יש לא מעט דרכים לאבחן בועה. כשלוח מודעות אינטרנטי, שלא הביא אפילו דולר אחד הכנסות - מתוחכם ומעוצב ככל שיהיה - מגייס 225 מיליון דולר לפי שווי של 3.8 מיליארד דולר, זו בועה.
פינטרסט (Pinterest), לוח המודעות בו מדובר, הינו חברה בת שלוש עם 50 מיליון מבקרים בחודש. החברה לא הדגימה מכירות ומעולם לא הציגה מודל עסקי מכל סוג. אבל, היא תמיד יכולה לטעון שהשווי שלה הוא רק שליש מזה של טוויטר. טוויטר עתידה להכניס השנה 600 מיליון דולר, סכום שלא יהפוך אותה לחברה רווחית. מה שכן, ב-7 בנובמבר טוויטר אמורה לצאת להנפקה ולגייס כ-1.4 מיליארד דולר מהציבור.
אלה אינן הפלטפורמות האינטרנטיות היחידות בהן נראה כי בועה מבעבעת את שווי החברה. בחודש האחרון השקיעה חברת ההחזקות של עליבאבא (Alibaba) כ-206 מיליון דולר ב- ShopRunner, חברה המציעה משלוחים מהמוכר לקונה בטווח זמן של עד יומיים. ההשקעה בשופראנר בוצעה לפי שווי חברה של 600 מיליון דולר. גם Fab, אתר למסחר אלקטרוני למעצבים, שגם לו שורת רווח שלילית במאזן, גייס בסיבוב האחרון מקונגלומורט סיני 150 מיליון דולר לפי מיליארד דולר.
Snapchat, פלטפורמת ההודעות הנעלמות, היא חברה ללא מחזור מכירות מסוג כלשהו. עובדה זו לא מפריעה לה, מתברר, להיות בעיצומו של סיבוב גיוס לפי שווי חברה המוערך ב-3.5 מיליארד דולר.
Square, הסטארט-אפ לתשלומים דרך הסלולר, גייס בשנה שעברה 200 מיליון דולר לפי שווי של 3.25 מיליארד דולר. סקוויר צפויה לסלוק עסקאות בכ-15 מיליארד דולר השנה. לשם השוואה, מאסטר קארד נסחרת בכ-90 מיליארד דולר בבורסה, אבל אם החברה הייתה זוכה למכפיל דומה לשל סקוויר היא הייתה נסחרת לפי כמעט 800 מיליארד דולר. נתון זה לא מפריע למרבית האנליסטים להעריך כי סקוויר היא אחת החברות האטרקטיביות ביותר כיום להנפקה ציבורית.
איך נוצרות הערכות שווי בועתיות כאלה? הסיבוב של Square לא הובל על-ידי קרן הון סיכון אלא על-ידי קרן הון פרטית , כזו שאין לה במה להשקיע בימים אלה חוץ מבטכנולוגיה. במקרה הפרטי של סקוויר, הכסף הגיע מ-Suhail Rizvi, בעל קרן פרטית עם כיסים עמוקים אשר רשום גם כאחד המשקיעים הגדולים ביותר בטוויטר.
ואכן, נראה כי הפעם הבועה אינה נובעת מקרנות ההון סיכון המסורתיות אלא דווקא מקרנות ההון הפרטי והמוסדי, אותן קרנות פרטיות ומוסדיות אשר מנהלות טריליוני דולרים אבל אין להן היכן להשקיע היום. אלה חברות שיכולות להסתכן ולהשקיע בחברות שאין להן מכירות או הכנסות - הכול כדי למצוא את הגוגל והפייסבוק הבאות ולהבטיח למשקיעים שלהם מכפיל גבוה מ-10 בתקופה בה הריבית אינה קיימת כמעט.
הנפקות ציבוריות של חברות טכנולוגיה הן המשך ישיר של גיוסים, שהם הלוא הנפקות פרטיות. אותם משקיעים פרטיים כבדים מחפשים עכשיו חשיפה גם לשוק המניות הגואה. גם אלה שבחרו בעבר בחרו לא להיכנס לבורסה, יודעים היום כי מדובר בתקופה שאסור לפספס.
מתחילת השנה יצאו 169 חברות להנפקה בארה"ב וגייסו כ-45 מיליארד דולר - שיא משנת 2008. אף שנדמה כי חברות האינטרנט עומדות בפוקוס ההנפקות, מספר חברות הטכנולוגיה שיצאו להנפקה השנה היה דווקא מהנמוכים בשנים האחרונות. רק 18% מההנפקות השנה היו של חברות טכנולוגיה. אולם, כמה חברות טכנולוגיה אשר כן הונפקו ייצרו באז גדול במיוחד. דוגמאות כמו חברת הסייבר Fire Eye, שיותר מהכפילה את שוויה מיום ההנפקה, הדגימו למשקיעים אטרקטיביות שקשה לסרב לה.
הנפקות טכנולוגיות השנה הדגימו עלייה של יותר מ-30% ביום ההנפקה ועלייה של 47% בממוצע לאחר מכן. נטען כי החברות החדשות למדו לקח מהנפקת פייסבוק ובוחרות להנפיק בערך נמוך יותר מהצפי על מנת לייצר עודף ביקוש ועליה מהירה בערך המניה - אבל גם אם אכן מדובר במניפולציה קלה על שווי המניה, לפנינו עליית שווי מרשימה כשלעצמה.
השקעה נכונה במניות חברת טכנולוגיה היא אחת האפשרויות היחידות כיום לאיזון ריבית אפסית על שאר הכסף המנוהל בקרנות הפרטיות, ויכולה להיות אחת האפשרויות היחידות לרווח אמיתי ומהיר בתקופה כזו. אבל, בבועה הנוכחית נראה כי יש לראשונה גם גרעין אמיתי של עסקים, שבעתיד יוכלו להפוך לגוגל או פייסבוק ולנהל בצורה וירטואלית תחום שלם בתעשייה.
כלומר, מבעד למניפולציות הכסף הפרטי המשועמם, ניתן לראות גם עסקים אמיתייים, כאלה שיוכלו להשתמש בכסף ההנפקה לגדילה משמעותית ורווחיות מרשימה; עסקים עם פוטנציאל אמיתי, שהנפקה נכונה תוכל לסייע להם לכבוש את העולם.