גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע נכשל ביהמ"ש פעם אחר פעם במכירת חברות במשבר?

ערב מכירת השליטה באי.די.בי: בטר פלייס, ג'אמפ ואופיס דיפו - 3 חברות שהן חלק משרשרת כישלונות במכירת עסקים שנקלעו למשבר באמצעות בית המשפט

מיזם הרכב החשמלי בטר פלייס, רשת האופנה ג'אמפ וחברת הציוד המשרדי אופיס דיפו - 3 חברות שהן חלק משרשרת כישלונות במכירת עסקים שנקלעו למשבר באמצעות בית המשפט.

בכל אחד מהמקרים הללו, גורם אשר נמצא על-ידי בית המשפט כקונה ראוי, התברר לאחר פרק זמן, קצר יותר או פחות, כמי שאינו מסוגל לממן את המשך הפעילות הנרכשת, להבריא אותה ולהמשיך להעסיק את עובדיה.

שאלת מידת יכולתו של בית המשפט למכור חברה במשבר, מתחדדת לנוכח המכרז המתנהל כיום באולמו של השופט המחוזי איתן אורנשטיין, למכירת השליטה בחברת אי.די.בי אחזקות.

בכיר בתחום של כינוס נכסים ופירוק חברות טוען כי "אני לא בטוח שמישהו הלך ובדק את כל המציעים באי.די.בי ומה באמת החוסן שלהם. מה שמעניין את כולם זה כמה הפקידו, אבל אף אחד לא עצר לרגע לחשוב מה יקרה בעוד שנה, מאיפה אז הם יביאו את הכסף לו התחייבו".

"הבעיה הגדולה היא כאשר העסק קורס בפעם השנייה", הוא מוסיף, "אז המצב הרבה יותר גרוע, נשבר האמון במערכת, וכל העסק הופך לקשה יותר".

נציין כי מקרה אי.די.בי שונה מעט מהמקרים שנסקרו בתחילת המאמר, שכן השופט אורנשטיין כפה על החברה חדלת הפירעון מסלול של מכירה בדרך של הסדר חוב, ולא של פירוק או כינוס.

יחד עם זאת, אופן ניהול ההליך - במסגרתו מונה מומחה מטעם בית המשפט, ונפתח מכרזי בלתי רשמי לכירת השליטה בקונצרן - הוא בעל קווים דומים לאופן בו התנהל בית המשפט במקרים שהוזכרו.

מהירות על חשבון נאותות

כאשר עסק כושל מגיע לבית המשפט, אם דרך מסלול של כינוס נכסים או של פירוק, ממנה לו בית המשפט בעל תפקיד מטעמו - מפרק או כונס - שמטרתו אחת: להוות 'העין הבוחנת' והמקצועית שתחווה את דעתה על המציעים השונים לרכישת אותו עסק.

לאותו בעל תפקיד יש חשיבות מכרעת בכל הנוגע לאופן בניית העסקה, עריכת המכרז ובחירת הרוכש, שכן הוא זה שעומד על יכולתם הכלכלית של המציעים השונים, ממליץ לבית המשפט מה יהיו הביטחונות שיועמדו על-ידם, בודק ערבויות אישיות, שיעבודים וכדומה.

בנוסף, נדרש בעל התפקיד לשמש בתקופת הביניים שעד למכירה על תקן "המבוגר האחראי" בעסק הכושל, ולתמרן בין שחקנים רבים בסאגה - נושים וספקים שמחכים לקבל את כספם, לקוחות שממתינים לסחורה, ולא פחות חשוב - העובדים, שלרוב לפחות למשך מספר חודשים לא קיבלו משכורת.

הבעיה הקריטית היא שבמרבית המקרים אותם עסקים כושלים מגיעים לבית המשפט אחרי הדקה ה-90, כאשר העסק כבר שקוע בבוץ עמוק, אין כסף בקופה, ספקים בוזזים את החנויות, ולקוחות מאיימים לבטל חוזים.

במילים אחרות, נקודות המוצא של בית המשפט היא בעייתית: לא רק שעליו לבנות עסקת מכירה בה "המוצר" לא ממש אטרקטיבי, עם לא מעט שחקנים שצריך לרצות במסגרתה, אלא שעליו לבצע אותה תחת לחץ של זמן.

"לבתי המשפט יש אינטרס 'להעיף' תיקים של עסקים במשבר כמה שיותר מהר", אומר עו"ד אביחי ורדי, מומחה לפירוק ולשיקום חברות ויו"ר ועדת פירוקים של לשכת עורכי הדין.

ורדי מסביר כי עסק שמנוהל בידי בעל תפקיד שמונה על-ידי בית המשפט, זוכה לאמון קטן יותר מצד השוק: "אורך החיים של בעל התפקיד קצר, והוא למשל לא יכול לחתום על חוזים ארוכי-טווח. לקוחות רוצים ודאות, עובדים רוצים לדעת שיש להם בית, ספקים רוצים חוזה יציב ושישלמו להם. כלומר, רמת הביטחון בעסק בכל המובנים נמוכה, וזה מחייב את בית המשפט לפעול מהר".

וכך קורה שהבהילות לסגור עסקה מגיעה לעתים על חשבון בדיקה לעומק של איתנותם הפיננסית של המציעים, או כשירותם להפעלת החברה הנרכשת. קריסתם לאחרונה של עסקי אבי מלכה, בעלי רשתות האופנה מתאים לי וג'אמפ, היא עדות מובהקת לכך.

בפברואר השנה רכש מלכה מפירוק את רשת הציוד המשרדי אופיס דיפו, ומקץ פחות משנה הכריז בשבוע שעבר בית המשפט כי החברה הגיעה לסוף דרכה, היא תפורק וכל 780 עובדיה יפוטרו.

ורדי: "בעל תפקיד מטעם בית המשפט לא צריך להתבייש לקחת ביטחונות משמעותיים מהקונה במועד הרכישה, אפילו עד כדי שיעבוד הבית שלו. הקונה צריך להבין שאם הוא בא לבית המשפט, הוא חייב לשלם. שהוא לוקח סיכון גם ברמה האישית".

איפה השופטים?

והיכן השופט בכל העסק הזה? בית המשפט מקדיש זמן לבחינת העסקה המתגבשת רק אחרי שקיבל את חוות-הדעת של בעל התפקיד ושל הכנ"ר. הוא לא בודק את המציעים, ולכן יכולת הבקרה שלו אינה גדולה. "השופט מניח שבעלי התפקיד האחרים הקדישו לזה הרבה זמן", אומר ורדי.

ואכן, בפועל ממעט בית המשפט להתערב בהסכמים עם הרוכשים: "השופטים לא מתייחסים לאיך בונים את העסקה", אומר לנו גורם בתחום הפירוקים. "הם חושבים 'איזה יופי, נמצא קונה'. הם לא עוצרים לרגע לחשוב מה יקרה בהמשך, אלא על הכותרת שתתפרסם מחר בעיתון".

יתרה מכך, אותו גורם מציין כי יש משקל לא מבוטל לניסיונו של השופט בתחום: "לפעמים זה נובע מחוסר ניסיון של השופט, כמו בבטר פלייס. אם השופט לא שוחה בחומר, זה סינית עבורו".

מקרה בטר פלייס מקבוצת החברה לישראל, מיזם בו הושקעו כ-3 מיליארד שקל שירדו לטמיון, הוא דוגמה לבלגן שלם שמתנהל בחסות בית המשפט. תחילתו בהכרזת בית המשפט על חברת סאנרייז האלמונית כזוכה.

לאחר זמן קצר, כשהתברר כי היא אינה מעבירה כנדרש את הכספים להם התחייבה, נאלץ בית המשפט להסתפק בהצעה כספית נחותה בהרבה, שהגישה חברת נכסי הצלחה של צחי מרקור.

אלא שהתברר כי החברה הפרה התחייבות לשלם תשלום ראשון ולכן בוטל ההסכם, נקודה שהוכרעה סופית עם ביטול העסקה על ידי ביהמ"ש. נכון להיום המליצו בעלי התפקיד שמינה בית המשפט למכור את החברה בחתיכות, ללא פחות מ-3 חברות שונות.

איך עושים זאת נכון

אז מה הפתרון הנכון למכירת חברה שנקלעה לקשיים? הנה כמה אפשרויות: ראשית, הגדרת דרישת סף להגשת הצעות, שתכלול הפקדת מרכיב מזומן גבוה דיו בקופת בית המשפט כדמי רצינות - סכום אשר יהווה מסננת למתמודדים שבאים "לתפוס כותרת" בלבד. מגיש הצעה שזכה ונסוג לאחר מכן, יידרש לשאת בקנס משמעותי בגובה עשרות אחוזים מסכום הצעתו.

יש לזכור גם כי ההצעה הגבוהה ביותר אינה בהכרח המתאימה מכולן, ובהתאם יש לערוך בחינה מדוקדקת בהרבה מהנהוג כיום של הגוף המציע, איתנותו הפיננסית ומומחיותו בעסקי החברה הנמכרת. על בעל התפקיד לגבות ביטחונות ראויים מהרוכש שישמשו את הנושים ביום סגריר. המכירה המוצלחת של רשת אייס אוטו דיפו שקרסה לחברת אלקטרה מוצרי צריכה יכולה להדגים "איך עושים זאת נכון".

ומילה אחרונה לסיום: ייטב אם הרשויות ייאותו לנסח מסמך המדריך את בתי המשפט כיצד להתנהל בעסקאות שכאלה, דבר שעשוי ליישר קו בין בעלי התפקידים והשופטים השונים. כמו כן, בית המשפט צריך להמשיך ולעקוב אחר החברה למשך תקופה מסוימת לאחר סגירת העסקה, ולוודא כי הרוכש אכן עומד בהתחייבויותיו.

הקונה לא סיפק את הסחורה

עוד כתבות

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה