ביום שבו דחתה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת חוק "ברית הזוגיות" לבני זוג מאותו מין, שיזמה ח"כ סתיו שפיר (העבודה), פירסמה אתמול (א') שרת המשפטים ציפי לבני, בשיתוף מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, הצעת חוק מקיפה ודרמטית בהרבה - שבאה לעגן במשפט הישראלי גירסה של נישואים אזרחיים.
המונח הזה לא מופיע בהצעת החוק כמובן, וזאת מטעמים דתיים ופוליטיים-קואליציוניים. גם המונח "ברית זוגיות", שעמד בעבר במוקד הצעת חוק שיזם שר המשפטים המנוח יוסף (טומי) לפיד לפני כעשור, איננו משמש כאן תחליף להגדרה הפורמלית. לבני חתומה על מטבע לשון חדשה, שאולי תעשה את דרכה אל ספר החוקים: "חוק חיים משותפים".
לבני עצמה, אגב, תמכה בהצעת החוק של שפיר, ואולם היא נותרה במיעוט מול חבריה לממשלה. הדבר מצטייר כתואם את השקפת עולמה בנושא, כפי שעולה מיוזמתה לחוקק חוק "חיים משותפים", שיסדיר אפשרות לבני זוג ישראלים - ולא רק פסולי חיתון או מי שמנועים מסיבה כלשהי מלהינשא באמצעות בתי הדין הדתיים - להירשם כבני זוג במרשם רשמי של המדינה. מבחינה מהותית, הם יזכו לכל הזכויות הכלכליות והאזרחיות הניתנות לבני זוג הנישאים באמצעות הרבנות; ההיבט הטקסי הוא כבר שאלה אחרת.
הצעת החוק היא כאמור יוזמה של לבני, ותהליך הניסוח שלה עבר הן שלב פוליטי, בלשכת השרה, והן שלב משפטי-מקצועי, במחלקת ייעוץ וחקיקה תחת ניצוחה של המשנה ליועמ"ש אורית קורן. גורם דומיננטי שעמל על ניסוח החוק הוא ראש מטה שרת המשפטים, עו"ד הושע גוטליב. גורמים משפטיים מציינים כי בניסוח ההצעה היה שותף גם סגן שר הדתות, הרב אלי בן-דהן, וכי התנערותו כעת מהצעת החוק של לבני מקורה בשיקולים פוליטיים לא ענייניים.
במוקד החוק: הקמת יחידה חדשה במשרד המשפטים, "רשם החיים המשותפים", שיהיה אחראי לרישום ולהענקת מעמד חוקי להתקשרות זוגית של בני זוג תושבי ישראל, "באופן המשקף את רצונם לחיות יחד ולקיים חיי משפחה ומשק בית משותף". המטרה היא לתת פתרון לבני זוג המעדיפים מסלול התקשרות אזרחי על פני הדין הדתי, המאפשר כיום בישראל נישואים רק באמצעות מוסדות דת, בין אם יהודיים, נוצריים, מוסלמיים, דרוזיים או אחרים. להבדיל מנישואים אזרחיים הנערכים בחו"ל וניתנים לרישום כיום במשרד הפנים - התרת "חיים משותפים" תיעשה בבית המשפט לענייני משפחה, ולא בבית הדין הרבני או בית דין דתי אחר.
חוק "החיים המשותפים", אם יתקבל, יכיל בתוכו ממילא גם את הפתרונות לבני הקהילה ההומו-לסבית, המבכים כעת את הפלת הצעת החוק של שפיר. החוק החדש אמור לאפשר לכל מי שהם בני זוג תושבי ישראל, לרבות בני זוג מאותו מין, הבוחרים לעגן רשמית את חיים המשותפים כמשפחה, להסדיר את מערכת היחסים ביניהם במסגרת המקנה להם מעמד חוקי. "אני מאמינה שהבשילה העת - חברתית, תרבותית ופוליטית - לכך שמדינת ישראל תאפשר לבני זוג שאינם רוצים או אינם יכולים להינשא בהתאם לדין הדתי, להקים משפחה, לנהל חיי זוגיות ולזכות בהכרה וזכויות ממוסדות המדינה", אמרה לבני, "הצעת החוק הזו תאפשר לבני זוג לקבוע בעצמם את אופי ההתקשרות ביניהם, ומשכך גם את הפרידה לפי השקפת עולמם - אם ברבנות או במסלול החדש שמעניקה הצעת החוק".
אין שינוי בדיני הנישואים
הצעת החוק כוללת הן את ההיבט הפרוצדורלי, הכרוך ביצירת מוסד הרשם החדש, והן את ההיבט המהותי, דהיינו סוג הדינים שיחולו על נרשמים כבני זוג בחיים משותפים. מוסד החיים המשותפים יתקיים לצד הדין הדתי-האישי הקיים היום בישראל, שבו לא יחול כל שינוי, לא בדיני הנישואים והגירושים ולא בסמכויות בתי הדין הדתיים.
מנסחי החוק לקחו בחשבון את העובדה שלבני זוג יהיה קל הרבה יותר להירשם כחיים במשותף על פי החוק הזה, מאשר להינשא על פי הדין הדתי, באמצעות הרבנות. כדי למנוע מצב של רישום זוגיות פיקטיבית, שמטרתה להשיג זכויות מסוימות, נקבע כי זכויות מסוימות יינתנו לבני הזוג הנרשמים כחיים במשותף, רק לאחר 18 חודשים מהמועד שנרשמו. למשל, זכויות בנוגע לאימוץ או פונדקאות. זכויות אחרות לא יינתנו כלל למי שיבואו בשעריו של רישום החיים המשותפים - למשל, הקלות במתן מעמד של תושבות או אזרחות בישראל מחוק חוק האזרחות, חוק השבות או חוק הכניסה לישראל.
ומה באשר להיבט הטקסי? גם למילים ולטקסים יש משמעות, בוודאי כאשר בני זוג בוחרים להסדיר את עתידם המשפחתי. למילים "נישואים אזרחיים" או "ברית זוגיות" יש חשיבות, אך המונחים הללו נגנזו ונשכחו, לטובת "חיים משותפים" הפחות פומפוזי. גם הטקס המיועד במשרדיו של "רשם החיים המשותפים" אינו מיועד להיות חגיגי או מרגש במיוחד. מענה לכמה שאלות, חתימה על טפסים, ותו לא. ללא שמלת כלולות, ללא פרחים, ללא הצהרות הדדיות או החלפת טבעות, ללא ריקוד ראשון. אולי כדאי ללבני לחשוב על הוספת משמרת-ערב לרשמי ה"חיים המשותפים", כך שיוכלו לקיים את תהליך הרישום גם באולמות אירועים, לשלב בין ההיבט הפרוצדורלי לחגיגת הנישואים, ולקרב את התהליך כולו למשהו הדומה לנישואים אלטרנטיבייים של ממש.
בן דהן עצמו מכחיש כל מעורבות בגיבוש הצעת החוק. מלשכתו נמסר: "בפגישה המדומיינת, הרב בן דהן הסכים לחוק כמו שלבני הסכימה לסיפוח יהודה ושומרון. מוטב ששרת המשפטים תעסוק במשפטים ולא בספינים".