רק שבועיים חלפו מאז דיווחה חברת החיפושים שמן על כך שקידוח "ים 3" הוא קידוח יבש, והורידה לטמיון השקעה של 170 מיליון דולר. אתמול הודיע יו"ר החברה, הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, על התפטרות מתפקידו. אשכנזי נימק את החלטתו בכך שהקידוח שאותו ביצעה שמן הסתיים ללא מציאת נפט, ובצורך של החברה לקצץ באופן מיידי בהוצאותיה.
ואכן, ההוצאות על שכרו של אשכנזי, שכיהן כיו"ר ב-75% משרה, היו לא קטנות: במסגרת הסכם ההעסקה שלו, שנחתם לפני שנתיים, זכאי היה הרמטכ"ל בדימוס לשכר חודשי של 100 אלף שקל. כעת, לאחר ששרפה את מרבית הכסף שגייסה, ובקופתה נותרו מיליוני דולרים בודדים, שמן אינה יכולה להרשות לעצמה להחזיק יו"ר בעלות כה גבוהה, נוסף על מנכ"ל, יוסי לוי, שנהנה ממשכורת דומה.
טבילת האש העסקית הראשונה של אשכנזי הסתיימה אמנם באכזבה, וחבילת האופציות השמנה שקיבל עם כניסתו לתפקיד לא התממשה לכסף, אך בכל זאת הוא יכול להתנחם בכך שצבר כ-2.5 מיליון שקל בשכר, במהלך השנתיים שבהן כיהן כיו"ר החברה. חשוב לזכור כי סכומים אלה, לפני מס, באים בנוסף על הפנסיה הצבאית שלה הוא זכאי. באשר למשקיעים של שמן, אלו לא ממש רוו נחת, ומאז הנפקת החברה שבוצעה סמוך להצטרפותו של אשכנזי הם איבדו עד היום 96% מהשקעתם.
כעת, כששמן לא תממש את הפוטנציאל אשר לו קיוו ראשי החברה ומשקיעיה, צפוי אשכנזי להמשיך הלאה, ולפניו עומדות שתי אפשרויות עיקריות: הראשונה היא הצטרפות לפוליטיקה, לשם רצה להגיע בעבר, אך הדבר נמנע ממנו בשל חוק ההתיישנות, שכעת כבר פג עבורו; האפשרות השנייה היא לפנות לדרך חדשה במגזר העסקי. למרות הכישלון בשמן, יש עדיין לא מעט בעלי חברות אשר ישמחו להתהדר בשמו כחלק מהדירקטוריון שלהם.
אשכנזי, שגדל במושב חגור, הוא הרמטכ"ל השני שלא נוחל הצלחה במעבר למגזר העסקי. קדם לו הרמטכ"ל שאותו החליף, דן חלוץ, שגדל אף הוא בחגור, ולא השיא ערך לבעלי המניות של החברות שאליהן הצטרף.
המעבר למגזר העסקי לא צלח
ארבעה חודשים לאחר שהתפטר מתפקיד הרמטכ"ל ב-2007 - לאחר שנתיים בלבד בתפקיד ובעקבות הלחץ הציבורי ששרר אחרי מלחמת לבנון השנייה - מונה דן חלוץ לשמש כיו"ר חברת סטרלינג, המספקת שירותי אינטרנט מהיר במטוסים, ושהשתייכה לקבוצת אי.די.בי.
לשון העבר אינה מקרית: לאחר שלא הצליחה לבצע עסקה משמעותית אחת, נמכרה החברה לפני שנתיים לפי שווי של 11 מיליון דולר, לעומת שווי של 300 מיליון שקל שלפיו הונפקה בבורסה בתל אביב ב-2007, מעט לפני הצטרפותו של חלוץ.
למרות הכישלון, חלוץ, שעזב את סטרלינג ב-2010, לא יצא ממנה בידיים ריקות. עבור תפקיד היו"ר שמילא ב-20% משרה ("יום עסקים אחד בשבוע"), זכה חלוץ למשכורת חודשית של 7,500 דולר. וכך, בדומה לאשכנזי בשמן, בשעה שבעלי המניות של סטרלינג מחקו כמעט את כל השקעתם בחברה, סיים חלוץ את הקדנציה שלו עם שכר צבור של קרוב למיליון שקל. את יתר ימות השבוע מילא חלוץ באותם זמנים כמנכ"ל חברת קמור מוטורס, יבואנית רכבי BMW.
דני ברנר, הבעלים של קמור באותם ימים, מינה את חלוץ כמנכ"ל במקומו ארבעה חודשים לאחר מינויו כיו"ר סטרלינג. ייתכן שברנר עשה זאת מתוך המחשבה שחלוץ יצליח לשחזר את ההצלחה של מפקד חיל אוויר אחר בענף הרכב - האלוף אביהו בן-נון - אשר ניהל בהצלחה את חברת UMI המייבאת את רכבי קונצרן ג'נרל מוטורס.
אלא שגם כאן לא נחל חלוץ הצלחה רבה, ובספטמבר 2010 פרש כדי להצטרף לפוליטיקה. בשלוש שנותיו כמנכ"ל החברה היא הציגה תוצאות גרועות, ובעלי המניות איבדו 40% מהשקעתם. זה לא מנע מחלוץ לצבור שכר בעלות של כ-3.9 מיליון שקל, נוסף על שכר שמשך מסטרלינג ועל פנסיה צבאית.
