חיוכים רמים נרשמו היום (ד') בסיום מתן הכרעת דינו של אביגדור ליברמן בקרב צוות סנגוריו, בראשות עו"ד ד"ר יעקב וינרוט, והכולל את עורכי הדין ירון קוסטליץ, עודד גזית, גיורא אדרת ונתי שמחוני.
כבר מתקציר הכרעת הדין שהוקראה באולם יכלו הסנגורים ללמוד כי בית המשפט השתכנע מקו הטיעון שלהם לכל אורך החזית, הן בפן העובדתי-ראייתי והן בפן המשפטי-נורמטיבי.
בשיחה עם "גלובס" זמן קצר לאחר מתן הכרעת הדין, משבח וינרוט את החלטת היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לסגור את תיק חברות-הקש של ליברמן, אך טוען כי היועץ טעה בהחלטתו ללכת עד הסוף בתיק השגריר.
"נוכח הקביעות העובדתיות של בית המשפט, שקיבל את המסכת העובדתית שקראנו לה, פסק הדין מבחינת התוצאה היה מתחייב. זו תוצאה מתמטית, כי משהתקבלו העובדות, לא היה מנוס מלהגיע לתוצאה כפי שבית המשפט קיבל אותה", אומר וינרוט. "כבר בסיכומי הפרקליטות נרמז על כך, כי התביעה טענה שהנקודה הכי חשובה בתיק היא מה ידע ליברמן כאשר הוא קיבל את המידע מהשגריר, ואנחנו הפנינו את תשומת-הלב לאמירה הזו בסיכומים".
- על מה התבססה האסטרטגיה שלכם בניהול ההגנה בתיק?
"הרכיב המרכזי באסטרטגיה שלנו היה להעמיד את הכול על השאלה מה ליברמן ידע או לא ידע ולהדגיש את הפן האנושי, ולא לנהל את התיק ניהול טכני. אנחנו הסכמנו שהכול ייכנס, הבאנו לפני בית המשפט את הכול, לא השמענו התנגדויות. היינו בטוחים שכשהעובדות ילובנו בבית המשפט, וליברמן יעבור בעדות שלו את בית המשפט, יש סיכוי גדול לזיכוי, ואני חושב שהדבר הוכיח את עצמו".
- האם משמעות זיכויו של ליברמן לדעתך היא שהפרקליטות צריכה לשנות את אופן טיפולה בעבירות של שחיתות שלטונית?
"אני כמובן רואה את הדברים מזווית ראייה של סנגור. אני, בניגוד לציבור, ראיתי את העובדות של התיק הגדול של ליברמן, תיק חברות-הקש. אתה יכול לתאר לעצמך מה היתה העוצמה של התיק הגדול, אם זה מה שקרה לתיק הקטן.
"אני מסיר את הכובע בפני יהודה וינשטיין, ולא מפני שהיינו חברים הרבה שנים, אלא משום שהיה לו אומץ לקבל את ההחלטה הנכונה לסגור את התיק. צריך לשבח את הפרקליטות על האומץ לסיים את התיק הגדול, שנחקר שנים כה רבות.
"בתיק השגריר, לעומת זאת, וינשטיין הלך כי הוא היה סבור שהעובדות הן כפי שנטענו בכתב האישום, אז הוא רצה הכרעה נורמטיבית. אבל כשהעובדות נפלו, אז התוצאה היא אחרת. היועץ לא יכול להכיר את התיק ברמה של פרקליט מחוז".
- האם היקפה של עבירת הפרת האמונים השתנה בעקבות פסיקת השלום מהיום?
"אני חושב שלא. השופטים לא צימצמו כאן את העבירה של הפרת אמונים. פסק הדין צועד באותה שורה של כל פסקי הדין שניתנו עד היום, אין פה איזו חדשנות בפסק הדין במישור המשפטי. בית המשפט הסתמך על פסקי הדין שהבאנו, של העליון והמחוזי.
"אם אנחנו מדברים על עבירת הפרת האמונים, אני לא מבין איך כל-כך הרבה שנים יש הצעות לתיקון הסעיף, ושום דבר לא נעשה. יש הצעה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, יש הצעת חוק של משרד המשפטים עצמו. צריך לעשות תיקון יסודי בעבירה הזו, על כך אין מחלוקת, אלא רק על השאלה באיזה כיוון לעשות את התיקון. אי-אפשר לזרוק לבית המשפט דברים לא מוגדרים, ולהפוך את בית המשפט לרשע של הקהילה".