אפשר בהחלט להבין את חוסר הסבלנות של השר לביטחון פנים על מה שהוא מגדיר "הצביעות של ארגוני זכויות אדם". שמירה על זכויות האדם מקשה, ללא ספק, על המלחמה בפשיעה. אבל האם אין כמה דברים שאפשר לעשות לפני שנוגעים בזכויות האזרח? למשל, ניתוק הקשר בין עבריינות לסלבריטאות. לקשר הזה שתי פנים.
האחד הוא מתן במה לפושעים, או עורכי דין המזוהים אתם, באמצעי התקשורת בכלל, אבל בעיקר בטלוויזיה. המצב היום הוא שהטלוויזיה מעוניינת לראיין ולארח את הפושעים ודובריהם לא פחות משהם עצמם מעוניינים בכך. הערוצים השונים אפילו נלחמים אלה באלה על "הזכות" לעשות זאת - רצוי באופן בלעדי.
ואז מובאים רוצחים, אנסים, ראשי ארגוני פשיעה אל האולפן שבו מוצגות להם שאלות - אבל רק מה שאושר על-ידי עורכי הדין של הפושעים. כך מקבל הפשע באמצעי התקשורת זכויות שאין לאזרחים אחרים. כך הם זוכים גם לזכויות אזרח, וגם לפריבילגיות תקשורתיות.
נאשמים בתפקיד שופטים
דוגמה בולטת ניתנה לאחרונה בתוכניות בקשת וברשת. אייל גולן ב"הכוכב הבא" (קשת) ומשה פרץ ב"אקס פקטור" (רשת). חברות אלה ואחרות, בנוסף להיותן מסחריות, הן גם משדרות בערוצים ציבוריים הנתונים למרות הרשות השנייה לטלוויזיה.
אייל ופרץ כבר אינם בחזקת חשודים, ונגד שניהם הוגשו כתבי אישום על העלמת מסים בסדר גודל כבד. למרות זאת, הם ממשיכים להופיע כ"שופטים" בתוכניות הללו.
עצם המילה "שופט", גם אם היא במירכאות, יוצרת תדמית של אדם ישר המסוגל לקבל החלטות ענייניות. כלומר, מצד אחד, הפרקליטות טוענת כי השניים עבריינים - ומצד שני, קשת ורשת מעניקות להם תעודות כשרות.
במאבק בין הפרקליטות לטלוויזיה על תדמית העבריינים והעבריינות, מי ינצח? בנוסף, התקשורת מלאה באלימות, אם בסרטים או סדרות. הורגים את כולם, ולזה קוראים בידור. מה אפשר להבין מזה, שפשיעה מעניקה חיים מאוד מעניינים ומשתלמים, לא?
דורנר ומועצתה שותקים
בראש מועצת העיתונות עומדת שופטת לשעבר של בית המשפט העליון, דליה דורנר. היא רואה ואינה עושה דבר. האם זה לא הגיוני שבכך היא נותנת גושפנקא של המועצה להפיכת התקשורת למקדמת פשיעה? אם היא לא מפעילה את המועצה נגד התופעה, מה יש לנו נגד זכויות האזרח?
התנועה לאיכות השלטון מושתקת
הגוף היחיד העוסק לאחרונה באינטנסיביות נגד תופעה זו הוא התנועה לאיכות השלטון. יו"ר התנועה, אליעד שרגא, הוזמן לדבר על כך בשתי תוכניות - שתיהן בערוץ 10. ערוץ 2, שאצלו עיקר התופעה, לא הזמין אותו. שם לא מבזבזים זמן מסך על מי שנאבקים בעבריינים.
אבל אתה, יצחק אהרונוביץ', לפני שאתה נוגע בזכויות אזרח, קדם חקיקה נגד מתן במה בתקשורת לפושעים; טפל באלה שמנצלים את הפשע והפושעים לעשיית רווחים, גם עבורם וגם עבור הפושעים.