בספטמבר השנה הודיעה פריון כי תמזג לתוכה את הפעילות העיקרית של העמיתה הישראלית קונדואיט, וכי ג'וזף מנדלבאום, מנכ"ל פריון, הוא זה שיכהן כמנכ"ל החברה הממוזגת, וזה אומר שכל האחריות להצלחת המיזוג (כולל המשך העסקה של כל עובדי פריון-קונדואיט, בערך 450 איש) מוטלת על כתפיו.
- זה לא מלחיץ אותך?
"אספר לך סיפור, ואז אענה על השאלה. היה שוחט שקיבל רישיון לעשות שחיטות, והוא הלך לאיזשהו כפר כדי להיות השוחט שלו. כשהגיע לכפר, הוא לא הצליח לשחוט בשר, ולתושבי הכפר לא היה בשר כשר לאכול. הרב של הכפר דיבר אתו, והשוחט אמר לו: 'אני מפחד לשחוט. אם אשחט לא נכון, כל תושבי הכפר יאכלו בשר לא כשר'. הרב השיב לו: 'איש כמוך זה בדיוק מה שאנחנו צריכים. מי שלא פוחד לעשות טעויות - כן יעשה טעויות'.
"ברור שאני מפחד, וברור שהתפקיד החדש מלחיץ אותי. יש לי עכשיו אחריות הרבה יותר גדולה, וכן - לפעמים אני לא ישן ממש טוב בלילה".
- עד כדי כך?
"כן. מאז ההכרזה על המיזוג אפשר להגיד שאני ישן פחות טוב. אני לא חושב שאני יותר טוב מכולם, ואני מקווה שאעשה עבודה טובה".
- נניח שהמיזוג ייכשל. יהיה לך את האומץ להגיד "טעיתי", לקום וללכת?
"אלו שתי שאלות בשאלה אחת. ראשית, תמיד יש לי אומץ להגיד 'טעיתי', ואת יכולה לשאול את עובדי פריון שיעידו על זה. יותר מזה. לפעמים אני מקבל ביקורת על זה שאני לא מתבייש להודות בטעויות שלי. יש כאלו שאומרים לי שזה לא תמיד יעיל לשמוע מנכ"ל שאומר שהוא טעה. ועדיין, אני צריך ללמוד מכל טעות שלי כדי שלא אחזור עליה. שנית, אם וכאשר אגיע למסקנה שאני כבר לא הבן אדם המתאים לתפקיד - לא תהיה לי בעיה להודיע על כך לדירקטוריון ולפרוש. לכל עת יש את המנכ"ל שנכון לחברה, ומה שחשוב זה לא האגו שלי אלא טובת בעלי המניות והעובדים".
- עלית לארץ לפני 4 שנים. מה היה הקושי הראשון שלך בתהליך ההתאקלמות?
"בסך הכול, היה לי ולמשפחתי תהליך התאקלמות די חלק. הקושי נוצר כשחמי, אבא של אשתי, נפטר שלושה חודשים אחרי שעלינו לארץ, והוא ואשתו עדיין גרו בארה"ב. אשתי עברה שנה קשה, ואם לאשתי קשה - אז לי קשה".
- למה עליתם לארץ?
"משלוש סיבות שאולי יישמעו כמו קלישאות: ראשית, אני ואשתי גדלנו בבתים ציוניים. שנית, חלק מהמשפחה של שנינו נספתה בשואה, וזה דחף אותנו להאמין שהגיע הזמן שהדור שלנו יסייע למדינה. שלישית, לפני 11 שנה חליתי בסרטן המעי. עברתי ניתוח וטיפולי כימותרפיה והייתי אז בן 36. כשהבראתי, הבנו שהחיים קצרים ושאנחנו לא רוצים לעלות לארץ כשנהיה מבוגרים מדי. זה לקח לנו כמה שנים עד שעלינו, בעיקר בגלל תנאי ביטוח הבריאות שהיה לי, אך בסוף עשינו את זה".
- העברית שלך עדיין לא שוטפת. איזו מילה הכי קשה לך להגות?
"בעיקר מילים שהמקור שלהן הוא לועזי כמו אסטרטגיה כשבאנגלית אומרים Strategy. זה בגלל שאני חושב במלעיל ולא במלרע".
- מתי הרגשת ישראלי במלוא מובן המילה?
"כבר כשהגעתי לכאן. כשהבן שלי התגייס, התחושה הזו התעצמה. ועדיין, אני מבין שלעולם לא אהיה לחלוטין ישראלי. אין לי את המנטליות הישראלית, אני לא מתנהג כמו הישראלי הממוצע אבל אני כן נוהג באוטו כמו הישראלי הממוצע..." (צוחק)
- סיפרת שבילדותך גרת בלפחות 13 מקומות שונים. אהבת לעבור ממקום למקום?
"לא ממש הייתה לי ברירה. כן למדתי מזה משהו חשוב די מהר: במקרה כזה, יש שני סוגי ילדים, המופנמים שמסתגרים בבית שלהם ובעיקר קוראים ספרים והסוג השני - המוחצנים יותר, שמתחברים מהר לילדים אחרים, וגם נפרדים מהם די מהר. אני נמניתי על הסוג השני".
- באיזה מקום הכי אהבת לגור?
"חוץ מישראל - פניקס, אריזונה. יש שם מזג אוויר נהדר, השמש זורחת ברוב ימות השנה, אין לחות וכשהייתי ילד, קבוצת הכדורסל המקומית, הפיניקס סאנס (Phoenix Suns), ששיחקה ועדיין משחקת בליגת ה-NBA, התאמנה ב-JCC (Jewish Community Center), והייתי הולך לצפות באימונים שלה. זה היה כיף לחוות ככה את ליגת ה-NBA".
- מי מהווה עבורך מודל לחיקוי?
חושב ארוכות, ואז מפנה אותנו לכרזת הסרט "ללכת שבי אחריו" שתלויה על קיר משרדו. שובר קופות זה, בכיכובו של רובין וויליאמס, מספר את סיפורו של מורה מחליף לאנגלית המעודד את תלמידיו לשנות את תפיסת עולמם הקונפורמיסטית דרך לימודי הספרות והשירה. "הוא מודל לחיקוי בשבילי", אומר מנדלבאום ומתכוון לדמות אותה גילם ויליאמס, ג'ון קיטינג.
- באיזו קריירה חלופית היית בוחר?
"אחת משתיים: שחקן גולף (מנדלבאום משחק בזמנו הפנוי, כשיש לו כזה) או פוליטיקה. אני אוהב את הפוליטיקה, ואני חושב שדרכה אפשר לתרום הרבה למדינה".
- מהו הדבר הכי יקר שרכשת לעצמך?
"אשתי - בגלל שהיא מבזבזת הרבה כסף (צוחק)... ועכשיו ברצינות - אני לא מאלו שקונים לעצמם דברים יקרים. אשתי היא זו שמנהלת את חשבונות הבנק שלנו, ואני פחות מעורב בזה".
- ספר איך הכרתם.
"וואו, זה ארוך. ניסו לשדך בינינו לא פעם ולא פעמיים, ובכל פעם אני סירבתי מבלי שהכרתי אותה. רק אחרי שראיתי אותה, ולמדתי להכיר אותה - ואז היה לה חבר - ירד לי האסימון. אחרי שלושה חודשים התארסנו, ואחרי תשעה חודשים התחתנו".
בנקודה זו אומר מנדלבאום על אשתו: "אני כאן בגללה. היא הצילה את חיי פעמיים".
- איך בדיוק?
"היא זו שדחפה אותי ללכת לרופא כדי לבדוק התכווצויות קשות שהיו לי ברגל, ושבסופו של דבר התבררו כסממן של סרטן המעי. שנית, לפני שנתיים גילו לי גידול שפיר במוח. הטיפולים שעברתי גרמו לי לאבד באופן חלקי את השמיעה, ויצרו שיתוק חלקי בפנים שלי. כן, I'm a walking statistics" (מחייך)
- ואתה עדיין שומר על אופטימיות.
"ברור, אני הרי עדיין כאן, לא? אני תמיד מסתכל על חצי הכוס המלאה".
- אולי בגלל שאתה איש מאמין.
"לאו דווקא. יש דברים שאני יודע שאני יכול לשלוט עליהם, ויש כאלו שלא. למדתי שלדאוג זה לא עוזר".
- אתה מפחד למות?
"לא. אני מפחד ממה שיקרה למשפחה שלי אחרי שאמות".
"בבילון? אנשים נחמדים"
קשה לראיין את מנדלבאום מבלי לבקש - או לקבל את התייחסותו מבלי שנבקש - על הסערה שמתרחשת כרגע בתעשיית ההורדות החינמיות הישראלית. המיזוג בין פריון לחלק מקונדואיט, ובכך כמעט אין ספק, הוא תוצאה של שינוי במאזן הכוחות בין גוגל לכל שותפותיה דוגמת פריון (לטובת גוגל כמובן), וכך היה בניסיון המיזוג בין בבילון לאיירונסורס שבסופו של דבר לא יצא לפועל בגלל שגוגל נפרדה סופית מבבילון והותירה אותה שבורת לב.
כדי לקבל התייחסות מעט שונה של מנכ"ל פריון לסערה זו בחרנו לשחק אתו משחק אסוציאציות קצרצר. אנחנו זרקנו מילה, והוא נתן לנו את האסוציאציה הראשונה שלו אליה. מנדלבאום היה די פוליטיקלי קורקט בתשובותיו אך בין השורות ניתן היה להבחין בדעותיו ה"לא רשמיות", בעיקר על העמיתה הישראלית בבילון.
- נתחיל ב...גוגל.
"ענק".
- פייסבוק.
"פרטיות".
- טוויטר.
"אני לא מבין את זה".
- קונדואיט.
"חברה טובה".
- פריון.
"עוד חברה טובה".
- ו...בבילון.
(משתהה ומחייך) "אנשים נחמדים".
בהזדמנות זו, מנדלבאום מדגיש כי מבחינתו אותה סערה אינה מסמנת את סופה של תעשיית ההורדות החינמיות. "זו הזדמנות טובה לתעשייה כולה להתחיל מחדש, לחזור לשורשים שלה, וזה אומר - להבין מה היה הצורך הראשוני ומה היה הפתרון. הצורך הראשוני היה לעזור למפתחי אפליקציות חינמיות להפיץ אותן. כשגוגל אפשרה לשותפותיה לשווק סרגלי כלים תוך כדי אותו תהליך הפצה היא למעשה דחפה לשינוי אותו צורך ראשוני, והוא הפך לעשיית כמה שיותר כסף. אני מקווה שפריון-קונדואיט תוכל להוביל את אותה חזרה לשורשים, ותוך כדי תנקה את התעשייה משחקנים לא טובים".
