אל תקנאו בנושי אי.די.בי1. אולי בכל זאת התמחרות?
שלוש הצעות להשקעה בקונצרן אי.די.בי הונחו אתמול בצהריים על שולחנו של שופט ביהמ"ש המחוזי, איתן אורנשטיין, אבל נראה שלקו הגמר צפויים להגיע שני השחקנים הוותיקים בסאגת הסדר החוב הגדול במשק - איש העסקים הארגנטינאי אדוארדו אלשטיין(שחבר למחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות) וקבוצת גרנובסקי-דנקנר. הצעתו של מוטי בן משה, מסתמנת כבעלת סיכויים פחותים, למרות שבן משה ואנשיו טרחו ביומיים האחרונים להדגיש כי הצעתם מקנה ודאות רבה יותר לנושי אי.די.בי.
בשבוע הבא, ב-12 בנובמבר צפוי המומחה הכלכלי מטעם ביהמ"ש בחברה, אייל גבאי, להגיש את חוות הדעת שלו לגבי המתווים השונים שהוגשו לאורנשטיין. בעבר כבר טען גבאי בפני השופט כי יש לערוך תמחור בין המשקיעים השונים, אך נענה בשלילה. לא מן הנמנע כי כעת הוא יעלה את ההצעה הזו שוב. גבאי עשוי להגיד לשופט שהזמן היטיב עם מצבם של המשקיעים, שזכו להצעות משופרות יותר, וכי התמחרות בין המציעים תשפר את מצבם עוד יותר. לאחר המלצת גבאי, צפוי הכדור לעבור לידי אסיפות האג"ח של אי.די.בי אחזקות, שיכריעו באשר לזהות בעל השליטה החדש בקונצרן.
2. הסלבס של אלשטיין
אל תקנאו בנושי אי.די.בי. לא פשוט לצלוח את מסמכי ההצעות שהוגשו אתמול לביהמ"ש, הכוללות חלופות ותתי-חלופות. קשה אף יותר לחלץ את הערך הכלכלי הטמון בכל אחת מההצעות ואת מידת היכולת של הגופים המציעים לבצע את השקעתם, על רקע אי הוודאות הפיננסית המאפיינת את המתמודדים, והמינוף העצום שבכוונתם לקחת לצורך ביצוע ההשקעה.
כך, למשל, מנופפת קבוצת דולפין של אלשטיין בשמותיהם של ידוענים פיננסיים כמו המיליארדרים מייקל שטיינהרדט וג'ורג' סורס כמי שחברו לקבוצה, ואף יחזיקו ביום שלאחר ההסדר בכ-20% ממניות אי.די.בי פתוח. אלא שהערכות בשוק גורסות כי המשקיעים הללו הזרימו לקבוצה לא יותר מ-8 מיליון דולר בלבד (כ-28 מיליון שקל) מתוך 805 מיליון השקל שהצהירה קבוצת אלשטיין כי תזרים לאי.די.בי. מה גם שככל הנראה שטיינהרדט וסורוס לא מתכוונים להוות חלק אקטיבי מניהול הקונצרן.
זאת ועוד, בתוך קבוצת דולפין עצמה מחזיק אלשטיין בשרשור רק כ-6%-7% מההון. מי הם יתר בעלי המניות בקבוצה, שסביר להניח שייקחו חלק בקבלת ההחלטות באי.די.בי החדשה? לא ברור.
3. המגה-פירמידה של גרנובסקי
אי ודאות רבה יש גם בקבוצת גרנובסקי-דנקנר, המבקשת להקים פירמידה גבוהה של חברות ציבוריות על גבה של אי.די.בי (שכבר היום היא הפירמידה הגבוהה במשק). באשר למי שיעמוד בקודקוד המגה-פירמידה הזאת, אלכסנדר גרנובסקי, רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע להונו ולכוונותיו. כאלו הם הדברים גם באשר ליתר מרכיבי הקבוצה: משפחת נוימן, בעלת רשת המוסכים, וקבוצת נץ הבורסאית.
יתרה מכך, הצעתה של קבוצת גרנובסקי-דנקנר להשקעה באי.די.בי, הכוללת לא פחות מארבע חלופות להסדר חוב, מסועפת כל כך עד כי יכול להיווצר הרושם כאילו מישהו ניסה להקשות על הקורא בהבנת האופן שבו יגויסו כספי ההשקעה. אולי בתקווה כי מחזיקי האג"ח יתפתו לבחור ברכיב המזומן הגבוה שבו מנופפת הקבוצה, ולא ייכנסו לעובי הקורה לגבי השאלה איך ומאיפה מגיע הכסף.
נזכיר כי פרט לקופת המזומנים של חברת אמבלייז (בהיקף של חצי מיליארד שקל), אותה רתם גרנובסקי לביצוע העסקה, תלויה יתרת סכום ההשקעה בהזרמות הון של שאר המשקיעים - קבוצת נץ, משפחת נוימן ואף אביו של דנקנר - ואם אלו לא יעמדו בכך, תינתן להם הלוואה מאמבלייז עצמה, כלומר מינוף נוסף לפירמידה.
