שר האוצר יאיר לפיד הודיע אתמול (ב') כי הוחלט לבטל את העלאת מס ההכנסה שהייתה צפויה להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2014. מיד לאחר ההודעה נשאל לפיד - אם על רקע ירידת הפופולריות שלו בסקרים, הוא בוחר להיטיב עם שכבות הביניים, ופוגע באחריות הפיסקלית המוטלת על האוצר?
אקדים ואומר שאין רע ברצון להיטיב עם שכבות הביניים, ובעיקר עם אלה שעובדים, תורמים, וכורעים תחת נטל המסים. עם זאת, יש לעשות זאת בחוכמה כדי שבוא היום לא נשלם בריבית-דריבית, בהעלאות מסים עתידיות, על ביטול הפחתת המסים מהיום.
לפיד אמר אתמול כי שיעור הגירעון השנה יהיה נמוך מ-3.5% לעומת יעד של 4.65%, משתי סיבות עיקריות: האחת, עודף בגביית מסים, בין השאר בשל הרווחים הכלואים (ובעניין זה נעיר, שהיתרה מקורה גם מהכנסות חד-פעמיות ובהיקף גדול ממכירת חברות במשק); והסיבה השנייה היא, הוצאות הממשלה שהיו קטנות מן המתוכנן. לדבריו, כתוצאה מהירידה בשיעור הגירעון השנה, ייחסכו מתקציב המדינה תשלומי ריבית של מאות מיליוני שקלים.
לפיד הודיע כי האוצר יבטל את העלאת המסים שהייתה צפויה, "אך נפחית את ההוצאה הממשלתית בשנת 2014 בכ-3 מיליארד שקל, כדי להבטיח שהפחתת המסים לא תפגע ביציבות הכלכלית". חשוב לשים לב שלפיד לא קושר את ביטול העלאת המסים להכנסות החד-פעמיות שנוצרו השנה, על אף שהיו קולות שקראו לו לעשות זאת. סביר להניח כי בכירי משרדו הסבירו לו את חוסר ההיגיון הכלכלי שבכך.
שר האוצר קושר בין ביטול העלאת המס להפחתת ההוצאה. אלא שבהיבט זה, המספרים לא סגורים. התייעלות של 3 מיליארד שקל בצד ההוצאות לא תכסה על ביטול העלאת מס שהייתה צפויה לתרום לתקציב 2014 4.1 מיליארד שקל. לפיד לא הסביר מהו המקור התקציבי החסר, וייתכן כי במשרד האוצר בונים על הכנסות חד-פעמיות נוספות. למשל, ממכירת חברות נוספות במשק ו/או מהכנסות ממסי דיבידנד אם חלק מאותם רווחים כלואים ששוחררו, ישולמו כדיבידנד לבעלי המניות.
לעמוד ביעד ההתייעלות התקציבית
לפיד העביר מסר גם למערכת הביטחון, וציין כי ההתייעלות תיעשה באמצעות התאמה של תקציב הריבית, אך גם באמצעות הקטנת הרזרבה התקציבית. ידוע כי לא פעם הרזרבה התקציבית התגלגלה אל ההוצאה הביטחונית, ובעצם צמצומה מעביר לפיד מסר למערכת הביטחונית, שבקדנציה שלו - החגיגה נגמרה.
עוד בענייני התקציב, אמר לפיד, "אנחנו מנהלים דיונים עם נגידת בנק ישראל ועם ראש המועצה הלאומית לכלכלה, במטרה לשנות את כלל ההוצאה התקציבית, משום שהכלל הנוכחי מעלה את ההוצאה התקציבית באופן לא פרופורציונלי, כלומר, מאפשר גידול מהיר בהוצאה. מאחר שיש לשמור על תוואי הגירעון, הגדלת ההוצאות בשיעור ניכר, מאלצת את האוצר להעלות את המסים במשק".
במילים אחרות, לפיד מתכוון לנקוט צעדים שימנעו ממנו, ככל האפשר, את הצורך להעלות מסים במשק בשנת 2015, צורך שהוצג כבר בעבר על-ידי כלכלני בנק ישראל; והוצג שוב בתגובת בנק ישראל להודעה מאתמול.
לאחר לא מעט ביקורת על החלטות שר האוצר, נראה כי ההחלטה הפעם היא מושכלת וזהירה, גם אם היו בה אי-אלו שיקולים פוליטיים, שכללו רצון לזכות מחדש באהדת הקהל, או נגעו לעיתוי ההודעה. כאשר השיקולים הפוליטיים אינם מתנגשים עם השיקולים הכלכליים הענייניים, מי אנו שנלין על כך.
נקווה כי שר האוצר יצליח לעמוד ביעד ההתייעלות התקציבית שהוא הציב לעצמו. אנחנו בעד התייעלות תקציבית, בוודאי בתקציב שממומן מתשלומי המסים של כל אחד ואחד מאיתנו.
הכותבת היא כלכלנית ואסטרטגית ראשית בבית ההשקעות "פסגות"