"עשיתי פן בשיער לכבוד האירוע" - כך, בהומור הציני המאפיין אותה, פתחה השופטת הפורשת ורדה אלשיך את הקראת פסק דינה האחרון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. באולם נכחו כל שופטי המחוזי שבאו להיפרד מהשופטת הצבעונית והמוערכת, שישבה על כס השיפוט יותר מ-30 שנה.
בהמשך התייחסה אלשיך למועד פרישתה המעט מוקדם מהרגיל. "אני לא מאלה שאוהבים ללכת בתלם הרגיל, והחלטתי שלא החוק, לא העיתונות, לא לשכת עורכי הדין ולא אף אחד אחר יקבעו את המועד שבו אני אפרוש. לכן החלטתי לפרוש עכשיו, כ-8 חודשים לפני הגיעי לגיל פרישה של שופטים".
אלשיך הוסיפה: "אני סוגרת פרק ארוך ומאוד מרתק, ופותחת פרק חדש ושונה. אני מסתכלת לאחור בסיפוק ובהרגשה שעשיתי כמיטב יכולתי ואמונתי. כאשר התמניתי לשיפוט היו בארץ 250 שופטים ו-12 שופטות. היום יש יותר שופטות נשים משופטים גברים. זה מזכיר לי את הבדיחה על צ'ר'צ'יל. כאשר הוא נשאל האם הוא סבור שעד שנת 2000 נשים ישלטו בעולם, הוא ענה: עדיין?".
נשיאת המחוזי, השופטת דבורה ברלינר, שנשאה דברים בטקס אמרה: "על ורדה לא רואים את ההתרגשות, אבל אני מאוד מתרגשת. המעמד הזה הוא אחד החשובים בקריירה של שופט. שיפוט זה לא קריירה רגילה, זאת התמכרות. כשאני נפרדת משופט יש לי מסלול רגיל, אבל המקרה של ורדה הוא שונה. אני לא יודעת איך מסכמים צונאמי כמו הקריירה של אלשיך עם אינסוף של אנרגיה ונוכחות".
ברלינר הוסיפה: "בחרתי בורדה לעמוד בראש מחלקת הפירוקים לפני שנים רבות, ואני לא חושבת שיש אדם אחד שמפקפק שורדה הייתה האדם הנכון, ברגע הנכון ובמקום הנכון, בתפקיד שמחזיק את חיי הכלכלה בישראל ושולח ידו כמו תמנון להרבה מקומות. היו לה מאגר בלתי נדלה של ידע וסולם ערכים, לצד שליטה מוחלטת במה שקורה במחלקה שלה, וגם תמיד הייתה לה בדיחה תורנית שעל כשרותה אני לא יכולה לערוב, אבל תמיד הייתה מצחיקה".
בפסק הדין האחרון שלה דנה אלשיך בסוגיה התקדימית של "המצביע הנגוע" - מצביע באסיפת נושים שרכש את נשייתו במתכוון כדי להכשיל את ההסדר בעת שהליכי הנשייה כבר החלו.
אלשיך קיבלה את הבקשה שהגישה חברת גילאון השקעות, באמצעות עו"ד עמית פינס ממשרד וקסלר-ברגמן. היא קבעה כי מחזיק שרוכש נשייה כשכבר תלויה הצעת הסדר, ועושה כן כדי לגזור רווח מהיר או ממניעי נקמנות - קולותיו פסולים.