בית המשפט לענייני משפחה חייב בעל חברה בתחום היהלומים וחבר הבורסה ליהלומים לשלם מזונות בגין ילד אחד בגובה 6,500 שקל, למרות שהגבר הציג מסמכים לפיהם הכנסתו עומדת על 9,000 שקל בלבד. זאת, בזמן שאשתו הוכיחה כי הם חיו ברמה גבוהה ביותר, וכי הכנסתו ברובה "שחורה".
מדובר במקרה בו הגבר עזב את הבית תוך שהוא מותיר אישה וילד בן שנתיים, והגיש לבית הדין הרבני תביעת גירושים. במקביל חדל הגבר לשלם מזונות לאשתו ולבן, ניתק את החשמל, ניתק את הטלפון הנייד של אשתו, ביטל את ביטוחי הבריאות שלה ושל הבן, ביטל את ביטוח הרכב של האישה ואף ודרש מגננת הגן הפרטי של בנו את הצ'קים העתידיים שהפקיד בידיה.
בתגובה הגישה האישה תביעת מזונות אישה לבית הדין הרבני ותביעת מזונות לקטין לבית המשפט לענייני משפחה.
באמצעות עו"ד רועי סידי הבהירה האישה כי בעלה בנפרד הינו אדם אמיד ביותר, שמגלגל מאות אלפי דולרים בכל עסקה בה הוא מעורב בתחום היהלומים. האישה צירפה אסמכתאות רבות המעידות על כך שלמעשה כל הוצאות המשפחה שולמו מכספי מזומן בלתי מדווחים שהשתכר הבעל, ובהן הוצאות אחזקת הבית, הגן של הבן, המנקה, רכישת ריהוט, מסעדות, טיולים וכו'. כמו כן, האישה צירפה אסמכתאות המעידות על הפקדות רבות של עשרות אלפי שקלים כל אחת בחשבונו העסקי של הבעל.
הבעל הגיש כתב הגנה וטען כי הוא משתכר 9,000 שקל בחודש בלבד, וכי יש לחייבו בכמה מאות שקלים בלבד בחודש בלבד כמזונות בשל "הוצאותיו הרבות".
השופטת רבקה מקייס דחתה את טענות הבעל וציינה כי האישה צירפה אסמכתאות המעידות על יכולות הבעל ועל היקף הכנסותיו כיהלומן, על כך שרוב הכנסותיו הן בכספי מזומן בלתי מדווחים, ועל כך שבין התלוש שהוא מנפיק לעצמו מעסקו לבין הכנסתו האמיתית - אין כל קשר.
לפיכך, נפסק כי תשלום המזונות החודשי בגין הילד יסתכם ב-6,500 שקל ויכלול דמי מזונות בסיסיים בסך 1,400 שקל, תשלום מדור בסך 1,800 שקל, תשלום הגן בסך 2,950 שקל וביטוח בריאות פרטי לילד בסך 350 שקל.