בתחילת ינואר צפויים תעריפי המים לרדת, לראשונה מאז הקמת תאגידי המים, בשיעור של 2%. מאז שהוקמו התאגידים בעקבות רפורמת המים ב-2009, זינקו תעריפי המים בעשרות אחוזים. רשות המים שבה ומדגישה כי הזינוק לא בא בעקבות הקמת התאגידים, המונים כיום 54, אלא ש"מחיר המים משקף את עלותם".
כך או כך, הכריזה הרשות על תהליך של צמצום מספר תאגידי המים לכ-13 תאגידים אזוריים, מהלך שאמור, כך לפי ההבטחה, להוזיל את תעריפי המים.
אלא שהתמונה כנראה לא כזו ורודה. במכתב שהעביר יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, למנהל רשות המים, אלכס קושניר, לשר האנרגיה והמים סילבן שלום ולשר האוצר יאיר לפיד הוא פוסל את ההחלטה וטוען כי רפורמת התאגוד האזורי נובעת מ"נורמות מנותקות מהמציאות ומתנאי השוק".
עוד ציין בוחבוט כי תהליכי הייעול במצטבר יביאו לקריסתם של התאגידים הקיימים, וכי ההפחתה בתעריפי המים בשיעור של 2% נועדה למעשה לממן הפעלתם של מתקני התפלה שאין בהם צורך".
את הדברים ביסס בוחבוט בעקבות חוות-דעת שהכין פרופ' ירון זליכה, דיקן הפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית קריית אונו, ששימש כיועץ המקצועי של מרכז השלטון המקומי לעניין זה.
זליכה העביר חוות-דעת של 40 עמודים לרשות המים, שבה הוא ממליץ לעכב את ההחלטה עד להתכנסות של שבועיים של כל הגורמים בנושא, בסיומה יובאו מסקנות לאישוש ההחלטה.
בשיחה עם "גלובס", זליכה מונה שורה של בעיות: "יש לנו פה מודל של תאגידי מים שהממשלה הקימה במו-ידיה. היא זו שהפקיעה את נכסי המים מהרשויות המקומיות, וכעת היא רוצה ליישם מהלך של צמצומם, בלי בדיקה ובלי מסקנות".
לטענת זליכה, 80% מההנמקה למיזוג התאגידים לשם התייעלות במונחים כספיים ניתנים ליישום בתאגידים המקומיים, כך שאין רלוונטיות למודל התאגוד האזורי.
שנית, מלין זליכה כי הכללים שעליהם מתבססת רשות המים הם תוצר של ניתוח עלויות במודל "טופ-דאון" ולא לפי מודל "בוטום-אפ" - "זהו מהלך שלא מקובל במגזר העסקי ובטח שלא לא בציבורי. כשמוציאים במבה בטעם חדש מתכנסים לכמה שבועות ומבינים את השלכות המודל מלמטה למעלה, אז מהלך הכרוך בעלויות של מיליארדים, נעשה בלי שום בחינה מעמיקה?".
"האם מישהו שקל את המשמעות של סבסוד צולב בין אזורים חלשים לחזקים? את המשמעות של בעיות סוכן, כלומר העברת הסמכות מהבעלים האמיתי של הנכס למישהו אחר? ולבסוף הרי שתאגיד המים הוא מונופול, אז מה יותר גרוע, מונופול קטן או מונופול גדול? המדינה כשלה בטיפול במונופולים גדולים כמו מקורות או חברת חשמל, וכך מייצרים מפלצת גדולה. מישהו בחן את האלטרנטיבות האחרות? אולי דרך שיתופי פעולה בין התאגידים המקומיים".
זליכה מתייחס לאי הבדיקה כאל "חוסר רצינות של עבודה ממשלתית. זוהי עבודה קלאסית של אגף תקציבים עם תרבות החפיפניקיות במיטבה שמי שיוצר נפסד ממנה הוא הציבור".
- רשות המים טוענת כי יש צורך בהערכות עתידית, אולי לשם כך נרכשה כמות המים הזו?
"השתגענו? אלה מאות מיליוני שקלים שהולכים לפח. אם צריך יהיה המדינה תדע להיערך. ובמקום זה מה הם עושים? מסתירים את זה ברפורמה שאף אחד לא יבין".
לדבריו, "ההחלטה לא מבוססת. אולי היא טובה ואולי רעה, אבל תהליך קבלת ההחלטות לא עומד בסטנדרט בסיסי של מדיניות ציבורית. מי קבע שיש לצמצם ל-13 תאגידים? זו לא הדרך לעשות רפורמה, ואני לא רוצה לגלות הפתעות אחרי היישום. אולי נגלה שנכון יהיה להוסיף עוד 20 תאגידים?".
מרשות המים נמסר: "בימים אלה מתקיים השימוע הציבורי, והרשות מתמודדת עם לחצים של גופים רבים, שפעולתם עלולה להעמיס עלויות נוספות על מחירי המים. הרשות היא גוף מקצועי נטול אינטרסים שמוביל הוזלת תעריפים בהתאם לקבוע בחוק: התעריף חייב לשקף את העלות ולא מעבר. מועצת רשות המים פועלת בשקיפות".