גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מקצועו של בן השכנה

אם כל-כך צריך רתכים ומסגרים, מדוע השכר אינו 25 אלף בחודש?

הביצה והתרנגולת - זה כנראה הסיפור מאחורי המחסור בכוח אדם מקצועי בתעשייה. לא ברור מה קדם למה: הישראלים שברחו מהמקצוע, או המקצוע שהבריח את הישראלים. התעשיינים שהתראיינו במסגרת הפרויקט שלפניכם מספקים את כל ההסברים והתירוצים לשאלה מדוע חסרים פה כל-כך הרבה רתכים ומסגרים, כרסמים ומפעילי מכונות. אבל לרגע אחד הם לא שואלים את עצמם איפה הם נכשלו ומה הם עשו (או לא עשו) בדרך לנקודה העגומה הזו.

"העלייה הגדולה מרוסיה היא הדבר הכי טוב שקרה למשק הישראלי", סיפר ל"גלובס" יעקב רוזנברג, המנכ"ל והבעלים של חברת RH שעוסקת בייצור שבבים אלקטרוניים. "אבל הם הולכים הביתה. הם עשו את שלהם, ואין עתודה של עובדים חדשים".

איפה בכל זאת העתודה של רוזנברג? במזרח. האם רוזנברג פונה לסין בגלל כוח אדם מיומן או כוח אדם זול? הרי אם מקצוענות היא שמנחה אותו, אפשר לנחש שאת המחוזות בסין היה מחליף באלה של גרמניה.

אחת הסצנות המחוננות בקולנוע הישראלי מופיעה בסרטו של חיים בוזגלו "נישואים פיקטיביים" (1988), בה נראים פועלי בניין פלסטינים לנים בתוך האנגר גדול במרכז הארץ. כשדלת המקום נסגרת, מופיע עליה הכיתוב: "המחסן של המדינה". כמו בענף הבנייה, שם הוחלפו הצברים והעולים החדשים של שנות ה-50 וה-60 בפועלים זולים מהשטחים, העלייה מרוסיה היוותה במידה רבה את "המחסן של התעשייה". וכשהמחסן הזה מתרוקן צריך למצוא מחסן חדש - גם אם זה אומר, כמו שמציין רוזנברג, "לטוס ארבע פעמים בשנה לכל מיני מחוזות בסין".

התעשיינים מלאים בכעס על הישראלי החדש, זה שמעדיף ללמוד משפטים מאשר לעבוד עם הידיים. אבל שימו לב מה רוזנברג חושף: "הבן שלי, למשל, למד הנדסה והרחיב את אופקיו גם בלימודי מזרח אסיה, כי הוא מבין שהשלב הבא של התעשייה הישראלית יהיה להתמודד מול הסינים: לתקשר ולהתנהל מולם". אז גם הבן של רוזנברג רוצה להיות מנהל.

וזו אחת הבעיות המרכזיות בהטפה לחינוך מקצועי-טכנולוגי. לא בעצם ההטפה, שהיא נכונה בבסיסה, אלא בדרך שבה היא נעשית. כולם רוצים חינוך מקצועי, כולם רוצים יותר חרטים, רתכים ומפעילי מכונות, אבל רק בתנאי שמדברים על הילדים של השכן. אפילו נכדו של סטף ורטהיימר - גדול המטיפים לחינוך מקצועי - הוא יזם בתחום האינטרנט שלמד מנהל עסקים. איפה? במרכז הבינתחומי בהרצליה.

נכון, צריך לעודד יותר את החינוך הטכנולוגי. אלא שחינוך טכנולוגי לא צריך לבוא על חשבון העיוני, שמהווה מפתח קריטי לעתידם של כל נער ונערה. השאיפה להגדיל ככל הניתן את שיעור הזכאות לבגרות אינה בגדר טעות או קיבעון פדגוגי של משרד החינוך, אלא הבנה שתעודת הבגרות היא שער ראשון ומחייב להשכלה גבוהה, ולאיש אין את הזכות המוסרית לשלול את האפשרות של בני הנוער לרכוש אותה.

מה גם שקיים מתאם מובהק בין לימודים אקדמיים לבין פוטנציאל הכנסה והכנסה בפועל. המודל הראוי, שקיים גם בעולם, הוא שילוב בין מסלול עיוני מלא לבין לימודים טכנולוגים ומקצועיים - כאלה שייפתחו לצעירים צוהר לעולם התעשייה, אבל מנגד לא יכבלו אותם אליו. בפרקטיקה זה אפשרי, בטח כשתלמידי ישראל עושים כיום בגרויות בכלכלה, סוציולוגיה ואפילו בקולנוע.

ועוד דבר: התעשיינים זועקים חדשות לבקרים שאחת הבעיות הגדולות של התעשייה בישראל היא עודף רגולציה מצד הממשלה. כלומר, פחות מעורבות ממשלתית תוביל ליותר פריון בתעשייה. אבל אם התעשיינים כל-כך מאמינים בשוק חופשי, מדוע זה לא בא לידי ביטוי בשכר? הרי בשוק חופשי, אם אתה כל-כך זקוק לעוד מסגרים ורתכים, תשלם להם גם 25 אלף שקל בחודש, כפי שמשלמים למהנדסים בהיי-טק. אז חיפשנו מודעות דרושים לאנשי מקצוע בתעשייה, ולא ראינו שעושים מאמץ גדול למשוך את הישראלים לענף. המודעות אנמיות למדי ורובן המוחלט לא כוללות פרטים על השכר.

במודעה אחת צוין, כי דרוש מסגר בעל ניסיון למפעל גדול להרכבת מכונות, בשכר של 5,400-6,300 שקל ברוטו בחודש (תלוי בניסיון). נשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן, טוען שאם המדינה תשקיע בהכשרות מקצועיות ניתן יהיה להגדיל את הפריון ובכך להכפיל את השכר בתעשייה. ואנחנו שואלים: למה שלא תגדילו קודם אתם את השכר בתעשייה ותראו איך הפריון גדל? הביצה והתרנגולת, כבר אמרנו.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

עליות בוול סטריט; הביטקוין מטפס ב-5% והישראליות שצונחות

עליות באירופה ● בעקבות הדוחות -  אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צונחת בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● הביטקוין עולה ל-67 אלף דולר למטבע

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על