1. מכבי ת"א כדורסל הוציאה על זה כבר פטנט. עד לעונה האחרונה, שנפתחה ברעש, את ההפסדים שלה היא בדרך כלל עשתה במשחקים שאיש לא שלח אליהם אפילו מצלמת כתף. אלה ההפסדים של המעצמות: משחק זניח, הקבוצה מגיעה זחוחה, מחלקת שאריות לעניים. מכבי ת"א כדורגל שלא מסתירה את השאיפה שלה להיות מותג הספורט מספר 1 במדינה - ועזבו תחרות עם מכבי חיפה, היא מכוונת בכלל למחלקת הכדורסל - התחילה לעשות רושם של חיקוי מושלם. עד אתמול (ב') היא איבדה נקודות רק באשדוד. את היריבות האמיתיות שלה היא קורעת בפריים טיים, כאילו אין תחרות. אתמול, באופן פרדוכסלי, הצליחה מכבי ת"א להפסיד לעיני מגרש מפוצץ, ספגה שלושה שערים, איבדה יתרון, שמטה שוויון, ונראתה לגמרי בשר ודם, כולל קרלוס גרסיה ואיתן טיבי. הפועל ת"א, שההגנה שלה נראתה כמו מסננת, ספגה עד עכשיו את אותו מספר שערים כמו מכבי ת"א.
בניגוד לבון טון התקשורתי שמחפש אשמים, נדמה כי התשובה להפסד נעוצה דווקא ביריבה. תסתכלו מה עשתה הפועל ב"ש בשמונת המשחקים שלה עד כה: היא שיחקה נגד 4 הגדולות והוציאה מהן 10 נקודות, ניצחה עוד שני משחקים, הפסידה לקרית שמונה ועשתה תיקו באשדוד, שם אפילו מכבי ת"א השאירה נקודות. איך שלא נסתכל על זה, פער 2 הנקודות שלה ממכבי ת"א נובע מכך שהיא עדיין צריכה להתמודד עם המצב החדש שבו היא קפצה לא מדרגה אחת, אלא שלוש, ובכל רגע נתון היא עלולה לאבד שיווי משקל.
עד עכשיו הפועל באר שבע היא לא רק הפתעת העונה, היא בהחלט גורם משמעותי. תחשבו מה היה כאן רק לפני שנתיים. קרית שמונה נשפה בעורפן של מכבי ת"א הפועל ת"א שנראו כאילו הולכות לקרב דו ראשי - ראשון מאז 1970 - על אליפות הליגה, ואחרי ניצחון על הפועל ת"א בקרית שמונה, במשחק בו הפועל ת"א היתה יכולה להכריע אותו הרבה קודם, היא תפסה את המקום הראשון ולא הורידה רגל מהדוושה. אנחנו לא אומרים כלום על סצנריו דומה, ובטח לא מסכמים אחרי הפסד ראשון העונה בליגה של האלופה המאוד מרשימה עד כה, אבל רק מבהירים שהיו דברים מעולם והלא צפוי היה פתאום למאוד צפוי.
המטאורולוגים מאזור באר שבע יספרו את זה הכי טוב: 4 מילימטר ברבע שעה בדרום הופכים להיות שטפון סוחף.
2. הניצחון המהדהד של ב"ש הצליח להוריד מסדר היום את ההפסד השני ברציפות והרביעי העונה של מכבי חיפה. טבעי עכשיו לחפש אשמים ולערוף ראשים, כי אם ראובן עטר - סמל ביציע ג' - עף, למה שאריק בנאדו לא. זהו, שבנאדו הספיק לעשות כמאמן במכבי חיפה משהו שראובן עטר לא עשה: הוא תיקן את הנזקים של קודמו. וזה קרדיט עצום למאמן בתחילת דרכו. מעבר לכך, כנראה שיענקל'ה שחר רואה דברים שדינמיקת האירועים לא מאפשרת לחפור בהם. לפני שנתיים סיימה חיפה במקום החמישי, בעונה שעברה היא כיכבה בגארבג' טיים והעונה היא שוב פותחת באופן מזעזע.
מכבי חיפה דרכה במקום בזמן שכל הקבוצות עשו שינויים: מכבי ת"א שינתה קונספט, הפועל ב"ש החתימה שחקן בעל שיעור קומה, הפועל ת"א החתימה מאמן מתווה דרך. מכבי חיפה חשבה שכל הדברים שעמדו לזכותה בעבר - ניהול מצוין, הקפדה על הבאת מצטייני הליגה, החתמת מאמנים משמעותיים - יספיקו לה. זהו, שלא. מתברר גם שהיא לא מצליחה לייצר שחקנים משלה שייצקו לפחות תוכן לעונות האומללות האלה. די להתבונן למאבק חסר הכבוד באייל גולסה, שחקן שגדל בכלל בטוברוק, ושולמו עליו כבר למועדון הנוער 2.5 מיליון שקל. מכבי חיפה, שאמורה הייתה לצבור רווחים מהשתתפות בשלב הבתים בליגת האלופות, מחפשת לכסות הפסדים על ידי מכירת שחקנים שגידלו קבוצות אחרות. אתם יודעים מה, זה מדאיג יותר.
3. היא חטפה 4-0 בבית מהפועל ת"א, הבעלים שלה חטף על זה שהאוטובוס של הקבוצה לא נוסע מכביש 6 והוא מחלק רק סנדוויצ'ים, אבל הפועל חיפה של יואב כץ נמצאת במקום השלישי, 3 נקודות אמנם מהמקום הראשון, אבל לפני הפועל ת"א, בית"ר ירושלים ובעיקר מכבי חיפה. מי אמר שהכדורגל הישראלי לא מעניין?