הפיצוץ ברכבו של פרקליט ותיק בלב שכונה תל-אביבית שקטה ופסטורלית הצליח לזעזע הרבה מעבר לחלונות הבתים ברחוב דפנה. מערכת האכיפה הוכתה בהלם. אירועים שכאלה, הלקוחים מסרטי וסדרות משטרה בדרך-כלל, לא מקובלים במחוזותינו. עבריינים, לרוב, לא מפוצצים רכבים של פרקליטים המנהלים נגדם תיקים בבית המשפט. בבתי המשפט השונים מתנהלים בשנים האחרונות לא מעט תיקים נגד ראשי ארגוני פשע ומשפחות פשע, וכדרך קבע מופרחים לאוויר איומים על שופטים, פרקליטים ואפילו על הסנגורים של העבריינים. אך מכאן, ועד פיצוץ רכבו של פרקליט, הדרך עוד רחוקה. או כך לפחות האמינו גורמי האכיפה.
אז מה בעצם קרה? איך הידרדר המצב עד כדי כך שהעבריינים החליטו להכריז על מלחמה גלויה ומסוכנת נגד מערכת האכיפה? האם המאבק נגד הפשע המאורגן - שהביא את כל רשויות האכיפה לאחד כוחות - נכשל? האם אנחנו בדרך לאנרכיה - עבריין - כל העולה על רוחו יעשה?
"משטרת ישראל כפי שהיא היום לא בנויה, לא מוכשרת ולא מסוגלת להילחם בפשיעה המאורגנת. עם יחידות מובחרות או בלי, זה בכלל לא משנה. המשטרה שלנו מפגרת ב-3-4 מהלכים טקטים אחרי מה שנקרא 'הפשיעה המאורגנת'", אומר עו"ד מנחם רובינשטיין, מעורכי הדין המובילים בארץ בתחום הפלילי.
שיתוף-פעולה של הרשויות
לדבריו, "המשטרה שלנו מסואבת, לא יעילה בצורה קיצונית, חסרת מוטיבציה במישור הרחוב, והסגל הבכיר שלה עסוק ביחסי ציבור ובקידום אישי. בחלק גדול מהמשטרה יש גם תפוחים רקובים, ומניסיוני אני אומר שיש בחלק מתחנות המשטרה שוטרים שמשתפים פעולה עם אנשי הפשיעה המאורגנת. יש כאלה גם ברשות המסים, שם הנושא יותר שכיח ויותר מושרש. כאשר יש חבירה בין המשטרה לרשויות המס, במטרה ליצור מודל חיקוי לדרך שבה נלחמה ארה"ב בפשע המאורגן, אז אנשים ברשות המסים - התפוחים הרקובים - מעבירים מידע בצורה שוטפת למי שצריך".
לפני מספר שנים החליטו רשויות האכיפה לרתום את כל התותחים יחד לטובת המלחמה בפשע המאורגן-המודרני. בעקבות החלטת ממשלה מ-2006, הוקם צוות היגוי לטיפול אינטגרטיבי בפשיעה המאורגנת. בראש הצוות עמד היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, והיו חברים בו מפכ"ל המשטרה, ראש הרשות לניירות ערך, מנהל רשות המסים וראש הרשות לאיסור הלבנת הון. בהמשך, הוקמה גם ועדה מתמדת, שתפקידה היה לייצר את הקשר בין הארגונים והוקם מוקד מודיעין משותף במטה הארצי של המשטרה.
על הרקע הזה, הכריזו ארבעת גופי האכיפה - המשטרה, הפרקליטות, הרשות להלבנת הון ורשות המסים - על מאבק משותף בפשיעה המאורגנת, שכולל תקיפה רבתי גם של האמצעים הכלכליים של אותם גופים - ניתוק החמצן שלהם, בין היתר, באמצעות חילוט ותפיסת רכוש וכספים שצברו באמצעות פשיעה.
התוצאות החלקיות של המאבק הזה נראות בבתי המשפט, בכל מה שקשור להגשת כתבי אישום בגין מעשים פליליים נגד ארגוני הפשיעה - החל באישום המתנהל היום בביהמ"ש נגד ריקו שירזי בגין עבירות מס והלבנת הון, דרך הרשעתו של חגי זגורי, מי שנחשב על-ידי המשטרה לראש ארגון הפשע הגדול בנגב, בעמידה בראש ארגון פשיעה, ניהול, ארגון והכוונת פעילות בארגון פשיעה, קשירת קשר לביצוע רצח ועבירות נוספות. כן, הוגש כתב אישום נגד ארגון פשיעה שפעל באשדוד והפעיל מקומות הימורים, הלווה בריבית, סחט אנשי עסקים בעיר והלבין הון.
בנוסף, פועלות הרשויות לקידום חקיקה שתגביר את סמכויותיהם ואת יכולתם לשתף פעולה במסגרת המאבק. כך, בין היתר, עברו מספר תיקונים המגבירים את הפיקוח על חלפני הכספים בארץ במסגרת חוק ההסדרים, וכן מקודמת בימים אלה חקיקה שתקבע כי העלמת מס תוכר גם כעבירת מקור לפי חוק איסור הלבנות הון. עבירת מקור היא הפעולה שבגינה נצבר ההון הנגוע (סחר בנשק, בסמים, סחיטת דמי חסות למשל). משמעות השינוי היא שניתן יהיה להאשים מעלימי מס לפי סעיפי העונשין של החוק לאיסור הלבנות הון, שהענישה בגינו חמורה יותר. משמעות נוספת היא כי המידע יתחיל לזרום מהרשות לאיסור הלבנת הון לרשות המסים.
עו"ד רובינשטיין לא מתרשם. לדבריו, "המאבק הזה לא עובד. צריכה להיות תוכנית מסודרת למלחמה בפשע המאורגן, ואין כזו כרגע. לא תוכנית טובה לפחות. חוק היסוד בעולם התחתון, כמו בג'ונגל, זה לזהות חולשות, ואנשי הפשיעה המאורגנת מזמן עברו את זמן זיהוי החולשות של גופי האכיפה. עכשיו כשמתברר לעבריינים הללו שלפחות ישנם גורמי פרקליטות שלא נרתעים מלהיאבק בפשיעה הזאת בבתי המשפט, אז הם מנסים 'לקרר את הרגליים' גם שם.
"מה שהאנשים האלה לא יודעים זה שברגע שחוצים קן אדום - לא רק שיוצרים כלים הרבה יותר מתוגברים להילחם בהם (למשל, השב"כ, שהוא הרבה יותר טוב ויעיל, למאבק) אלא יש מלחמה, וכשיש מלחמה בין הפשיעה המאורגנת לגורמי אכיפת החוק יש מה שנקרא 'אי שקט תעשייתי', ואז אי אפשר להרוויח כסף מפשיעה. מפריעים לך להרוויח. ואז, כשאין כסף, כל הבלונים מתחילים להצטמק. מי שעשה את מעשה הנבלה הזה של הפיצוץ, כנראה לא חשב לטווח ארוך יותר".
גם עו"ד יעל גרוסמן, מהסנגוריות המובילות בתחום הלבנת ההון, חושבת שהמאבק המשולב לא מביא את התוצאות המיוחלות. "יש למשטרה ולגורמי האכיפה האחרים הצלחות בתחום המאבק בפשיעה המאורגנת, אך החוצפה של העבריינים כל הזמן מתגברת. ככל שהרשויות משפרות את האמצעים שלהם, גם ארגוני הפשיעה משתכללים. הם מקדימים את הרשויות בצעד. הם פועלים יותר מהר, יותר חזק ויותר אינטנסיבי".
עוד לדבריה, "הגם שיש שיפור בנושא של שיתוף-הפעולה בין הרשויות והמאבק בצד הכלכלי של הפשיעה, העובדות בשטח מוכיחות שזה לא מספיק. המאבק הכלכלי ואיתור רכוש של עבריינים מחייבים אמצעים וחקירות עתירות משאבים וכוח-אדם וזמן, והתוצאות מראות שכנראה זה לא הכיוון הנכון להילחם בארגוני הפשיעה, וצריך ככל הנראה לתגבר את המאבק בתחומים הקלאסיים של הפשיעה, ולא בתחום הכלכלי. החקירות הכלכליות הן נושא חשוב המסייעים במאבק, אבל הן לא נותנות מענה לארגוני הפשיעה המתוחכמים. המאבק בפשיעה באמצעים כלכליים הוא נכון, אבל דורש המון, וכרגע יש תוצאות מדאיגות בשטח בתחום הפשיעה הקלאסית".
דובר המשטרה מסר בתגובה לדבריו של עו"ד רובינשטיין: "אנו מודים לסנגור המלומד על דאגתו וממליצים שיתמקד בהגנה על לקוחותיו. אם אכן נאמרו הדברים, אנו מביעים שאט-נפש מההשתלחות חסרת רסן בעובדי ציבור מסורים העושים מלאכתם נאמנה בהגנה על שלומו ובטחונו של הציבור. המקום הראוי בו ראוי להתייחס לדברי-הבלע האלה הוא לשכת עורכי הדין, והדברים יועברו לטיפול".
גורמים בגופי האכיפה דוחים את הביקורת: "המלחמה הכלכלית מצליחה להפחיד את העבריינים ופוגעת להם בנקודות הכואבות"
גורמים בכירים בגופי האכיפה, המעורבים במאבק בפשיעה המאורגנת, דוחים את הביקורת כלפיהם. לדברי גורם בכיר ברשות המסים, "אירוע הפיצוץ של רכב הפרקליט הוא דווקא הוכחה לכך שהמאבק עובד, וגורמי הפשיעה נלחצים. הם נלחצים והם מנסים להגביר לחץ, כדי לנסות להוריד את הרשויות מהגב שלהם. הם מרגישים שהחבל מתהדק על צווארם, ופונים לדרכים שעד היום הם נמנעו מהן. זאת אומרת, שהמלחמה כן מוכיחה את עצמה. עד עכשיו הם לא פנו לשיטות האלה, שהיו קו אדום שלא חוצים אותו גם לפי הקודים של העולם העברייני, אז כנראה שהמלחמה הכלכלית, חילוט הרכוש שלהם והמעקב הצמוד אחריהם, כן מצליחים להפחיד אותם ופוגעת להם בנקודות הכואבות".
עוד מוסיף אותו בכיר, כי "הפשיעה המאורגנת מנסה לאתר את נקודות החולשה של מערכת אכיפת החוק כל הזמן. זו מלחמת מוחות. הם חושבים שדרך איומים הם יצליחו וזה בדיוק הפוך - צריך להגביר את הלחץ עליהם בזמנים האלה. אם רוצים לעשות מלחמה אמתית, צריך עכשיו להגביר את הקצב, את מאמצי המודיעין, ובתוך כך לתת הגנה, ככל שניתן, לגורמים שמנהלים את המאבק הזה".
גם גורם בכיר בפרקליטות, מבהיר כי אין מקום להספיד את המאבק בפשיעה המאורגנת בעקבות האירוע. "היום אנחנו שמים יד על כ-300 מיליון שקל בשנה בתפיסות זמניות, והגענו לשיעורי חילוט סופיים של כ-70 מיליון שקל בשנה לעומת מיליונים בודדים בעבר. לזה, צריך להוסיף עשרות מיליוני שקלים שאנחנו גובים היום בשומות מס מעבריינים, אז ברור שהמאבק עובד".
"החילוט - כלי אפקטיבי"
המפכ"ל לשעבר, משה קראדי, מבהיר כי המאבק הכלכלי הכרחי. "כיום לכל תיק פלילי המתנהל כנגד ארגני הפשיעה מנוהל במקביל תיק תקיפה כלכלית. עוד בשלב החקירה הסמויה נערך מיפוי מדוקדק של רכוש החשוד שהושג בפשע. חוק החילוט הוא אחד הכלים שנתנו למשטרה כלי אפקטיבי למלחמתה בארגוני הפשיעה. תחומי ההכנסה של ארגוני הפשיעה מופו וטופלו באופן שיטתי, לרבות הימורים באינטרנט, כריית חול בלתי חוקית איסוף בקבוקים למיחזור, הפצת חשבוניות פיקטיביות, מהילת דלקים והלבנת הון באמצעות חנויות נותנות שרות להמרת מטבע".
קראדי מוסיף, כי פיצוץ רכבו של הפרקליט בסוף השבוע לא יסכל את המשך המאבק בפשיעה המאורגנת בכל הדרכים האפשריות. "המאבק בפשיעה המאורגנת הוא מאבק קשה ומורכב שדורש אורך רוח", הוא אומר. "בכל מקום שיימצא כר פורה ונרחב לעשיית כסף קל, יצמחו ארגוני פשיעה, גם תחת כאלה שיופללו ויכנסו לכלא. הציר הכלכלי הוא מקור החמצן המאפשר את קיומן של ארגוני הפשיעה. פגיעה דרך מקור החמצן היא האפקטיבית ביותר. לכן, כפי שנעשה בשנים האחרונות, ואולי יותר מתמיד, שיתוף-הפעולה בין גופי האכיפה הכלכליים לבין המשטרה ובהובלתה, היא הדרך הטובה ביותר להתמודדות כנגד ארגוני הפשיעה".
תגובת רשות המסים: "הטענות מטילות צל על ציבור עובדים מקצועי ואמין"
"רשות המסים ומשטרת ישראל עושים עבודת קודש במלחמה בארגוני הפשיעה, מודל הראוי לחיקוי ביעילותו, תוך חילוט רכוש והוצאת שומות מס לאותם גורמי פשיעה. לאחרונה עבר חוק הצ'יינג'ים, שייתן כלים נוספים להתמודדות לצד הוספת עבירות מס כעברת מקור.
"הטענות המועלות על-ידי עו"ד מנחם רובינשטין מטילות צל על ציבור עובדים רחב, מקצועי ואמין, שעושה עבודתו נאמנה לילות כימים - ואינן ראויות לתגובה. הרשות חושפת עברות פליליות בהיקף של כ-4 מליאירד שקל בשנה, חלקם הארי קשור לארגוני פשיעה, תוך חילוט רכוש בסכומים ניכרים".
תגובת המשטרה לא התקבלה עד לפרסום הידיעה.
כלי המלחמה בפשיעה המאורגנת
■ שיתופי-פעולה בפשיטות ובחקירות של כל גורמי האכיפה: סיירת יהלום ומחלקת חקירות מע"מ ומכס של רשות המסים, יחידת לה"ב 433 של המשטרה, רשות איסור הלבנת הון, זרועות הפרקליטות.
■ חיפוש ותפיסה זמנית של נכסים בבעלות גורמים עברייניים מדובר בין היתר בכספים בחשבונות בנקים ובכספות, בצ'קים, כלי רכב, נכסים מיטלטלים, בעלי חיים ועוד.
■ חילוט קבוע של הנכסים של גורמים עברייניים. החילוט מתבצע באישור בית המשפט; הכספים, בסופו של תהליך החילוט, נכנסים לקופת המדינה.
■ מעצרים בגין עבירות כלכליות, עבירות מס והלבנת הון במקביל למעצרים בגין עבירות פשיעה קלאסיות - בהן סחר בסמים, בנשים, איומים ועוד - מבוצעות פעולות חקירה אינטנסיביות נגד גורמי פשיעה במישור הכלכלי.
■ הגשת כתבי אישום הכוללים עבירות פשיעה קלאסית ועבירות כלכליות,דוגמת כתב האישום נגד ריקו שירזי בגין עבירות של הפקת חשבוניות פיקטיביות, עבירות מס ואיומים.