- מה קובע החוק לעידוד השקעות הון?
חוק עידוד השקעות הון מעניק למפעלים ישראליים הטבות והנחות מס מרחיקות לכת בתנאי שרווחי החברות לא יחולקו כדיבידנד ושהסכומים לא יועברו לבעלי שליטה בחברה, או לקרוביהם, או לתאגידים שבשליטתם.
אם החברה מוציאה את הכספים, מבחינת המדינה היא כאילו חילקה דיבידנד, והכספים הללו ממוסים. אם החברה מחלקת דיבידנד מתוך רווחי המפעל שלא מוסו, או מעבירה כספים מהמפעל - היא מחויבת לשלם מס חברות שעומד כיום על 25%, וכן במס על הדיבידנד בשיעור מופחת של 15%.
- כמה מס משלמות החברות הנהנות מההטבות לפי חוק עידוד השקעות הון?
לפי החוק, המס שיוטל על החברות במקרה של חלוקת דיבידנד יהיה בשיעור 15%, לעומת 25%-30% לבעלי מניות שאינם חוסים בגדר החוק (ב-2014 יעלה שיעור המס על חלוקת דיבידנד ל-20%). בנוסף, במקרה של שימוש בכספים מוטל על החברות הללו מס חברות אשר שיעורו משתנה מחברה לחברה.
ככלל, רוב החברות נדרשות לשלם מס חברות בשיעור 25% עד סוף 2014, ומ-2014 ואילך השיעור יעלה ל-26.5%. עם זאת, בחוק לעידוד השקעות הון קיים הסדר מיטיב עם החברות הקובע שיעור מס של 7% על מפעלים המצויים בפריפריה ו-12.5% על מפעלים במרכז הארץ. החל מ-2014 יעלה המס המוטל על החברות ל-9% ו-16% בהתאמה.
- מהן הבעיות ביישום החוק?
עם השנים התברר כי החברות נמנעות, כמעט בכל מחיר, מחלוקת דיבידנד לבעלי המניות כדי שלא לוותר על פטור המס שקיבלו. כתוצאה מכך, החברות צוברות עשרות מיליארדי שקלים שאינם נוטלים חלק בפעילות הכלכלית במשק, ואף אינם מחולקים לבעלי המניות. כספים אלה מכונים "רווחים כלואים".
בפועל, במקום לחלק את רווחי המפעל כדיבידנד, העבירו החברות את הרווחים לצדדים קשורים כהלוואות (למשל לחברות-האם), או תחת כינויים חשבונאיים אחרים, וכך גם לא שילמו את המס הנדרש. כמו כן, ביצעו החברות תכנוני מס יצירתיים שאפשרו להן להוציא את הכסף הכלוא החוצה, ללא חבות מס.
- מהן המחלוקות שניהלה רשות המסים מול החברות עד חקיקת חוק הרווחים הכלואים?
חברות שביקשו לבצע תכנוני מס יצירתיים כדי להשתמש בכספים הכלואים בחו"ל טענו כי הן אינן מוציאות את הכסף מחוץ לחברה, אלא משקיעות אותו במפעליהן ובחברותיהן בעולם. לכאורה, נטען, אין מדובר בחלוקת דיבידנד או בהעברת כסף ל"קרוב", אלא בהשקעה במסגרת חוק העידוד. הטענות הללו נדחו עד כה על ידי רשות המסים.
בהקשר זה, ניהל האוצר משא-ומתן עם ענקית השבבים האמריקנית אינטל, זאת בעקבות כוונתה להוציא מישראל כ-12 מיליארד שקל שצברה בקופתה במסגרת פעילותה השוטפת כדי לכסות חלק מהשקעה נרחבת שלה במדינה בחו"ל.
במקרה אחר, הפנתה רשות המסים לצ'ק פוינט דרישה לתשלום מס בסכום-עתק של 1.4 מיליארד שקל, על רקע מיסוי הכנסותיה של חברה-בת שלה בסינגפור בשנים 2002-2005; וגם טבע ניהלה משא-ומתן עם הרשות על דרישה לתשלום בסך 2.7 מיליארד שקל על רקע עסקת הענק לרכישת חברת אייווקס (IVAX) בשנת 2005.
- מה ההבדל בין "רווחים כלואים" להטבות מס?
הטבות המס המופלגות שקיבלו החברות במסגרת חוק הרווחים הכלואים ושיעורי המס הנמוכים, עד אפסיים, אפשרו לאותן חברות, בין היתר, לצבור רווחי-עתק. ואולם, המחלוקות בשני העניינים שונות.
בעוד שהמחלוקת על "הרווחים הכלואים" מתייחסת לשימוש ברווחים אלה ולאופן שבו צריך למסותם (כפי שהוסבר בשאלה הקודמת), המחלוקת בנושא הטבות המס מתייחסת להיקף ההטבות שמקבלות אותן חברות מלכתחילה.
בהקשר זה טוענים המבקרים כי הטבות המס המוענקות לחברות בהיקף מיליארדי שקלים מוגזמות, וכי יש לשנות את החוק ולצמצם את היקפן.
מזה תקופה מנהל "גלובס" מאבק לצמצום הטבות-העתק הניתנות לחברות הגדולות במשק ולהגברת השקיפות בנושא, ולאחרונה מבקר המדינה אף אישר את ממצאי "גלובס" כי חלק ממטרות חוק עידוד השקעות הון אינן מושגות; רוב הטבות המס ניתנות לחברות ענק שמשלמות מס חברות נמוך מאוד, לעתים בשיעור אפס, בדומה לענקית הגנריקה טבע; וכי אין כלל ודאות לגבי הערך המוסף של ההטבות לפיתוח התעשייה.
- מה קבע חוק הרווחים הכלואים?
"חוק הרווחים הכלואים" שנחקק ב-2012, תחת שרביטו של שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ, אפשר לחברות לממש את הרווחים תוך תשלום מס חברות בשיעורים מופחתים, ובהתחייבות להשקיע 50% מהרווחים בארץ במשך שנה.
במסגרת החוק נקבעה הוראת שעה לתקופה של שנה, שבמסגרתה הכנסה שנצברה לחברה עד תום שנת 2011 ועדיין לא מחויבת במס חברות, תאפשר לחברה לשלם מס חברות בשיעור מופחת.
הנוסחה קבעה כי ככל שחברה תבחר להפשיר חלק גדול יותר מהכנסתה - כך תגדל הטבת המס לה היא זכאית, אך במקביל שיעור המס לא יפחת מ-6%.
חברות רבות במשק בחרו לנצל את המסלול, ובעקבות כניסתן אליו הגיע סכום הגבייה לסך של כ-4.4 מיליארד.