לופא קדוש כבר חגג 73. דרור קשטן לידו נחשב לדרדק. קדוש פרש ב-1976 ממשחק, וכמעט מיד החל לאמן. גם בעונה שעברה הוא אימן, בהפועל אשקלון. הזעיקו אותו במקום שרון אביטן והוא השאיר את הקבוצה בליגה הלאומית. בהסכם שלו עם הבעלים, פרוספר אזגי, היה סעיף שאומר שאם החוזה לא מתחדש בסוף העונה, הוא יפוצה. אזגי יצא לארג' וצ'יפר את לופא בכרטיס טיסה, כרטיס כניסה ואירוח מלא בגמר הצ'מפיונס ליג בלונדון. ואז לופא חזר. הנה הצצה קטנה לחייו המסובכים של מאמן, ועוד אחד ותיק, עם מוניטין. לא נגענו: "איך שחזרתי הוא אמר לי שהוא רוצה להכניס סעיף בחוזה, שבמידה וקורה משהו בינינו, והוא מחליט להיפרד ממני, הוא משלם עד אותו חודש שנפרדנו, וזהו. אני לא מאמן מהיום, עליתי שמונה פעמים ליגה, רצתי לעלייה 10 פעמים, אימנתי בליגת העל. סעיף כזה אתה נותן למישהו שמקבל במה, מאמן צעיר. אז הוא שילם את הפיצוי ונגמר. עכשיו אני יושב בבית".
קדוש הוא לא המאמן היחיד שיושב בבית. המקצוע הזה אכזרי, לא מותיר שבויים. מעבר ללחץ הנפשי ולעובדה שאתה נמדד בכל שבוע מחדש, יש מעט מאד משרות פנויות (30 בשתי השתי הליגות הבכירות, ליתר דיוק), והסיכוי למצוא את עצמך מובטל תמיד מרחף.
מלבד טל בנין, ראובן עטר ואורי מלמיליאן שהעדיפו שלא לדבר לכתבה, כל מי שפנינו אליו שיתף פעולה, והזכיר לנו שלהצלחות בכדורגל אבות רבים - ספונסרים, מנהלים, שחקנים, אוהדים - אבל הכישלון הוא יתום. לא יגיע כסף, יעשו טעויות בקבלת החלטות, שחקנים לא יתאמצו ואוהדים יגרמו לרדיוס - את הנקודות החסרות ישלם המאמן, ורק הוא, בקריירה שלו.
***
גילי לנדאו: "החלטתי לעשות פוס"
גיל: 55; עבודה אחרונה: עירוני ק"ש, 2012/13
"מאז שסיימתי את הפעילות שלי בק"ש, הישיבה שלי בחוץ היא מתוך בחירה. החלטתי לעשות פוס. בלי שאתה מרגיש, מגיל 16 עד גיל 55, אתה בכדורגל. מדי פעם יש הפסקות, אבל באופן כללי זה די שוטף, גם במתחים ובלחצים. לקחתי אתנחתא ואני נהנה מפעילויות אחרות. אני עושה לביתי בדרכים אחרות שאני נהנה מהן.
"בכדורגל למדנו שאם יש משהו שיאתגר אותי ברצינות, אני לא פוסל שום חזרה. מינוס 9 נקודות בהפועל פ"ת (בעונה בה הקבוצה נכנסה לפירוק - ר"ע), היה אתגר בשבילי. זו היתה עונה מופלאה. לקחת את ק"ש ולהוביל אותה כמעט עד לשלב הבתים בליגת האלופות, זה אתגר, ועוד בעונה אחרי אליפות. מתברר שכשאתה יושב בחוץ, רק קבוצות בצרות מתפנות".
אלי כהן ("השריף"): "העסקים הפרטיים שלי הוזנחו"
גיל: 62; עבודה אחרונה: בית"ר ירושלים, 2012/13
"הייתי זקוק להתאוששות רצינית מאוד אחרי שנה וחצי שהייתי בבית"ר ירושלים, שם עברתי חוויה לא קלה בלשון המעטה, בעיקר בסיפור של הצ'צ'נים. יכולתי לחתום חודשיים לפני תום הליגה באחת הקבוצות האחרות, אך חששתי שתהיה לי נקודה שחורה, ופספסתי. היתה לי עוד הזדמנות לעבוד בליגת העל, אבל הייתי עם כל כך הרבה קשיים בעסקים הפרטיים שלי, שהוזנחו ובגינם הפסדתי הרבה כסף - כמעט כל מה שהרווחתי מכדורגל בשנה וחצי - שהייתי צריך לשקם את העסק ואת הבית. רק עכשיו אני מתאושש.
"האם מדגדג לי לחזור? עדיין לא, כי לא היה לי פנאי לראות משחקים מהליגה. עשיתי שתי נסיעות לחו"ל. פעם ראשונה השבוע שראיתי את המשחקים. זה יתחיל תיכף לדגדג. אני יודע שאני משלם מחיר כבד בעסק ובבית, אבל זה הכיף והתשוקה שלי. בינתיים אני 'מתדלק'".
פרדי דוד: "כלכלית לא מספיק להיות סקאוט, אבל זה מה יש כרגע"
גיל: 48; עבודה אחרונה: הפועל ת"א, 2012/13
"אני כרגע בהתאחדות, עובד עם הנבחרת הבוגרת, כך שאני לא ממש עונה לקריטריונים של הכתבה שלכם. נכון שאני מחכה לקבוצה, אבל בגדול אני מועסק כסקאוט. כלכלית זה בטח לא מספיק, אבל זה מה שיש כרגע. הצעה שתיראה לי, כמובן שתחזיר אותי. סיימתי את העונה בהצלחה גדולה מאוד ואם הייתי לוקח אותה וממנף אותה, והיו לי הצעות, הייתי מאמן, אלא שהיה לי ייעוד בהתאחדות. מדגדג לי לחזור. אני חי על זה. אני איש של עבודה ושטח, אוהב לעבוד כל יום. אני משלים דברי למידה, בכדורגל, מחוץ לכדורגל. ברור שאין לחצים ומתחים, ואתה נושם אוויר נקי, אבל אני מעדיף לנשום אוויר מזוהם ולהיות בלחץ היומיומי של קבוצת כדורגל".
רוני לוי: "מיציתי את המנוחה. מספיק לי חודש בחוץ"
גיל: 47; עבודה אחרונה: אנורתוזיס (קפריסין), 2012/13
"אני כרגע לא עובד וזה מבחירה. היו לי אפשרויות מסוימות. בשלב הזה העדפתי לא לקחת את האפשרויות שהיו - בית"ר ירושלים בקיץ ואפועל ניקוסיה, ובדרך קבוצה מרומניה - ואני מחכה לאפשרות שאחשוב שמתאימה לי באותו רגע נתון. לנוח? מיציתי. מספיק לי חודש להיות בחוץ. יש לי את הרעב לעבוד. לפעמים זה לא רע לנקות את הראש ולראות דברים מבחוץ. אני בתחום גם כשאני לא עובד.
"פרנסה? כדורגל זה הפרנסה. יכול להיות שבשלב מסוים, זה יכול להיתקע מבחינת האפשרויות, למרות שאני מאמין ביכולות שלי ובידע שלי ואני מאמין שתמיד תהיה לי אופציה. זה לא תמיד הכסף, זה גם האתגר והפער בין הציפיות והאפשרויות. בשלב מסוים סטיאווה בוקרשט רצו אותי, ואיך שראיתי את הקבוצה אמרתי לבעלים שהיא לא מספיק טובה וצריך לחזק אותה. הקבוצה לא היתה בשלה לעשות דברים גדולים. היום אני לא אעשה את זה, אבל אז עשיתי את זה כי התאים לי באותה נקודת זמן".
יצחק שום: "לפני שבועיים אמרתי 'לא' לקבוצה באוקראינה עם הרבה כסף"
גיל: 65; עבודה אחרונה: אלקי לרנקה (קפריסין), 2010/11
"מה שלומי? אם יהיה יותר טוב אני אשתגע. אני מחכה לנבחרת, אבל לא ישראלית. מחכה לאחת הנבחרות בפלייאוף האירופי למונדיאל. אם זה ייצא, אני אשמח מאוד. זה היה קרוב לפני 4 שנים, אבל בגלל סיבה ביטחונית מסוימת לא קיבלתי את המשרה. אני מקווה שהפעם יוכל להיות מצב שאני אקבל, אבל זה גם תלוי בתוצאות.
"אתגר או כסף? אצלי היום זה הפוך. הגעתי לגיל שכסף לא מעניין אותי, אבל האתגר מעניין אותי הרבה יותר. לפני שבועיים אמרתי לא לקבוצה באוקראינה, עם הרבה מאוד כסף, אבל זה חמש שעות מקייב וכבר עברתי את הקטע שאלך למקום שיהיה לי קשה ליהנות בו. בארץ, אם תבוא הצעה שאני אחשוב שיש לי שם אתגר, אקח אותה. בשנה האחרונה אני יותר מתעסק בבתי קפה. לפני חודש וחצי נכנסתי שותף לקפה קפה בהוד השרון, ובינתיים סידרתי את הבת הצעירה שלי ואת הבן בניהול בתי קפה".
* שנתיים בלי עבודה, אתה לא משתגע?
"אחת הסיבות שכך הכדורגל שלנו נראה היא שכל כך הרבה מאמנים יושבים בחוץ. הכדורגל לא כזה גדול שיכול לוותר על השמות האלה. כשאנחנו יוצאים החוצה, אנחנו רואים מה קורה לנו. פעם מאמן צעיר היה נכנס בקושי, וכל הוותיקים היו נשארים. אני קיבלתי לאמן קבוצה רק כשכפ"ס ירדה ליגה. אף אחד לא קיבל אז קבוצה בליגת על. לפעמים קיבלו הכוכבים הגדולים, ואם נכנס צעיר, אז נכנס אחד. ועכשיו נכנסים ששה-שבעה. ואתה בהחלט צריך ניסיון בדברים האלה. ויתרנו מהר מאוד על אנשים מצליחים. בסופו של יום, הכדורגל לא הלך קדימה".
מיכאל (לופא) קדוש: "המאמנים של היום לא מסוגלים לעשות את מה ששכחתי"
גיל: 73; עבודה אחרונה: הפועל אשקלון (2012/13)
"אני חושב שהקטע של הגיל שלי לא רלוונטי בכלל. מה יותר חשוב, הגיל או מה שאתה יודע? אם הייתי צריך לשחק, אז אני מבוגר. פה בארץ אתה עובר את ה-50, אתה מתחיל להיות כבר זקן בכדורגל. המאמנים של היום לא מסוגלים לעשות את מה ששכחתי לפני 15 שנה. אם אגיד שהעבודה לא חסרה לי, אני משקר. חסר לי האדרנלין, להיות במגרש כל יום ולהתמודד עם תקשורת ולחץ. אתה צריך לקום בבוקר ולחפש איפה ללכת. כשאימנתי, עשיתי אימוני בוקר מוקדמים, חזרתי לאכול צהריים, ראיתי טלוויזיה וישנתי צהריים. היום אני עושה אותו דבר, בלי אימוני בוקר. אני לוקח את האוטו ונוסע לחברים. חסרים לי המשחקים של סוף השבוע".
* זה שאחד כמוך יושב בבית זה לא אבסורד?
"קח את מכבי חיפה. יש שם בעיות ואז הם אומרים: 'את מי ניקח, אין מאמנים בחוץ'. הנה, תראה כמה ראיינת. שמע לי, אני מסוגל לאמן כל קבוצה בכל ליגה. אפשר לחשוב שצריך ארבע משרוקיות בליגת העל".