רק מחצית מהזכאים לקבלת מענק העבודה (מס הכנסה שלילי) מימשו את זכותם וקיבלו את תוספת לשכר - 181 אלף עובדים מסך 377 אלף זכאים. כך עולה ממחקר שערך בנק ישראל שנה לאחר שהתוכנית הורחבה לכל המדינה.
נזכיר כי עד שנת 2011, תוכנית זו הייתה מוגבלת למספר ערים (אזורי שילוב). עם זאת, לתוכנית תוצאות חיוביות: מרבית מקבלי המענק (כ-71%) נמצאים בארבעה העשירוני ההכנסה הנמוכים בהתפלגות השכירים לפי הכנסות משכר לנפש תקנית במשפחה, והם קיבלו כ-75% מסך התשלומים שהועברו במסגרת החוק. המענק הגדיל בכ-12% את ההכנסות לנפש תקנית במשפחות של זכאים בחמישון התחתון (שני העשירונים התחתונים), ובכ-6% את ההכנסות של הזכאים בחמישון השני. המענק גם ממוקד בעובדים מתמידים: רובם המכריע של הזכאים עבדו בכל השנים שבין 2011 ל-2007.
עוד עולה כי סכום המענק השנתי הממוצע עמד ב-2011 על כ-2,900 שקלים, כאשר לפי חוק עובדים עם 3 ילדים או יותר זכאים למענק מוגדל, ולכן האוכלוסיות המאופיינות במספר ילדים גדול - כגון חרדים וערבים - קיבלו מענק גבוה יותר ביחס לשאר הזכאים (3438 ו-3245 בהתאמה). חשוב מכך, רוב הסכומים ששולמו הגיע לעובדים מקבוצות אוכלוסייה מוחלשות: רבע מסך התשלומים הגיעו לעולים, כ-16% לערבים, כ-11% לאימהות חד-הוריות וכ-9% לחרדים.
לפי כלכלני בנק ישראל, העלאת סכום המענק הממוצע בכ-45% למשפחה, לצד הרחבה מסוימת של טווח ההכנסות המזכה במענק, תחלץ מעוני כ-4,700 משפחות עם עובדים, תפחית את תחולת העוני בקרב משפחות העובדים בכ-0.28 נקודת אחוז ותצמצם את פער העוני בקרבן בכחצי נקודת אחוז. לפיכך, מסכמים כלכלני הבנק, התוכנית מסוגלת לקזז כ=70% מהגידול שחל בעוני בקרב משפחות העובדים בעקבות הפחתת קצבאות הילדים בתקציב האחרון, וזאת בעלות של כ-660 מיליון שקלים, שהם כחמישית מהחיסכון התקציבי שהשיגה ההפחתה.
פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי מאוניברסיטה העברית וממכון ון ליר, שכיהן כסגן מנהל מחלקת המחקר של בנק ישראל ונחשב לאחד התומכים הנלהבים להגדלת התוכנית, אמר ל"גלובס" כי שיעורי המימוש בארה"ב עמדו גם על 50% עד שהם החליטו להגדיל משמעותית את המענק בכך שהוא הגדיל את ההכנסה הממוצע מעבודה ל-45%. "אז שיעורי המימוש הגיע ל-80%", הסביר סטרבצ'ינסקי שהוסיף כי "התוכנית חייבת להיות 'VISIBLE', קרי, להיות מורגשת בכיס. אז נראה גם בישראל עליה בשיעורי המימוש".