הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ה') מקבץ נתונים מתוך דו"ח מיוחד של ה-OECD על מערכות הבריאות בעולם על רקע המשבר הכלכלי, שממנו ניתן להתרשם, לכאורה, כי מצב מערכת הבריאות בישראל לא רע בכלל: ההוצאה הלאומית לבריאות נמצאת במגמת עלייה בשנים האחרונות אף שההוצאה ב-30% מהמדינות החברות בארגון נמצאת בירידה; שיעור ההתאבדויות בישראל נמוך יחסית; צריכת האלכוהול היא הנמוכה ביותר אחרי טורקיה; ובכלל הישראלים מעשנים פחות וחיים יותר. ל"גלובס" נודע, כי מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, לא אהב את ההצגה הדלה והשטוחה של הנתונים, והורה לאנשי משרדו לפרסם נתונים רבים נוספים שכלולים בדו"ח ה-OECD, אף שלא נכללו במקבץ המצומצם שהפיץ הארגון הבינלאומי כמו גם הלמ"ס.
בין הנתונים שלא הופיעו בתקציר, עולה כי שיעור הרופאים בישראל שגילם עולה על 50 הוא הגבוה בין מדינות ה-OECD ומנבא מחסור עתידי חמור ברופאים, אלא אם קצב הגידול של מספר בוגרי הפקולטות לרפואה בארץ יעלה באופן משמעותי. מספר בוגרי הפקולטות לרפואה בארץ הוא הנמוך ביותר כיום ביחס למדינות הארגון, ועומד על 14.5 בוגרים לאלף רופאים, לעומת 33.7 בממוצע של מדינות הארגון.
שיעור מכשירי ה-MRI בישראל הוא הנמוך ביותר אחרי מקסיקו, ועומד על 2.5 מכשירים למיליון נפש לעומת 13.4 בממוצע ש למדינות הארגון. המספר הנמוך של המכשירים האלה, שנחשבים מזמן לסטנדרטיים בעולם המערבי, משפיע ישירות על איכות הטיפול בישראל: שיעור בדיקות ה-MRI בארץ עומד על 19.7 לאלף נפש, לעומת 56.6 בממוצע של מדינות הארגון. המשמעות: יכולת האבחון בישראל לקויה מאוד ביחס למדינות מערביות אחרות. למעשה, אפילו שיעור מכשירי ה-CT בישראל נחשב לנמוך במיוחד בהשוואה בינלאומית.
זה לא הכל: על פי הנתונים, שיעור תפוסת מיטות האשפוז בישראל הוא הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות ועומד על 98%. המשמעות היא כי הדרך לקשישים במסדרון במהלך חודשי החורף, קצרה מאוד.
התקציר שהופץ היום על ידי ה-OECD והלמ"ס מצביע על כך שההוצאה הישירה שהישראלים מוציאים מכיסם על בריאות מהווה 25% מההוצאה הלאומית לבריאות, לעומת 20% במדינות ה-OECD. בפועל, הישראלים מוציאים הרבה יותר. ההגדרה "הוצאה ישירה" אינה כוללת תשלומים לביטוחים משלימים וביטוחים פרטיים מעבר למס הבריאות, כאשר שיעור המשלמים לביטוחים כאלה הוא בין הגבוהים ביותר בעולם ועומד על 80%.
אם משכללים את ההוצאה על ביטוחים, הרי ששיעור המימון הפרטי בישראל עומד על 39% מסך ההוצאה הלאומית לבריאות - אחד השיעורים הגבוהים ביותר ב-OECD. טיפולי השיניים, אגב, מהווים 90% מההוצאה הפרטית על בריאות בישראל, לעומת 55% בלבד בממוצע ה-OECD.
מההסתדרות הרפואית בישראל נמסר בתגובה, כי "דוח ה-OECD משקף את אחת הסיבות לכך שמערכת הבריאות במדינה מתקשה לספק שירותי רפואה זמינים ושוויוניים לכל - מחסור חמור ברופאים. ההסתדרות הרפואית מתריעה כי השפעת מחסור זה חמורה שבעתיים מאחר, שלהבדיל מרוב המדינות המפותחות בעולם, מספר הרופאים לאלף נפש בישראל נמצא בירידה מתמדת. בנוסף, בשנים הקרובות צפויה פרישה לגמלאות של אלפי רופאים שהגיעו ארצה בשנות ה-90".
