מי הם האנשים, ויש כמותם אלפים מדי חודש, האמיצים דיים בכדי להעז - בלי לחשוש לפיטורים, להורדת שכר, לסגירת העסק, להוצאה בלתי צפויה וכיוצא באלה - ליטול משכנתא במיליוני שקלים?
מי מוכן, חרף כל האזהרות, להתמנף בשיעור 70% ולממן עם הכסף מהבית רק 30% מערך הדירה? ומי נכנס בעיניים פקוחות להתחייבויות של 7,000 שקל או 8,000 בחודש, סכום שהוא גבוה יותר מהמשכורת של מרבית מהישראלים?
אם תהיתם על אחת או יותר מהשאלות הללו, כנראה שאתם לא בצד המסודר והנכון של מדינת ישראל. ודאי לא בצד של אלה שמסוגלים גם ליטול משכנתא אדירה, גם לשלם איתה 70% מערך הדירה, גם להתחייב להחזר חודשי של 7,500-8,000 שקל וגם לעזוב ככה סתם את העבודה, כי די, מיציתם.
קחו למשל את עופר עיני, יו"ר ההסתדרות, שהודיע לפני מספר ימים כי יסיים את תפקידו בתחילת 2014 בשל "תחושת מיצוי". אותו עיני סיפר לתקשורת על חוב משכנתא בסך 2 מיליון שנטל לרכישת דירתו ברמת-השרון, ועל החזר חודשי בגובה 7,500-8,000 שקל. איך הוא עוזב עבודה בלי לחשוש לטלפון מהבנק? מסתבר שעיני, שהרוויח 41 אלף שקל בחודש, זכאי מעתה והלאה לפנסיה בשיעור 60% מהשכר האחרון. מעבר לכך, עם כל הכבוד להצהרות שאין לו מושג מה יעשה ביום שאחרי (חוץ מלבלות עם זוגתו שעושה לו "הכי טוב בעולם"), מישהו מאמין שלא נראה אותו יושב בקרוב בכס משרה נחשקת ומתגמלת?
עיננו לא צרה חלילה בדירתו של עיני או במשכורתו בעבר, בהווה או בעתיד. אבל כל הרבים שתוהים מי יכול להשתתף במשחק הנדל"ני במחירים של היום, חייבים להכיר בכך שיש רבים אחרים מסוגם של עיני, עם ביטחון מלא ופנסיה מובטחת, שאין להם שום בעיה גם ליטול משכנתא מטורפת וגם לעזוב ככה סתם את העבודה.
במציאות שבה מחצית מהאנשים העובדים מקבלים 6,500 שקל בחודש, ומאות אלפים אמנם מקבלים שכר גבוה יותר, אפילו הרבה יותר, אבל אין להם מושג אם הם יקבלו את המשכורת גם מחר ובעוד שנה - צריך לדעת שיש פה מאות אלפים מהסוג של עיני. אלה שיכולים להניע לבדם את גלגל הנדל"ן פה.