ועדה מיוחדת שתוקם במשרד הפנים תבחן האם להשעות מכהונתם ראשי ערים שהוגש נגדם כתב אישום כל עוד מתנהל משפטם, ואולם עצם הגשת כתב האישום נגד ראש העיר לא תיחשב עוד כהתנהגות שאינה הולמת, כפי שקבע בג"ץ - כך עולה מהצעת חוק שגיבש משרד המשפטים, בעקבות פסיקת בג"ץ בדבר העברתם מכהונה של ראשי הערים שמעון גפסו, יצחק רוכברגר ושלומי לחיאני, נוכח כתבי האישום החמורים שהוגשו נגדם.
הצעת החוק הממשלתית גובשה באופן מזורז במחלקת ייעוץ וחקיקה בשיתוף משרד הפנים, ולציבור ניתנו שבועיים בלבד להעביר את התייחסותו, בטרם תובא לוועדת השרים לחקיקה ותונח על שולחן הכנסת.
כזכור, שבועות ספורים לפני הבחירות פסק בג"ץ, בפסק דין תקדימי, בהרכב מורחב של 6 שופטים נגד אחד, כי יש להדיח מכהונתו ראש עיר שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות שחיתות חמורות, וכי החלטת מועצת העיר שלא להעביר מכהונתם את גפסו ורוכברגר היא בלתי סבירה באופן קיצוני.
עוד קבע בג"ץ כי סמכות מועצת העיר להעביר ראש מעיר מכהונתו נוכח התנהגות שאינה הולמת הופכת בנסיבות אלה לחובה, וכי כתב האישום שהוגש נגד ראש העיר מהווה ראיה מינהלית להתנהגות שאינה הולמת.
מנגנון השעיה
אלא שבניגוד לפסיקת בג"ץ, הצעת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, להסדיר את הנושא בחקיקה מושתתת לא על העברתו מכהונה של ראש עיר שהוגש נגדו כתב אישום חמור, אלא על מנגנון של השעיה.
ההשעיה איננה אוטומטית בכל מקרה של כתב אישום, אלא רק במקרים חמורים, ועל ההשעיה תחליט ועדה מיוחדת שתקום במשרד הפנים, שתיקרא "הוועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות מקומיות בשל הגשת כתב אישום", שתורכב משופט מחוזי בדימוס, משפטן נוסף וכן ראש רשות מקומית בדימוס. הוועדה תבחן את השעייתו של כל ראש רשות מקומית או מועצה אזורית שהוגש נגדו כתב אישום, וזאת לבקשת היועץ המשפטי לממשלה.
הצעת החוק איננה מותחת ביקורת על פסיקת בג"ץ שהשתמשה בכלי של העברה מכהונה, ומציינת כי בג"ץ פסק בהתאם לכלים שהחוק הנוכחי מאפשר, דהיינו העברה מכהונה באמצעות מועצת העיר, או הותרת ראש הרשות המקומית על כיסאו.
ואולם לדברי הצעת החוק, "השעיה - להבדיל מהעברה מכהונה - מהווה פעולת הרחקה זמנית וניתנת לביטול, אם יחול שינוי נסיבות המצדיק זאת. ההסדר המוצע מגלם ומאפשר איזון נכון בין האינטרס של שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי, המקוים בכך שראש הרשות חדל מכהונתו, לבין שמירת האפשרות להשיב את ראש הרשות לכהונתו, תוך מתן המשקל הראוי לזכות לבחור ולהיבחר, אם יחול שינוי נסיבות המצדיק זאת".
הוועדה לבחינת השעיה תוכל להשעות את ראש העיר לתקופה של שנה בכל פעם, או עד לסיום משפטו, וזאת בהתבסס על שיקולים כגון העבירות שבכתב האישום, נסיבותיהן, היקפן והתמשכותן, הזיקה בין העבירות ובין סמכויותיו ותפקידיו של ראש הרשות, פרק הזמן שחלף מאז המועד שבו נטען בכתב האישום כי הן בוצעו, וכן השפעת קיום ההליך הפלילי הצפוי על תפקוד ראש הרשות.
שכר בגובה 50%
במהלך תקופת ההשעיה, ב-6 החודשים הראשונים יקבל ראש העיר המושעה שכר בגובה 50% משכרו הרגיל, ובחודשים שלאחר מכן 70% משכרו. עם זאת, ראש עיר מושעה יוכל להשלים הכנסה בעבודה נוספת.
עוד קובעת הצעת החוק כי בעת שראש העיר הושעה מכהונתו נוכח כתב האישום, תבחר מועצת העיר מבין חבריה ממלא מקום לראש העיר. ואולם אם בתקופת ההשעיה התקיימו בחירות באותה רשות מקומית, רשאי ראש העיר המושעה להתמודד מחדש, ואם ייבחר - תישאר השעייתו על כנה, והמועמד שהופיע אחריו ברשימה למועצת העיר ישמש ממלא-מקום, עד לסיום המשפט. סעיף החוק, הקובע כיום כי כהונתו של ראש העיר מסתיימת אם הורשע בפסק דין סופי בעבירה שיש עמה קלון - יישאר על כנו.
במסגרת הצעת החוק, מציע משרד המשפטים לבטל את הקביעה שהופיעה בפסק דינו של בג"ץ, ולפיה מחויבת מועצת העיר להעביר מכהונתו ראש עיר שהוגש נגדו כתב אישום חמור, על יסוד מנגנון ההתנהגות שאינה הולמת.
לפי הצעת החוק, לאחר חקיקתו יחולו הוראותיו בלבד, העוסקות כאמור בהשעיה ולא בהעברה מכהונה, ולא יראו בהגשת כתב אישום כנגד ראש רשות כהתנהגות שאינה הולמת לעניין סמכות המועצה להעביר ראש רשות מתפקידו.
הצעת החוק כוללת גם סעיף רטרוספקטיבי, שלפיו ההסדר החדש יחול גם על ראשי ערים שהוגש נגדם כתב אישום לפני שחקיקת החוק הושלמה.