השבוע החליט מכון התקנים לשנות את תקן 413 ולהקל בדרישות ההגנה מפני רעידת אדמה בבניינים המוקמים באזורים הנחשבים מסוכנים פחות, כדוגמת מרכז הארץ. המהנדס אמיר זיו אב, מומחה לאסטרטגיה טכנולוגית ועד לאחרונה המדען הראשי של משרד התחבורה, סבור כי את המאמץ לטיפול במבנים שאינם עומדים בתקן רעידות אדמה, יש לעשות באמת באזורים המועדים לכך, ואלה נמצאים הרחק ממרכז הארץ.
זיו אב הציג לאחרונה בפני השר להגנת העורף גלעד ארדן, פתרון להפחתת הסיכון לחיי אדם באזורים שבהם מתקשים מיזמי תמ"א 38 להתממש בגלל חוסר כדאיות כלכלית. הפתרון: חיזוק של מבנים מסוכנים בלבד, ורק לרמה שתמנע התמוטטות כוללת.
"היום תמ"א 38 מעודדת חיזוק ושדרוג של מבנים רק באזורים המבוקשים, שבמקרה הם גם לא האזורים המועדים לרעידות אדמה". מזכיר זיו אב את הטענה השגורה, "גוש דן נחשב לאזור עם סיכוי נמוך יחסית לרעידות אדמה, לעומת קרית שמונה, טבריה, צפת, בית שאן ואילת, שם עוצמת רעידת האדמה עלולה להיות חזקה. ודווקא שם אין תמריץ לחיזוק".
- מה הפתרון שלך?
"המבנים המסוכנים הם גוש דירות העומד על עמודים דקים, ללא פיר מעלית או ממ"ד, שנבנו לפני שנת 1980 שלא לפי תקן רעידות אדמה. בניינים אלה מאוד רגישים לתזוזה אופקית ועלולים להתמוטט בעת רעידת אדמה. ניתן לחזק משמעותית בניינים כאלה בפני תזוזות על ידי יציקת קירות בין כמה זוגות עמודים, בכל אחת מפאות הבניין, אשר ימנעו את 'אפקט המקבילית' הנובע מתזוזות אלה. מסגרות פלדה בעלות אלכסונים יכולות לשמש כאלטרנטיבה לקירות היצוקים. חיזוק פשוט כזה, ישפר פי כמה וכמה את עמידות הבניינים בעת רעידת אדמה, ויש לזכור שהכוונה למנוע אך ורק התמוטטות כוללת ופגיעה בנפש".
- מה היקף המבנים המיועדים לחיזוק וכמה זה יעלה למדינה?
"באזורים המועדים קיימים פחות מ-5,000 מבנים העונים לקריטריונים הללו, ושאותם ניתן לחזק בעלות לא גבוהה שתסתכם ב-200 אלף שקל לבניין. כלומר, ההשקעה הנדרשת ברמה הארצית נמוכה ממיליארד שקל. הפתרון עלול להקשות במעט על חניה תחת הבניין בין עמודים, אבל מצוקת חניה כמעט שאינה קיימת באזורי הפריפריה המסוכנים. הפתרון אינו מונע נזק, ואין בו מרכיב נדל"ני בכלל כמו תוספת זכויות בנייה, אבל יש בו כדי להציל חיי אדם. כלומר, יהיו סדקים בבניינים ויהיו נזקים, אבל הדבר ימנע התמוטטות שתוביל לאובדן חיי אדם".
- מה הסיכוי שהמדינה תמצא משאבים ליישום התוכנית?
"על פי נתוני הלמ"ס, כל הרוג עולה למדינה 6 מיליון שקל, מכאן שעלות של פחות ממיליארד שקל לחיזוק של כל 5,000 המבנים באזורים המועדים, היא עלות נמוכה ביחס לנזק. הממשלה כבר הוכיחה שכשהיא רוצה להילחם בבעיה, היא מצליחה. המדינה השקיעה מיליארדים בתשתיות כבישים, במחלפים, מעקות הפרדה, תוספת נתיבים וכיכרות בערים, וההשקעה הזאת היתה הגורם העיקרי לכך שישראל הגיעה למקום מכובד בקרב מדינות המערב מבחינת הבטיחות בדרכים, בדומה לאנגליה וצרפת ואף עולה על גרמניה וארה"ב. השקעה של פחות ממיליארד שקל שוות ערך להקמה של שלושה מחלפים מרכזיים, ועשויה למנוע אלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים, במידה ותפקוד אותנו רעידת אדמה חזקה".