היחסים הקרירים בין נשיא ארה"ב, ברק אובמה, לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אינם מעיבים על שיתוף-הפעולה ההולך ומתהדק בין רשויות החוק של שתי המדינות. בשבועות האחרונים התהדק עוד יותר שיתוף-פעולה זה, עם הקמת צוות בכיר משותף למשרדי המשפטים של ישראל וארה"ב, שינצח על סדרת שיתופי-פעולה בתחומי המשפט השונים.
בשלב הראשון מדובר על צוותי משימה מיוחדים למאבק בפשעי סייבר, באמצעות מערכות מחשוב - בין היתר עבירות עוקץ, חילוט נכסים של עבריינים, פשע מאורגן וכן ניצול קטינים ותועבה באינטרנט.
ההחלטה על הקמת הצוות המשותף התקבלה בביקור שערך לפני כשנה היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בארה"ב. זה היה ביקור מקצועי ראשון של יועץ משפטי לממשלה ישראלי מזה שנים רבות, וההחלטה התקבלה במשותף עם מקבילו האמריקאי, אריק הולדר, המשמש כמקביל ליועץ המשפטי ולשר המשפטים גם יחד.
מטרתו של הצוות היא הידוק שיתוף-הפעולה המקצועי בין שני המשרדים במגוון תחומים, על רקע יעדים ואתגרים משותפים.
ל"גלובס" נודע כי הצוות מיועד לכונן שיתופי-פעולה שיאפשרו לחזק עוד יותר את אכיפת החוק, וכן להחליף מידע ולהעמיק את המומחיות המקצועית של המשרדים בתחומים משפטיים שונים בעלי עדיפות.
כך למשל, במסגרת מפגש ההשקה נדון חיזוק שיתוף-הפעולה בתחום הפלילי, בין היתר בנושאים: עבירות מחשב, המאבק בפשע מאורגן, חילוט נכסים והתעללות בילדים, לרבות באמצעות מחשב.
כחלק משיתוף הפעולה הבין-מדינתי, סוכם על הידוק המאבק המשותף בנוגע לאכיפה הפלילית ברשת האינטרנט ופשעי סייבר.
במסגרת זו יתבצעו שורת פעולות שיאפשרו קבלת מידע במהירות מספקיות השירות הגדולות ברשת, מידע שיאפשר לאתר את מבצעי העבירות, לאסוף את הראיות המפלילות נגדם ולהביאם בסופו של דבר לדין.
כמו כן, לצד פיתוח יכולות החקירה דובר על אסטרטגיה מקבילה, של הסרת תכנים אסורים המהווים עבירה פלילית לפי הדין הישראלי, כגון תכנים המסיתים לגזענות ולאלימות, או תכנים המגלמים פגיעה בצווים שיפוטיים או בהוראות חוקיות של איסור פרסום.
גורמים משפטיים מציינים כי בניגוד לשיתופי-פעולה רגילים בין מדינות, מכוח אמנות בינלאומיות או הדדיות, בתחומי עזרה משפטית, חיקורי דין, הסגרות וכו' - כאן מדובר על התקרבות משמעותית בין רשויות האכיפה של שתי המדינות, כדי לקצר את הפרוצדורות הכרוכות בבקשות הסיוע הרגילות, העוברות בדרך-כלל דרך צינורות דיפלומטיים.
מאבק בטרור
הצוות הישראלי, בראשות המשנה ליועמ"ש לעניינים בינלאומיים, ד"ר רועי שיינדורף, שהחל לפני כחודש בקדנציה בת 8 שנים, נפגש בין היתר עם נציגי כל היחידות המקצועיות הרלוונטיות ברשויות החקירה ובמשרד המשפטים האמריקאי.
בין היתר הוא נועד עם מנהלי ופרקליטי המחלקה לפשעי מחשב וקניין רוחני; עם מנהלי ופרקליטי המחלקה לפשעי ניצול קטינים ותועבה באינטרנט; עם נציגי ה-FBI העוסקים בפשעי מחשב; וכן עם נציגי חברת גוגל וחברת פייסבוק, המנהלים את הקשר עם רשויות אכיפת החוק בעולם.
בראש הצוות הישראלי עומדים, מלבד שיינדורף, גם עו"ד חיים ויסמונסקי מפרקליטות מחוז תל-אביב, הממונה על משפט וטכנולוגיה בפרקליטות, המרכז את תחום עבירות המחשב ותחום משפט; וכן מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, עו"ד יובל קפלינסקי.
מרחב חסינות וירטואלי
בהמשך מבקשים במשרד המשפטים הישראלי להגביר את שיתוף-הפעולה עם האמריקאים גם לתחומים שמעבר לאכיפה הפלילית נטו. למשל, בתחום המאבק בטרור, הגנה על קניין רוחני ועוד.
עוד מציינים גורמים משפטיים כי בניגוד למה שניתן להניח, גם לרשויות החוק האמריקאיות יש מה להרוויח משיתוף-פעולה שכזה עם ישראל. ברוב התחומים שבהם הוחלט על שיתוף-פעולה, עיקר פעילות האכיפה בארה"ב מתנהלת בקרב הרשויות הפדרליות ולא המדינתיות, ובנוסף - קיימות יחידות מטה ייעודיות בנושאים אלה, שמקום מושבן בוושינגטון, והן לרוב אינן פזורות ביחידות שטח ברחבי אמריקה.
אחת הבעיות האסטרטגיות בתחום האכיפה של תופעות הפשיעה במרחב הסייבר היא הבעיה של המולטי-טריטוריאליות של הרשת. העבירה יכולה להתבצע על-ידי עבריין ממדינה אחת כלפי קורבן ממדינה שנייה, כשהחומר הממוחשב מאוחסן או משודר ממדינה שלישית. כתוצאה מכך, כל חקירה ברשת האינטרנט הופכת לחקירה בינלאומית, ונדרשת הפעלה של מנגנונים מורכבים של עזרה משפטית בין-מדינתית.
הקושי הזה גרם לפריחה של מגוון תופעות פשיעה ברשת: הימורים מקוונים, פרסומי תועבה פדופיליים, מרמות מקוונות, תרגילי עוקץ ניגרי, התקפות סייבר, פריצה למחשבים, פרסומי הסתה לגזענות ולאלימות ואף הפרה של צווי איסור פרסום. עברייני הרשת נהנים במידה לא מבוטלת ממרחב חסינות וירטואלי, תוך ניצול הבינלאומיות של הרשת.
"איסוף ראיות דיגיטליות במסגרת חקירה פלילית מחייב פנייה למדינות זרות, מכיוון שהראיות באינטרנט אגורות פעמים רבות מחוץ לישראל", אומר שיינדורף. "לאור אופי המידע הדיגיטלי, שכולל לדוגמה מידע על תיבות מייל של ג'ימייל או על חשבון בפייסבוק, נדרשים ערוצי איסוף מהירים, וזאת על מנת למנוע מהמידע הזה להתנדף.
"המנגנונים הקיימים כיום של עזרה משפטית אינם מספיקים לצורך התמודדות עם צרכי החקירה במרחב הסייבר, ולכן חייבים לייצר מנגנונים, בין בדמות הצטרפות לאמנות, כמו אמנת מועצת אירופה בדבר פשעי מחשב, או בדמות מנגנוני שיתוף-פעולה בילטראליים יעילים, כפי שעשינו במקרה זה".
גורמים במשרד המשפטים מציינים בסיפוק את ההישגים בהשגת שיתוף-פעולה עם מקביליהם האמריקאים, וסבורים כי יש לקוות שיאפשרו לשפר משמעותית את ההתמודדות המשפטית עם פשיעת הסייבר. הצוות הבכיר הקבוע צפוי להתכנס באופן קבוע מדי שנה לשם תכנון ופיקוח על מערך שיתוף-פעולה שוטף ומתמשך בין שני משרדי המשפטים.
פעילות הצוות צפויה לכלול, בין היתר, הובלת מפגשים לימודיים משותפים, שייערכו לסירוגין בישראל ובארה"ב, בעניין נושאים מקצועיים בעלי עניין משותף. במפגשים ישתתפו מומחים מהדרג המקצועי, שיורכב מהגורמים האמונים על הטיפול בנושאים הרלוונטיים למפגש.
המפגש המקצועי הראשון בין שני משרדי המשפטים צפוי להתקיים בישראל במהלך 2014, בנושא חילוט ואכיפה משולבת.