"פורבס" פרסמו את עשרת הכישורים שמובילים אדם להתקבל לעבודה: חשיבה ביקורתית, יכולת לפתור בעיות, קבלת החלטות, יכולת הקשבה פעילה, ידע במחשבים ובאלקטרוניקה, כישורים מתמטיים, תפעול וניתוח מערכות, יכולת ניטור, תכנות, ושיווק ומכירות.
אני אישית לא מסכימה עם הרשימה הזאת. חוץ ממקצועיות ואישיות נעימה, המובנים מאליהם כקריטיים לקבלה לעבודה, נמצאים ברשימה שלי עוד ארבעה תנאים לצליחת תהליך החיפוש: אופי החיפוש, מידת המוכנות לריאיון, כישורי התקשורת, וסלחו לי, אך גם מראה חיצוני.
חיפוש יוזם ופרואקטיבי
אחד המכשולים העיקריים במציאת עבודה הוא התחרות האדירה בשוק, ולכן, מציאת משרות פוטנציאליות ורלוונטיות לפני האחרים מגדילה משמעותית את הסיכויים לצלוח את התחרות עליהן עוד לפני שהחלה.
אפשר לשלוח קורות חיים כהיענות לפרסומי הדרושים, ואפשר למצוא דרך כיצד להיות הראשון במתמודדים. לשם כך לא יספיק דפדוף מידי וזריז במודעות - שם התחרות כבר בשיאה, וחלק מהמודעות הללו פיקטיבי (ניסיון חברות כוח האדם לעבות את מאגר מועמדיהם).
הכוח האמיתי ניתן למחפשי העבודה הפרואקטיביים - אלה שיוזמים פניות לארגונים ולמכרים, משתמשים בשירותי חברות השמה שרלוונטיות לתחומיהם ולדרגיהם, תופרים קורות חיים מותאמי-משרה, מפיצים אותם ביוזמתם ולא רק כמענה לפרסום משרות, ומנהלים נטוורקינג וקידום עצמי שוטף.
מוּכנוּת לריאיון
מוכנות לריאיון היא תורה שלמה. חלקה נגזר מיכולות מולדות, ככושר ביטוי, ועל חלקים אחרים אפשר להתאמן, כמענה על השאלות הקשות בריאיון (מה המעלות והחולשות שלך? מה ידוע לך על הארגון שלנו? מה מביא אותך לחפש עבודה אצלנו? מדוע עזבת את עבודתך? מיהו לדעתך המנהל האידיאלי?).
המראיין לא מכיר את המועמדים באמת. הוא נחשף רק להתנהגות הדמות הנשקפת אליו בריאיון. לכן, גם אם מדובר במועמד המושלם העונה על כל עשרת הכישורים של פורבס - אם ישיב על שאלה קשה בריאיון באופן שמדגיש את חולשותיו, הוא מסתכן בהחמצת ההזדמנות שלו.
להיות "מוכן לריאיון" משמע להתכונן לקראתו: לעשות שיעורי בית בנוגע לחברה, למשרה, לקודים התנהגותיים הנהוגים בה, למהות התוכן, השירות או המוצרים שלה; להכיר את קודקודיה ואת הרקע שלהם, להבין את צרכי המשרה, ולהצטייד במסר המפגין התאמה לצרכים הללו מבחינה מקצועית ואישית, ומבליט את היתרונות והמעלות בביטחון במינון הנכון.
תקשורת מותאמת - במייל, בטלפון או בריאיון
כישורי תקשורת בריאיון משמעם היכולת לדבר בעומק המתאים - לא בשטחיות ובכלליות רבה מדי, ולא בהעמקה יתרה, וכן בטון המתאים, בקצב הנכון, בלי חזרות מרובות על מסרים שכבר נאמרו, ותוך שמירה על הדדיות בשיחה.
אולם תחת קטגוריית כישורי התקשורת ישנו תת-כישור חשוב ביותר - ניהול תקשורת מותאמת: יכולת המועמד להתאים עצמו נקודתית ומידית הן למראיין והן למצב. להבדיל, למשל, ממועמד שמתאמן על המסר שלו לריאיון בצורה אחידה, כזה שחוזר על עצמו בכל ריאיון וריאיון, בלי להתחשב במראיינים השונים זה מזה, ובמצבים המשתנים.
מראיינים שונים הם, למשל, מראיין משימתי, נלהב, אנליטי או מתחשב. לא רק שמביך לדבר בהתלהבות מול אדם שמדבר ביובש ומאזין בדממה. במקרה כזה המסר עלול גם להתפספס, והמראיין יכול להסיק שאין כימיה בינו לבין המועמד משום שהם מדברים בשפה שונה. במקרה הגרוע יותר, זו יכולה להיות עוד טקטיקת הטעייה של מראיין המנסה להתנהג בצורה מסוימת בכוונה ולבחון כיצד המרואיין מגיב. אז הוא כבר יכול להסיק שלפניו אדם שלא מסוגל להתאים את עצמו למי שמולו, וככזה, אולי יתקשה להתאים את שפתו לשפת הלקוחות שיטפל בהם, או להסתדר עם הקולגות שלו.
מצבים משתנים - כבסיפורו של מועמד שסיפר לי על ריאיון שהתקיים ביום של השקת מוצר בחברה שבה רואיין. בשל כך, פקדו את משרדיה עשרות אנשים מבחוץ, האווירה הייתה חגיגית ונרגשת, והריאיון נקטע כחמש פעמים בשל מעברים מחדר לחדר בניסיון להתרחק מהרעש (ולבסוף אף הופסק לגמרי כשהמרואיין עצמו הוזמן להצטרף להרמת הכוסית). מועמד שזורם עם התרחשות שכזאת, לא מאפשר לה לקלקל את המטרה שלשמה הגיע, ומצליח להותיר את הרושם הרצוי - הוא מועמד בעל כישורי תקשורת מותאמת.
לבוש ומראה
רצוי או לא רצוי - בפועל, למראה חיצוני יש השפעה מרובה על ההחלטה לגבי מועמדים.
זה לא שצריך להיראות כמו בר רפאלי כדי להתקבל לעבודה (מראיינים רבים אף הודו בפניי שנמנעו מלקבל מועמדים שנראים "טוב מדי" משום שחשו שהדבר מאיים עליהם או שחששו שיפריע למהלך התקין של העבודה), אלא שחשוב להתאים את הסגנון לכזה שמתאים לנהוג בחברה ולמהות התפקיד המיועד. לכן, חלק מתהליך ההתכוננות לריאיון הוא בירור קוד הלבוש בארגון.
הסיבה לכך היא שהמראה הוא חלק מהמסרים שהמועמד מגיע עמם ומעידים על אישיותו. מועמד שמשקיע רבות ומופיע לריאיון כולו ייצוגי ומעונב, כשהמשרה המיועדת דווקא דורשת חברמניות, נגישות וידידותיות, עלול לשדר משהו עצור, מנוכר ורשמי מדי, ולגרום למראיין לתהות אם הוא מתאים לאופי התפקיד. בדומה לכך, גם מועמד שמיועד לתפקיד זוטר מאחורי הקלעים יכול להשאיר את החליפה המהודרת בבית.
יעל מהודר היא יועצת ארגונית. מאמריה מבוססים על הידע והניסיון שרכשה באינספור תהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני הייטק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליהם ככאלה. פרטי הסיפורים האישיים טושטשו לשמירת פרטיות מושאיהם. פניות ליעל מהודר אפשר לשלוח לדוא"ל yaelmehoudar@gmail.com, ואפשר לפנות אליה גם בפייסבוק.