1. פשוט כיף לצפות העונה בהפועל רעננה ובהפועל חיפה. כדורגל גדול הן לא משחקות, ולפעמים כשצריך לשמור על תוצאה הן לא מהססות לבזבז זמן בשכונתיות. אבל השחקנים של מנחם קורצקי ושלומי דורה מגיעים מורעבים למגרש, ובולעים את הדשא. אנחנו מדברים על כדורגלנים שרובם נמצאים בתחתית ההיררכיה, רובם מביאים הביתה משכורות לא משהו, אבל אתה מרגיש שהכדורגל הוא הרבה מעבר למקצוע בשבילם. הוא תשוקה.
ואז באים המיליונרים של הפועל ת"א, קבוצה עם אחד התקציבים הגבוהים, עם ליגיונרים לשעבר ושחקנים שיש להם ברזומה אליפויות וגביעים. הכוכבים האלו חוטפים רביעייה, והמאמן שלהם אומר: "סף השבירה שלנו הגיע מחוסר רצון של השחקנים לעבוד קשה". בשעת כעסו אתמול (א'), אחרי ההשפלה מול מכבי חיפה, חשף בעצם רן בן שמעון את הכישלון האישי שלו: ניהול חדר הלבשה מחריד, חוסר יכולת לגרום לחניכיו לשחק "בשבילו" או בשביל "הסמל" או בשביל האוהדים או בשביל השכינה המרחפת מעליהם - העיקר שישחקו בשביל משהו.
אפילו פסיכולוג הספורט שהחתים רב"ש בהפועל מסייע אולי להכביד עוד קצת על הפיי-רול הצפוף גם ככה של המועדון, אבל בדיוק כמו ורמוט ושכטר - ממש לא מביא קבלות.
2. קיימת גם האופציה שכל ההיפותזות מתחום מדעי המוח אינן רלוונטיות למקרה של הפועל ת"א, ושהסיפור הרבה יותר פשוט: רב"ש ריכז בוולפסון ערימת שחקנים לא מספיק טובה. אפשר למצוא יסודות רעועים בהפועל כמעט בכל העמדות, עם בולטות ניכרת בעמדות המגינים (עם דגני וליאור לוי אפשר לרוץ לאליפות בפלייסטיישן). אבל נדמה כי השגיאה שממחישה הכי טוב את הבנייה היא בתחום הזרים: בקבוצה של אלי גוטמן תמיד שיחקו זרים דומיננטיים, חלקם היו מנהיגים של ממש - מטופוזאקוב וטלקיסקי הבולגרים, דרך נמניה ווצ'יצ'ביץ' ודניאל דה רידר, ועד דגלאס דה סילבה ואניימה. ורמוט, שכטר וזהבי היו רק הדובדבן. בהפועל ת"א של רב"ש יש שני קשרי מרכז שדה אנמיים ואפורים כמו סאשה לוקאש ובריאן גרזיצ'יץ', וצמד בלמים (איליץ' וקולין) שמוכיח שמה שאולי טוב בשביל מקום שני בקפריסין, לא בהכרח יתקתק בישראל.
במצב שנוצר, ורמוט, שכטר וגם דמארי צריכים לסחוב את העגלה לבד. אבל מגרש כדורגל הוא באורך של 105 מטרים, והשלישייה הזאת אחראית רק על ה-30-40 האחרונים.
3. להפועל ת"א יש עוד בעיה קשה: תיאום ציפיות. רב"ש מקפיד להנמיך להבות מתחילת העונה, עם אמירות בנוסח "הפועל תהיה קבוצת צמרת", ו"אנחנו לא מתחרים עם מכבי". ואז מגיע עידו חג'ג', רק 5% בבעלות, אבל 95% בכוח ההשפעה בהנהלת המועדון - ומכריז בריאיון לערוץ הספורט: "למכבי תהיה בעיה השנה עם הפועל. בן שמעון אמר לי, 'עם שכטר אנחנו בוודאות רצים לאליפות'. אני רוצה להביא להפועל את גולדהאר 2".
אז למי צריכים להאמין השחקנים והאוהדים - לבוס עם החליפה, או לזה שלובש את הטרנינג?