כשעל המסכים החלו לרצד פרטי המידע, הבינו באחד מגופי המודיעין בישראל שיש להם ביד קלף מנצח - אט אט עלו שמות ונתונים. לא, לא מדובר ברשימת המבוקשים של החיזבאללה או באנשי טרור שמתכננים את הפיגוע הבא, אלא ברשימת עשרות ומאות בני זוג בוגדים ברחבי הארץ. האמת שלא לכך התכוונו שם, אבל התוצאות, למרות שהיו מביכות במידת מה, חשפו את היכולות שמערכת כזאת יכולה לספק. כמובן שהבוגדים הם רק דוגמה, ובמציאות המטרה היא למצוא מידע אחר לגמרי.
המטרה היתה לאסוף נתונים ממקורות שונים, ביניהם מאגרי מידע וחיישנים, לעבד את המידע במהירות ולהצביע על חשודים מתאימים שפועלים עכשיו כדי שניתן יהיה לעקוב, לנטר או אפילו לחסל אותם, אם צריך.
אבל איך אפשר להשתלט על כל כך הרבה מידע בזמן קצר, עם כל כך הרבה משתנים, וכיצד ניתן לקחת מידע ממגוון בסיסי נתונים שבנויים אחרת, עם פורמט אחר, ולאחד אותם לשפה אחת?
כדי להצליח נדרשו הפעם המפתחים - אזרחים ואנשי צבא - לחקות את פעולת המוח האנושי, אחרת לא ניתן היה לבצע את המשימה. בדוגמה שלפניהם התברר שרבים מבין הבוגדים בישראל משתמשים באופן דומה בטלפון הסלולרי, במילים מסוימות ובשורה של פעולות שמסגירות את מעשיהם. כך הם נחשפו, כך גם פועל המוח שלנו - ואת זה ניצלו החוקרים.
"כשהמוח שלנו עובד הוא גם מעבד וגם ממיר את מה שהוא רואה לזרמים חשמליים על ציר הזמן. אמרנו לעצמנו 'בואו נעשה כמוהו'. אפשר להשתמש באותה טכניקה לצורכי חיקוי העתקת שיטות חישוב. המוח הוא 'ערימה' של ביליוני תאים. הכמות והקישוריות הן מכפיל הכוח והיכולות. נעתיק זאת לאופן הפעלת מחשב ונייצר יכולת חישוב מהירה, פתרון של בעיות מסובכות ומרובות ממדים. בשפה המקצועית זה נקרא רשתות ניורונים. זה יכול לעזור למשל למקבלי החלטות, הנדרשים להחליט בזמן קצר ותחת לחץ", מסביר תא"ל במיל' ד"ר דני גולד.
מדובר באיש רב זכויות שהיום הוא כבר יזם פרטי ומשמש חבר בוועד המנהל של עמותת טכנולוגיות מוח לישראל (Israel Brain Technologies) אשר הוקמה בשנת 2011 בהשראת חזונו של הנשיא פרס, במטרה להציב את ישראל בחוד החנית של תחום הנוירו-טכנולוגיה.
בתפקידו האחרון במערכת הביטחון היה ד"ר גולד ראש המנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון, והוא האיש שהמציא והוביל את פיתוח מערכת כיפת ברזל. הוא גם זכה בפרסים על יזמויות ופיתוחים טכנולוגיים-מבצעיים, אשר הביאו ליכולות יוצאות דופן של צה"ל. עכשיו, הוא עושה זאת בתחום הלוהט ביותר כיום בעולם - בינה מלאכותית.
הלוגיקה של כיפת ברזל
תחום הבינה המלאכותית בודק, בין השאר, איך רובוט או מערכת תוכנה יכולים לתפקד בצורה נכונה. כלומר, מנסים להגיע לרמת חשיבה אנושית ואף לעלות עליה.
האם אפשר למשל ללמד רובוט לעלות במדרגות באותה דרך שבה אנו מלמדים ילד קטן לעמוד במשימה? אם ננסה ללמד מחשב לעשות זאת, נידרש להגדיר מערכת מורכבת ביותר, שתכלול בתוכה מערכות ראייה והתמצאות במרחב, כדי שתוכל לטפס במעלה מדרגות הבית על סמך אלגוריתם מסוים שנכתוב ואשר ינסה לצפות מראש קשיים כלשהם.
נניח שעשינו זאת, והצלחנו. אבל מה יקרה אם נוביל את אותו "מוח אלקטרוני" לסולם או למדרגות נעות במקום למדרגות המוכרות? האם הוא יבחין בשוני, יקבל החלטות חדשות שאליהן לא תוכנת ויצליח לטפס גם על הסולם או המדרגות השונות? בשאלות כאלו ואחרות עוסק מדע הבינה המלאכותית.
זה בדיוק מה שעשו ד"ר גולד וצוותו כשפיתחו את כיפת ברזל. לדבריו, נעשה כאן שימוש במה שמכונה "לוגיקה עמומה": קבלת החלטות בחוסר ודאות. גולד מסביר כי "השתמשנו בחיקוי פעולת המוח. נעשה שימוש בשיטות אלגוריתמים שהעתקנו מהמוח למחשב כדי לפתור בעיות בזמן אמת במהלך יירוט. העתקה כזו מתוך היכולת של המוח מאפשרת אופטימיזציה של הרבה משתנים וקביעת הפרמטרים הדרושים להגנה על עיר מפני רקטות".
ואם זה טוב לכיפת ברזל, זה טוב לעוד תחומים ביטחוניים. למשל, זיהוי תקיפות סייבר, גילוי טרור ברשת, וזיהוי ומעקב אחרי חשודים.
בישראל פועלים כיום כ-100 סטארט-אפים שמשקיעים בחקר המוח האנושי. "ישראל מהווה כר פורה ומבטיח לבצע קפיצת מדרגה משמעותית במעבר בין מחקר לבין פיתוח טכנולוגיות מעשיות ופיתוח מערכות ויישומים בתחומים מסובכים, חדשים יחסית ועתירי אי ודאות. זאת ממגוון סיבות כגון: התעוזה, תרבות חברות ההזנק, מדינה קטנה אשר בה האקדמיה, התעשייה והלקוחות מקושרים, פתיחות לשיתוף פעולה בינלאומי ויכולת האינטגרציה הבין-תחומית שכה נדרשת בפתרון בעיות סבוכות", מנתח ד"ר גולד.
הכוונה היא להתמקד בחיבור בין מוח האדם למכונה. והצוות שהוא וחברי עמותת IBT - Israel Brain Technology מובילים משרטט שלושה תחומים עיקריים: הראשון, ללמוד מהמוח - להעתיק את פעולתו לתחומים שאנחנו צריכים ורוצים. השני, לדעת לתקשר עם המוח, והשלישי, להשפיע עליו. להבין איך ניתן לקבל ולהעביר אינפורמציה למוח האנושי.
העמותה קיימה לאחרונה בישראל את הכנס הבינלאומי הראשון, אשר אירח דוברים מן השורה הראשונה מהארץ ומהעולם בתחום וכמו כן במסגרת הכנס, הגיעה לסיומה התחרות הבינלאומית הראשונה, לפיתוחים פורצי דרך בתחום הנוירו-טכנולוגיה על סך מיליון דולר.
*** הכתבה המלאה - במגזין "מנטוק"