מאיר ברק / צילום: איל יצהר
"המקצוע שלי כסוחר מניות יומי הוא לקחת את הכסף של הציבור שמשקיע בבורסה. ורוב האנשים שמגיעים לבורסה ומשקיעים "תוך כדי", מניה פה מניה שם, מגיעים מחוסר ידיעה, חוסר הבנה ואפילו טמטום מוחלט. אדם שהולך לעבודה ובדרך אומר לאיש שלו למכור את המניה הזו או האחרת טועה. זה לא המקצוע שלו, הוא מגיע למקום העבודה שלי ומנסה לקחת את הכסף שלי, כי אני בצד השני. בבורסה אתם לא בוואקום - על מי שקונה יש את מי שמוכר וחושב שמחיר המניה גבוה".
כך מאפיין מאיר ברק, סוחר מניות שהקים את חברת המסחר "טריידנט" ובעל מכללה ללימוד מסחר יומי, את שוק המניות - בארץ ובעולם תוך שהוסיף כי "מי שזה לא המקצוע שלו ולא השתלב במקצוע הזה שיעביר את כספו לניהול על ידי גופים מתמחים ומקצועיים". את הדברים הוא אמר באירוע "כלכלה על הבר", של "גלובס" ושל בית ההשקעות מיטב דש, בהתקיים בבר "הצעצוע" בירושלים.
לדבריו "המטרה הנכונה של סוחר יום היא לעשות משכורת ממסחר. אין מאה אחוזי הצלחה במקצוע הזה. יש ימים שאני מפסיד בהם ויש ימים בהם מרוויחים, כשהמטרה היא להרוויח בסוף החודש". הוא סיפר מנסיונו כי "בשנה הראשונה הפסדתי חד משמעית כי לא היה לי ידע וניסיון והייתי שחצן. עברו השנים והיום אני יודע. לא מרוויחים במסחר במניות מיד, זה תהליך וצריך להיות מוכן לקחת סיכון. חובה לקחת סיכונים אחרת לא מגיעים לשום מקום. אם נחושים בסוף מצליחים".
ברק ציין שבימים של תנודתיות וירידות אפשר להרוויח אף יותר ואמר כי "מה מתוך החלטת השקעה שלי זה ידע, מזל או אינטואיציה? הרבה זה ידע מוקדם. אבל קשה לי להסביר כל פוקדת מכירה/קניה כך שיש מקום גם לאינטואיציה".
בהתייחסו למקומו של "המשקיע החוב" בבורסה אמר ברק כי: "עבור רוב האנשים - מניעת כניסה לבורסה באופן עצמאי זו עשיית טובה עבורם. הבורסה היא מזימה של אנשי שוק ההון לקחת מכם את הכסף". עם זאת הוא הוסיף ואמר כי: "במציאות הכלכלית של היום מקצוע אחד לא מספיק. בדור של ההורים אנשים עבדו במקום עבודה אחד. היום אנשים לא מחזיקים מעמד אותו מקצוע לאורך שנים ודברים משתנים כשהמציאות הכלכלית טופחת על פנינו ואנו לא יודעים מה יהיה בעוד חמש שנים. אם רוצים או לא רוצים צריך שני מקצועות".
כשנשאל איך בוחרים את החברות הנכונות להשקעה במניותיהן ברק אמר כי "מניות נעות על פי אנרגיה מסוימת שמוקנית להם על ידי קהל של פראיירים ברובם הגדול. אני מזהה את העדר הזה".
קודם לברק דיבר באירוע ליאור הדר, מנהל מערך לקוחות VIP במיטב דש, שהתייחס לצורך ב"שינוי קונספציה בחיסכון ארוך הטווח". במסגרת זו הוא נתן שלוש עצות חשובות ואופרטיביות כיצד להימנע מטעויות נפוצות שעושים רבים.
כך, לגבי קרנות ההשתלמות הוא אמר כי: "אני נתקל ביומיום באנשים שחושבים שיש חובה למשוך את הקרן אחרי שש שנים בלבד. אבל, לא רק שאין חובה למשוך את הקרן אלא שבראיה שלי קרן השתלמות היא לא כלי חסכון לטווח בינוני אלא לטווח ארוך. כדאי לשמור עליה כי המוצר ההוני האחרון שיש עם הטבות מס. אם אתם רוצים נסיעה לחו"ל תתאמצו ותממנו אותה ממקום אחר".
הדר דיבר על הטעות של משקיעים אשר "מבצעים שינויים מהירים בקופות הגמל על פי שינויים שקרו בשוק ההון. זה לא חיסכון לטווח קצר. גם אם היו נפילות בשוק כדאי לחשוק שיניים ולחכות. זהו חיסכון לטווח ארוך ויש לתת לו את הזמן ולא למהר ולשנות תמהיל התיק כל הזמן". כמו כן הוא דיבר על טעות נפוצה אחרת של החוסכים לטווח ארוך - משיכת רכיב הפיצויים. "הפיצויים מהווים כארבעים אחוז מהפנסיה העתידית. ברגע שמשכנו פיצויים הפנסיה תהיה נמוכה יותר".
"כלכלה על הבר" של "גלובס", בשיתוף בית ההשקעות מיטב דש, הוא פרויקט הפקה ותוכן ייחודי השם במוקד את חשיבות הנגשתו של מידע כלכלי לציבור הרחב בכלל ואת נושא החינוך הפיננסי בפרט. במסגרת הפרויקט מקיים "גלובס" הרצאות ודיונים פתוחים בפאבים נבחרים ברחבי הארץ, לקידום תחום החינוך הפיננסי בארץ ולטובת הידע הכלכלי של הציבור.