפות אירופה.
