"פנים אמיתיות", יום א' 21:00, ערוץ 10
עוד לפני התוכנית עצמה, נדמה שמשהו טוב קורה לנישה: אמנון לוי, עדיין נישא על הדי סדרת התוכניות שעסקה בפער העדתי, פתח עונה חדשה ולא רעה בכלל של "פנים אמיתיות"; אילנה דיין השיקה בשבוע שעבר עונה חדשה של "עובדה" הוותיקה; ומהקדימונים אנו למדים שגם בזכיינית ערוץ 2 רשת תעלה בקרוב מיקי חיימוביץ' עם סדרה דומה משלה.
כאשר מוסיפים לכך שני ערוצי "דוקו" שבהם כמעט בכל ערב נתון אפשר למצוא סרטים עם נגיעות אקטואליות מעניינות, מתברר כי עם כל הנהי על "תרבות הריאליטי", יש מספיק אופציות צפייה למי שמבקש מהטלוויזיה שלו גם דברים אחרים.
ואולי החיבור לתרבות הריאליטי הוא בעצם נושא דיוקנה של מירי רגב ב"פנים אמיתיות". הופעותיה הפומביות של רגב בשנים האחרונות היו בעייתיות בעיני רבים - גם בשל התוכן (כמו לכנות את מהגרי העבודה בשם "סרטן" או מופע האימים לטובת ראש עיריית נצרת עילית שארגנה בוועדת הפנים של הכנסת), וגם בשל הסגנון (התביעה מסתיו שפריר - לימים חברת כנסת בעצמה - לכנות אותה בשם "חברת הכנסת מירי רגב", או התביעה מהקהל למחוא לה כפיים בסוף כל משפט).
הופעותיה של רגב הפכו לקיצוניות כל-כך, עד שאפילו יובל סמו המוכשר ב"ארץ נהדרת" התקשה להתעלות על המקור.
בדרך-כלל, כשאמנון לוי הולך אל טיפוסים "בעייתיים" מסוגה של רגב, יש לו נטייה לבוא חמוש בטיעונים מנצחים לכאורה, אך למעשה להיכבש בקסמו של המרואיין (ע"ע אמנון יצחק מהעונה הקודמת).
האם כך יקרה גם במקרה מירי רגב - סליחה, חברת הכנסת מירי רגב? ללוי הפתרונים.