כולנו מנסים להיפטר מהרגלים רעים. להיגמל מעישון, להפחית את כמות המתוקים שאנחנו אוכלים, כל אחד והחולשה שלו. אבל האם השקעה ב"הרגלים רעים" יכולה להיות דווקא רעיון טוב? הוגו סקוט-גל ממחלקת המחקר שווקים גלובליים בגולדמן זאקס סבור שהתשובה לכך היא חיובית.
"אפשר לסלוח למי שמאמין שחברות ממגזרי הטבק והאלכוהול הן השקעות גרועות", כותב סקוט-גל. "אחרי הכול, תשומת הלב הציבורית לנושאי בריאות הובילה להחמרת הרגולציה. כיום, כשמוצרי טבק ואלכוהול נתונים לרגולציה הדוקה מתמיד, תשומת הלב מוסטת לתחומים נוספים, כגון השמנה, ולתעשייה הקשורה לתופעה זו - משקאות קלים מוגזים ומזון מהיר".
עם זאת, סקוט-גל מוסיף שהתעשיות הללו משגשגות, הודות להרגלי הצריכה המושרשים עמוק בקרב הצרכנים. לדבריו, "למרות שהחברה ככלל נוטה להביע סלידה מהרגלים אלה, החברות במגזר חוו צמיחה, הציגו תשואות מצוינות ותגמלו את משקיעיהן בשיעורים יוצאי דופן בעשור האחרון. כל צרכן יודע שמדובר במוצרים שלא בריא לצרוך, אך רבים מהם מצדדים עדיין באמירה 'הפוך אותי לצדיק, אבל לא כרגע'".
גולדמן זאקס הכין רשימה של כ-70 מניות מרחבי העולם, ובהן מניות של חברות טבק, יצרניות משקאות אלכוהוליים ומשקאות קלים, רשתות מסעדות והימורים. המשותף לכולן הוא שהן השיגו בעשור האחרון ביצועים גבוהים (בממוצע פי אחד וחצי ממדד MSCI World Index). מניות הטבק כיכבו עם הביצועים הגבוהים ביותר, ואחריהן הגיעו מניות חברות האלכוהול.
סקוט-גל מציין שתיים מהמניות המוצלחות ביותר - חברת הטבק British American Tobacco ויצרנית המשקאות הקלים ומשקאות האנרגיה Monster Beverages. הראשונה נסקה בעשר השנים האחרונות בכמעט 500%, והשנייה זינקה מפלצתית ביותר מ-10,000% בתקופה המקבילה.
ביקוש קשיח
"הדבר המרתק בקבוצת מוצרים זו הוא ביקוש קשיח", אומר סקוט-גל. "ללא ספק, אנו עדים לירידה מתמשכת בשכיחות העישון בשווקים המפותחים. באופן דומה, גם צריכת האלכוהול לנפש פוחתת במדינות המפותחות מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת, למעט יפן ובריטניה. אחד ההסברים המקובלים לעמידות הביקוש הוא שרמות הצריכה היורדות משקפות את הירידה בחלק של השוק שהוא תלוי במחיר - מה שמותיר את כל הצרכנים שאינם רגישים למחיר בשווקים אלה. משמעות הדבר היא שירידה נוספת בצריכה כתוצאה מהעלאות מחיר או מיסוי - הופכת לסבירה פחות".
ביצועי המניות בתעשיות אלו נשענים גם על הגידול בשפע ובצריכה בכלכלות מתעוררות, שבהן עולה הביקוש לסיגריות ולאלכוהול.
"המשמעות של עמידות הביקוש היא כוח רב בתמחור", אומר סקוט-גל. "בכל הקשור לתעשיות הטבק, הבירה והמשקאות הקלים, הכוח הזה אף מתחזק משום שהשוק מגובש מאוד, בעקבות גל של מיזוגים ורכישות בשני העשורים הקודמים. ארבע החברות הגדולות בשוקי הטבק והבירה מחזיקות בנתח שוק של 75% ו-50% בהתאמה, ובמקביל פפסי וקוקה קולה מחזיקות בנתח של 75% בשוק שלהן. יכולות הייצור ההמוני הגלובלי ורשתות ההפצה המקומיות יוצרות יתרונות לגודל, שקשה מאוד לשכפל".
סיפורי השקעה
האם המגמה תימשך גם בעתיד? סקוט-גל מזכיר גורם שיכול לקלקל את החגיגה למניות האלו. "כבר היום שיעורי המס על טבק ואלכוהול הם גבוהים", הוא אומר. "בעתיד, ענייני המיסוי והרגולציה יכולים להפוך לסוגיה משמעותית יותר גם בענפי המשקאות הקלים, הממתקים והמזון המהיר, ככל שהעיסוק בהשמנת-יתר צובר תאוצה".
סקוט-גל מעלה את השאלה האם בכלל ממשלות אמורות להשפיע על בחירות של הצרכנים, ומסביר שהרציונל הוא המחיר הגבוה שמשלמת על כך החברה בכלל. לדוגמה, תוספת העלות לטיפול באדם בעל השמנת-יתר בארה"ב היא 1,400 דולר בשנה, והוא לוקח 6 ימי מחלה יותר מאדם בעל משקל ממוצע. לדבריו, "התמקדות הרשויות במוצרים עתירי סוכר כבר תרמה להאטה בצמיחת המכירות. סביר להניח שרגולציה, מיסוי ויותר מודעות בעתיד יחוללו שינויים התנהגותיים הדרגתיים, אך משמעותיים במגזרים אלו בעתיד".
בגולדמן זאקס הפחיתו לפני חצי שנה את המלצתם למגזר מוצרי הצריכה הבסיסיים על רקע רמות השווי שבהן נסחרות החברות. ובכל זאת, לדברי סקוט-גל, עם שוקי-קצה שבהם הצריכה לרוב גדלה, יכולות תמחור חזקות והמבנים של התעשיות - תעשיות הטבק, האלכוהול, המזון והמשקאות הקלים מייצרות חלק מסיפורי ההשקעה המעניינים ביותר.
אך שוב, סקוט-גל מזכיר שיש להסתכל על השווי. "כשהמחזוריות בכלכלה נוטה עכשיו לעליות, חלק מהפרמיה שבה נסחרים המגזרים האלה יכול לקטון", הוא אומר, אך מוסיף: "למרות שאנחנו מאמינים שהשפעת הגדלת המכפילים כבר עשתה את שלה בכל מה שקשור למניות, הגידול ברווחים ובתזרים המזומנים צפוי להימשך גם בזמן שצרכנים ברחבי העולם ממשיכים במאמציהם לשנות את הרגלי הצריכה שלהם".
