"ההליכים התכנוניים במדינת ישראל מתארכים כי הרבה פעמים ההגדרות שנתנו מנסחי החוק לא נתנו מענה לכל השאלות שעלו במשך הזמן", כך אמר הבוקר (ב') עו"ד אייל מאמו, שותף בכיר במשרד אגמון ושות', רוזנברג הכהן ושות', בכנס השנתי שעורך מרכז הבנייה הישראלי בשיתוף מכללת נתניה במלון הנסיכה באילת.
"בקיבוץ געש למשל יש בעיה עם הגדרת תמ"א 35 ותמ"א 8, וכדי לאשר תוכנית מאוד פשוטה שם צריך להגיע לאינסוף וועדות תכנון", לדברי מאמו. "בנוסף, תוכניות רבות נתקלות בבעיה לאישור בגלל ההגדרה של 'מכלול נופי', שקובעת תמ"א 35 שהיא התנ"ך של המתכננים. בכביש מספר 1 למשל, רצו להקים תחנת דלק ולא קיבלו אישור בנימוק שתחנת דלק לא תואמת את המכלול הנופי לפי תמ"א 35. וזה לא משנה שבאותו אזור בכביש מספר 1 יש שלל מחלפים וכבישים, ודווקא את תחנת הדלק מצאו סותרת את המכלול הנופי הקיים. עדל בית המשפט העליון הגיעו עם זה וזה לא עזר".
בנוסף אמר מאמו, כי "צריך לאפשר יותר גמישות בעירוב שימושים. לא יקרה כלום אם יהייה מלונאות ומגורים ביחד. זה לא בסדר שהשוק מגדיר מציאות ואז מתאימים את הגדרות התכנון למציאות. ההגדרות פשוט צריכות להיות ברורות אך גם גמישות".
בתשובה לדברים אמרה עו"ד שירה ברנד, סגנית מנהלת מינהל התכנון במשרד הפנים, כי "אנחנו מודעים היטב לצורך הקיים ביעול וקיצור התהליכים, ולכן עובדים קשה בכנסת להעביר את הצעת תיקון 102 לחוק" (שהיא ה"מיני רפורמה" שיזם שר הפנים גדעון סער בשיתוף מינהל התכנון). לדברי ברנד, "היום 70% מהזמן של הוועדות המחוזיות, מתבזבז על תוכניות קטנות של 20 יחידות דיור".
ברנד המשיכה ואמרה: "אנחנו חייבים להפוך את המצב, ולהביא לכך שהוועדות המחוזיות יעסקו בנושאים חשובים בראייה מחוזית, לא מעניין אותנו חדר על הגג של פלוני, או 4 יחידות דיור בפרויקט של אלמוני ברחוב ארלוזורוב. זה עניינים מקומיים ואין לזה השפעה על רשויות אחרות או על ראייה מחוזית. המטרה להוריד את ההתעסקות בתוכניות קטנות כאלה לרמה מקומית ולהשאיר את עובדי הועדה המחוזית פנויים לעסוק בהיקף של יחידות דיור גדול יותר".
ברנד הדגישה עוד כי "יש לנו 126 ועדות מקומיות עם מעט סמכויות, ו-6 ועדות מחוזיות שעליהן נופל עיקר הנטל ומועצה ארצית שגם אותה לא צרכים לעניין נושא של הקלה בקו בניין סמוך לכביש 4. את הדברים האלה אנחנו רוצים לשנות ולהפחית מהעומס המיותר על הוועדות המחוזיות והמועצה הארצית. אם נצליח להביא לחלוקת הסמכויות הנכוה, הוועדות המקומיות יעסקו בנושאים שלהם, הועדות המחוזיות יעסקו בתוכניות שרלוונטיות לכל המדינה, והמועצה הארצית בנושאים עם השפעה ארצית".
ברנד הוסיפה כי "השאיפה שלנו שהועדות המקומיות יהיו עצמאיות עם תוכניות מתאר. כל ועדה מקומית תקבל סמכויות לאשר תוספת שטחים מוגבלת, וכן תוספת לשטחי ומבני ציבור . כל עוד תוכניות שהוועדה המקומית מעוניינת לשנות ועומדת בתנאי תוכניות המתאר היא לא זקוקה להגיע שוב לועדה המחוזית לשם כך, לרבות פרויקטים של פינוי בינוי. אחרי שועדה מקומית תאשר את עקרונות הבינוי בתחומה, לא ניתן יהיה לבצע שינויים או לבקש תוספות, וליזמים תהייה וודאות".
פן נוסף אליו התייחסה ברנד הוא חיזוק מעמדו של מהנדס העירייה, עם אפשרות למינוי מהנדס מלווה במקרים בהם מהנדס הוועדה לא יתפקד. "המהנדס המלווה יהייה מוסמך לחתום במקום מהנדס העיר בדומה לחשב מלווה". אמרה ברנד והוסיפה. "מדובר בשינוי משמעותי מהמצב הקיים כי כיום כאשר מהנדס עירייה לא מתפקד אין לשר הפנים סמכות לעשות דבר". ברנד הוסיפה כי שינוי נוסף במסגרת התיקון יהייה הגשת תוכניות בצורה מקוונת דרך האינטרנט ולא דרך מסמכים. "אנחנו מסיימים עכשיו סקר מקיף בוועדות המקמיות, בודקים מי חברי הוועדה, ומגיעים להדריך אותם, לא מחכים שיגיעו אלינו".
בתגובה לדברים אמרה מרים ארז, יו"ר איגוד מהנדסי הערים ומהנדסת עיריית אור יהודה, כי "עמוד השדרה של הרפורמה היא העברת סמכויות לוועדות המקומיות. הבעיה היא שהמדינה נוהגת בחזקת רוצים ולא יכולים, או נותנים סמכויות ומגבילים אותן. אם נותנים לוועדה מקומית סמכות, אז צריך גם לתת לה כח אדם וכלים שהיא צריכה לשם כך. החוק לא מתייחס לבעיה שיש וועדות מקומיות חזקות, וועדות מקומיות חלשות, והחוק כולל את כולן. חייבים לתת לוועדות את הכלים שהיא צריכה לתפקד כדי שתוכל להיות מוסמכת".
היבט נוסף שהתייחסה אליו ארז היה הצורך להפריד בין הצוות המקצועי של הוועדה לוועדה עצמה." כל הבקרות שקובע התיקון לחוק, חלות על הצוות המקצועי של הועדה המקומית ולא על הפוליטיקאים שהם חברי הוועדה" אמרה ארז. "איך מהנדס עיר יתפקד עם מהנדס מלווה על הראש? אם הוא לא טוב שיילך הביתה. לא יכול להיות יצור כזה הנדס מלווה. מצד אחד נותנים לנו סמכויות, מצד שני מפילים עלינו מלמעלה כל מיני רפורמות אחרות".