שרת המשפטים, ציפי לבני, נוטה לדחות את הצעת החקיקה, שתחייב שופטים לצמצם את היקפם של פסקי דין בתחום האזרחי. ל"גלובס" נודע כי במחלוקת העזה שנתגלעה בין נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, המתנגד ליוזמה, לבין היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, התומך בה, נוטה לבני לאמץ את עמדתו של גרוניס, אף שטרם הכריעה סופית בנושא.
מדובר בהצעה לתקן את תקנות סדר הדין האזרחי, באופן שינחה את השופטים הכותבים פסקי דין בתחומים אלה לצמצם בכתיבתם, כדי להוביל לפסקי דין קצרים יותר.
התיקון לתקנה הרלוונטית בתקנות סדר הדין האזרחי גובש במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים לפני כשנתיים, בראשות המשנה ליועמ"ש (חקיקה), עו"ד אורית קורן. לפי נוסח תקנה 192 כיום, "פסק דין בתובענה שהוגש בה כתב הגנה יכיל הרצאה תמציתית של העניין, ממצאי בית המשפט לגבי העובדות המהותיות, השאלות שעמדו להכרעה, ההחלטה ונימוקיה".
ואולם, במשרד המשפטים הוטרדו מאורכם של פסקי הדין בתחום האזרחי, ויזמו תיקון לתקנה, שלפיו פסק הדין יכלול תיאור המחלוקות בין הצדדים, ואולם ללא פירוט טענותיהם המשפטיות.
עוד קובע התיקון לתקנה כי מסקנות בית המשפט בסוגיות הדרושות הכרעה יינתנו בתוספת "תמצית הנימוקים" של בית המשפט, ללא ניתוח רחב של הסוגיות וללא ציון אסמכתאות משפטיות, למעט במקרים מיוחדים, למשל במקרים שבהם יש בפסק הדין חשיבות מיוחדת לציבור, או חידוש משפטי משמעותי.
הצעת התיקון הובאה לדיון בוועדה המייעצת לסדרי דין אזרחי, בראשות שופט בית המשפט העליון, צבי זילברטל. הדיון בוועדה התקיים לפני כשנה, ואולם על תוצאתו של הדיון הדעות חלוקות: לשיטתו של הנשיא גרוניס, הוועדה החליטה "שלא לתמוך" בהצעה לתיקון התקנה, ומעמדה זו משתמע כי הוועדה מתנגדת לתיקון.
ואולם לשיטתו של וינשטיין, בתום הדיון החליטה הוועדה שלא להחליט, וסוכם כי הנושא יובא להכרעתו של שר המשפטים דאז, יעקב נאמן. אלא שמסיבות שונות לא הונחה הסוגייה על שולחנו של נאמן, ובשל כך פנו בשבועות האחרונים אנשי מחלקת ייעוץ וחקיקה, בשמו של וינשטיין, לשרת המשפטים לבני, כדי שהיא תכריע אם לקדם את עיגונן של התקנות החדשות.
גרוניס: "פנייה בעייתית"
צעדו של וינשטיין, שהניח את ההצעה על שולחנה של לבני על-אף עמדת ועדת זילברטל, העלתה את חמתו של גרוניס. במכתב ששיגר נשיא העליון לשרת המשפטים בשבוע שעבר, הוא כתב: "הצעת היועמ"ש הובאה בפני הוועדה המייעצת, ועל דעת רוב חברי הוועדה הוחלט שלא לתמוך בהצעת היועמ"ש. על אף עמדת הוועדה, ראה היועמ"ש לנכון להעביר את הצעתו להחלטתך".
גרוניס מציין את "הבעייתיות שלטעמי קיימת בעצם פניית היועמ"ש, לאחר שהצעתו לא התקבלה על-ידי הוועדה, שבה יש למשרד המשפטים נציג. בכל מקרה סבורני כי לעמדת הוועדה, בהתחשב בהרכב חבריה ובמטרת הקמתה, יש משקל מיוחד".
לגופה של ההצעה, גרוניס תומך כמובן במסקנת ועדת זילברטל ומתנגד להתקנת התקנה. "קבלת ההצעה והכללתה בתקנות של הוראה, ולפיה החלטת בית המשפט תהיה תמציתית, לא תתרום להקלת העומס. אין בהכרח קשר בין אורך ההחלטות לבין הזמן המוקדש לכתיבתן. ידועה אמרתו של מארק טוויין: 'כיוון שלא היה לי זמן לכתוב מכתב קצר, כתבתי תחת זאת מכתב ארוך', כמו גם דברי השופט אהרן ברק: 'צר לי על אורך היתר של פסק הדין, אך לא עמד לרשותי זמן מספיק לכתוב פסק דין קצר יותר'".
לדברי גרוניס, "דווקא תמצות, שאינו בא על חשבון הדיוק והבהרת לוז ההנמקה, מצריך לעתים הקדשת זמן רב יותר לניסוח ההחלטה".
"תקנה שתהפוך לאות מתה"
עוד מציין נשיא העליון כי לא ראוי לקבוע הוראה כזו במסקנת התקנות, שכן לא ניתן יהיה לאכוף אותה, מאחר שממילא היא לא תהיה מלווה בסקנציה, והיא תהפוך ל"אות מתה" ותגרום לזילות התקנות. "עניינים אלה יש להשאיר לשיקול-דעת השופט מבלי להגבילו ולהורות לו כיצד לנסח את החלטותיו, כאילו היה מדובר בטופס משרדי".
גרוניס מציין כי המכון להשתלמות שופטים מעביר לשופטים השתלמויות בנושא כתיבת פסקי דין, וזוהי לדידו "הדרך הראויה להשיג שיפור והתייעלות בתחום זה. בנוסף, ערכאות הערעור מעירות, במקרים יוצאי דופן וכשהדבר מתחייב, על כתיבה ארכנית ומסורבלת, וגם אמצעי בקרה זה מייתר את הצורך בהסדרת הנושא בתקנות".
גרוניס דוחה גם את האמור במכתב של מחלקת ייעוץ וחקיקה, שלפיו "השופטים רואים עצמם כיום מחויבים לכתיבת הנמקות ומפורטות" בשל הנוסח הנוכחי של התקנות. "המסר הברור המועבר לשופטים הוא שונה", כתב גרוניס, "ולפיו אין להאריך שלא לצורך, והארכה מיותרת איננה מתיישבת עם התנהלות שיפוטית ודיונית ראויה".
לדברי גרוניס, אין כל תימוכין לטענה שפסקי דין קצרים גורמים גם לצדדים לדיון המשפטי לקצר בכתבי הטענות שהם מגישים לבתי המשפט. יצוין כי גרוניס עצמו, שעיקר מומחיותו בתחום המשפט האזרחי, מהווה דוגמה לכתיבה תמציתית ולאקונית של פסקי דין.
וינשטיין: להקל על העומס
וינשטיין, לעומת זאת, כתב ללבני כי הוא "רואה חשיבות גדולה לקידום הנושא, שיוביל לייעול עבודת בתי המשפט, להקלת העומס המוטל על שופטים, ולצמצום הסחבת בניהול הליכים משפטיים".
וינשטיין גם סמך את ידו על המכתב שהעבירה מחלקת ייעוץ וחקיקה לשרת המשפטים, ולפיו "קיימת כיום מגמה ברורה של פירוט נרחב בפסקי הדין, התייחסות לכל תו ותג מטענותיהם של בעלי הדין, וכן ניתוח נרחב של סוגיות משפטיות ודיון באסמכתאות, גם אם אינן הכרחיות לצורך ההכרעה".
לדברי משרד המשפטים, "ביסוד ההצעה עומד הצורך להקל על העומס המוטל על מערכת בתי המשפט".
בפנייה ללבני מוזכר מחקר שערכה מחלקת המחקר של הנהלת בתי המשפט עצמה, ובו נמצא כי שופטים מקדישים יותר ממחצית זמנם לכתיבת פסקי דין והחלטות בתחום האזרחי.
במשרד המשפטים מאמינים כי "ככל שאורך פסקי הדין יצומצם, כך גם קיימת הסתברות מסוימת שכתבי הטענות של הצדדים יצומצמו אף הם". במכתב מצוינים נימוקים השוללים כל אחד מהנימוקים של ועדת זילברטל, שהחליטה לדחות את הצעת התיקון.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי "בעקבות עבודת מטה שנערכה על-ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, הונחה בפני שר המשפטים הקודם הצעה מטעם היועץ לתקן את תקנות סדר הדין האזרחי, באופן שיביא לייעול עבודת בתי המשפט, כך שהיקף התוכן של פסקי הדין הניתנים בהליכים אזרחיים בבתי משפט השלום והמחוזי יצומצם".
עוד נמסר ממשרד המשפטים כי "היועץ המשפטי לממשלה ביסס את הצעתו, בין היתר, על מחקר שנערך על-ידי מומחים לניהול וארגון מהאקדמיה. ההצעה הובאה על-ידי שר המשפטים הקודם בפני הוועדה המייעצת לסדר הדין האזרחי, בראשות השופט זילברטל.
"עקב מחלוקות והתנגדויות שונות והסתייגות מהיוזמה בוועדה המייעצת, הוחלט בשעתו להביא את העניין להכרעה סופית של השר. עם זאת, בשל סיבות טכניות הדברים לא הובאו בסופו של דבר בפני השר הקודם להחלטה סופית, ועל כן הנושא הועבר לאחרונה אל שולחנה של שרת המשפטים הנוכחית, ציפי לבני".
מהנהלת בתי המשפט לא התקבלה תגובה לדברים.