"ההיתר שהוציא שר הכלכלה, נפתלי בנט, לפני כחודשיים שמאפשר למתפללים לאחר למקום עבודתם לשם תפילת הבוקר ניתן תוך חריגה מסמכות, הוא משפיע לרעה על התעשייה הישראלית כולה, ויש לבטלו" - כך טוען עו"ד נחום פינברג, מבכירי עורכי הדין בארץ בתחום דיני העבודה, שמייצג מעסיקים רבים ומכהן גם כיו"ר הפורום לדיני עבודה בלשכת עורכי הדין, במכתב ששלח לפני ימים ספורים ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין.
במכתב, שהגיע לידי "גלובס", טוען פינברג כי החלטת השר בנט לתקן את התקנה המאפשרת למתפללים בבוקר לאחר למקום עבודתם ב-30 דקות, מהווה התערבות בלתי אפשרית בסדרי העבודה שנקבעו בשורה של הסכמים וחוקים כתוצר של הצרכים המיוחדים של כל מקום עבודה או ענף עבודה וכל קבוצת עובדים. "אין זאת אלא עיוות בעבודתם של רבים, הפוגע במעסיקים שלהם, תעשיינים, מנהלים ועוד", כתב פינברג לוינשטיין.
תניות חדשות
ב-10 בספטמבר הוציא השר בנט היתר המאפשר לעובדים לאחר למקום העבודה בחצי שעה, לשם תפילה. זאת, בהתאם לסמכותו כשר הכלכלה להוציא היתרים לפי חוק שעות עבודה ומנוחה. "בתוקף סמכותי ולאחר התייעצות עם ארגון העובדים הארצי ועם ארגונים ארציים יציגים של מעבידים ניתן בזה היתר כללי, בימים שבהם שעת הזריחה היא לאחר השעה 6:30, לעובד שמנוע מפאת דרישות דתו להתחיל את יום עבודתו בטרם התפלל והוא אינו מתפלל במקום עבודתו, זכאי לאחר לעבודה ב-30 דקות ובלבד שהשלים את זמן האיחור בתום אותו יום", לשון התקנה.
לדברי פינברג, "מעיון בהיתר נראה שהשר הנכבד נתפס לכלל טעות, בכך שהתיר את מה שלא הוסמך להתיר". והוא מנמק: "ההיתר משרטט לצדדים ליחסי העבודה תניות חדשות בתנאי העבודה, השונות מהחוזה שנחתם ביניהם בפועל. הוא מכתיב לצדדים את תחילת העבודה ושעת סיום העבודה, אך אין זכר בחוק להוראה המסמיכה את השר לעשות כן... השר הוסמך להתיר סטייה אך ורק מההוראות הנוגעות להפסקות במהלך יום העבודה".
"לא הגיוני ולא מידתי"
הטענות של פינברג נגד ההיתר הן, כאמור, לא רק פורמליות/חוקיות אלא גם מהותיות. לדבריו, מתן היתר לעובדים לאחר לעבודה לשם תפילה פוגע בתעשייה. "המצב שנוצר כאוטי ומטריד מעסיקים רבים במשק הישראלי. מדובר בעבודה של אנשים רבים, עשרות אלפים לפחות, ובהפעלת מכונות ושינוי ההספק אליו מכוונת העבודה, התפוקה המדידה, וכל הפרמטרים המשפיעים באופן ישיר על הרווח של המפעל. איך ייתכן ששר הכלכלה נטל לידיו את הסמכות והחופש לקבוע בעניין כה אקוטי, אף שעל-פי חוק אין הוא רשאי לעשות זאת?"
כדוגמה לפגיעה הצפויה מההיתר מביא פינברג את הפעלת המכונות בתעשייה הישראלית. לדבריו, "כל ההסכמים הסובבים את המפעל נגזרים מתנאים אלה והם מסדירים בין השאר את שעות העבודה, אורך העבודה ויתר סדרי העבודה. התערבות בנסיבות המתוארות לעיל היא בלתי אפשרית: הכיצד 'יחזיר' העובד חצי שעת איחור? מה יהיה על התפוקה שאבדה? וזו רק דוגמה אחת המבטאת את הפגיעה הקשה..."
בשיחה עם "גלובס" הוסיף ואמר עו"ד פינברג: "מדובר בהחלטה אופיינית, שאינה מביאה בחשבון את צורכי המעסיקים במשק, ויש הטוענים כי מדובר בקו כללי שבו נוצרים כללים הפוגעים במהלך העבודה". פינברג מציין כי בשבועות האחרונים מאז מתן ההיתר, פנו אליו מעסיקים רבים שהתרעמו על כך. "פנה אליי, למשל, תעשיין שיש לו 500 עובדים ואמר לי שהוא לא יכול לעמוד בזה שהעובדים מאחרים, כי הם נשארים בבית להתפלל. ואני כבר לא מדבר על עבודה בסרט נע, על נהגים, משנעים וכיוצא באלה. אין בהיתר שום הגיון".
מה עם הזכות החשובה של אדם דתי להתפלל בבוקר?
פינברג: "זוהי זכות חשובה, אבל צריך גם מידתיות. ערך התפילה חשוב אבל גם ערך העבודה. אתן לך דוגמה - לי יש נהג שהוא חרדי, ואני מאוד מחבב אותו. אז מה, מעכשיו הוא יגיד לי שהוא לא מגיע לעבודה כי הוא צריך להתפלל? אם אני צריך לנסוע למשפט שמתחיל בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים ב-9 בבוקר אז הוא יגיד לי - 'אתה צריך לאחר למשפט' כי אני מתפלל? זה לא הגיוני ולא מידתי".
מה תעשה עם וינשטיין ידחה את פנייתך, ולא יתערב?
"אני לא מתכוון לוותר, ובמידת הצורך אגיש עתירות בנושא. ההיתר הזה ניתן ללא סמכות והוא לא יכול להמשיך להתקיים".
מלשכת שר הכלכלה נמסר בתגובה: "ההיתר הוצא לפי הנהלים המקובלים בממשלה, לרבות אישור משפטי של משרד הכלכלה ושל משרד המשפטים. עד החלפת שעון הקיץ באוקטובר בשנה הבאה, אין לתקנה זו השלכות מעשיות ונבחן כל פנייה בנושא".