יותר מכל דבר אחר הזכיר לי "כישוף למתחילים" של קלי לינק בחורה יפה בבגדים הדוקים מדי, קצרים מדי, חשופים מדי. מרוב שהבגדים מתאמצים למשוך תשומת לב, כמעט לא שמים לב כמה שהיא יפה. לרגעים מתחשק לומר ללינק "תרגיעי", כי באופן פרדוקסלי ככל שהיא מתאמצת פחות להרשים, היא מרשימה דווקא יותר.
ולא שאין ממה להתרשם - מופע זיקוקי דינור כזה של דמיון, מקוריות, שפה וראש מיוחד לא פוגשים כל יום. אבל בחלק מהסיפורים שבקובץ יש כל-כך הרבה רעש וצלצולים, הברקות והפתעות, שזה נעשה פשוט מתיש. אבל כשהיא במיטבה, מצליחות כנפי הקסם שלה לשאת אותך מעלה-מעלה, וזה כיף גדול.
כישרונה הגדול של לינק הוא לארוג יחד קטעי מציאות ריאליסטיים לגמרי עם פיסות דמיון בלתי אפשריות בעליל, שיוצרים יחד שטיחים מרהיבים של היה או לא היה. למשל הסיפור הפותח את הקובץ "ארנק הפיות", מקבע אותנו יפה-יפה בעולם ריאליסטי: "פעם נהגתי ללכת עם חברים שלי לחנויות צדקה. היינו תופסים רכבת לבוסטון והולכים ל'מחוז המלבושים', מן מחסן עצום של בגדי וינטג'. הכול שם מסודר לפי צבעים, ואיכשהו זה עושה את כל הבגדים יפים...פעם אחת עברנו על חולצות טריקו של ילדים, ומצאנו חולצת חבובות שהייתה של נטלי בכיתה ג'. השם שלה עוד היה שם".
חיים בארנק
שום דבר בפתיחה הזו לא מרמז שהסיבה האמיתית שהמחברת הולכת לחנויות וינטג' ויד שנייה היא כדי למצוא את הארנק המכושף של סבתא שלה, שמבחוץ נראה כמו סתם תיק של זקנות עם מקום למשקפי קריאה ולספר מהספרייה.
אבל בעצם הארנק ההוא, שהלך לאיבוד, הוא גדול דיו כדי להחביא בתוכו כפר שלם של אבות אבותיה של סבתא, שעברו לגור בארנק לפני שנים רבות, והביאו איתם את סביבתם הטבעית - הרים ויערות וימים ונהרות ואגמים, שמיים מכוכבים ורוחות ושדים.
אם פתחתם את הסגר בדרך הנכונה, מצאתם את עצמכם בסירה קטנה בשפך נהר בין יערות. אבל אם פתחתם בדרך הלא נכונה, הייתם מוצאים את עצמכם בארץ אפלה שריחה דם. הטבע הכפול הזה אופייני לרבים מהסיפורים שבקובץ. העולם הפנטסטי והעולם הריאליסטי חיים בשכנות שהיא לפעמים טובה ולפעמים מסויטת. ואולי טבעו של העולם הוא כל הזמן גם וגם. מקומות שנראים כמו גן עדן מתגלים כגיהינומיים למדי, גם אם זו משפחה ניו יורקית שעוברת לבית כפרי מקסים בפרברים עם חתול וצמיג נדנדה בחצר וארנבונים בדשא, כמו בסיפור "חיות אבן".
ואולי במיוחד אם זו משפחה. הדברים שעושים ההורים לילדיהם בסיפורים האלה אינם מומלצים לקריאה לילדים. אולי גם לא לחלק מההורים (במיוחד לא "עור חתול", ראו הוזהרתם). חלקם מפחידים ממש, כמו יד קרה שנוגעת בעורף. לפעמים כמו סרט אימה.
לצמצם את הגדרתה של קלי לינק לסופרת "פנטזיה" עושה לה עוול. זו חוויה הרבה יותר מורכבת, כמו לצלול לחלום של מישהו אחר, לפעמים לתוך סיוט.
כישוף למתחילים, קלי לינק (מאנגלית: דבי איילון), הוצאת בבל, 331 עמ'