כמו בובת 'נחום תקום', נשיא ארה"ב, ברק אובמה, קם מיד לאחר שהוא נופל, פעם לאחר פעם. ההשקה ההרסנית של תכנית הרפורמות בביטוח רפואי, שידועה בציבור כ'אובמה קייר', גבתה ממנו מחיר פוליטי כבד. שיעור שביעות הרצון מביצועיו ירד לרמתו הנמוכה ביותר מאז כניסתו לבית הלבן. אמון הציבור ביושרו נשחק. גם תומכיו במפלגה הדמוקרטית משמיעים ציוצי מורת רוח.
ובכל זאת, אתמול (ד'), כמה ימים בלבד לאחר תחילת השיקום של אתר האינטרנט הממשלתי הכושל להרשמת אזרחים לתכניות ביטוח רפואי, מצא הנשיא לנכון להכריז בנאום, שהרפורמות בשירותי הבריאות הן רק חלק מאג'נדה הרבה יותר רחבה: בלימת אי השוויון ההולך וגדל בחלוקת הכנסות בארה"ב. זו אינה שליפה מהמותן, הזכיר הנשיא לשומעיו. המאבק באי-הצדק החברתי היה אחד מעמודי התווך של מצעו בהתמודדות על הנשיאות ב-2012.
בנאום, באחת מהשכונות העניות ביותר באזור וושינגטון הבירה, במרחק קצר מגבעת הקפיטול, הצליח אובמה להשיל את דימויו כדג קר, ולו רק לכמה דקות. קיומם של כיסי עוני ורעב במדינה כארה"ב מכאיב לנשיא, והדבר ניכר בלהט התבטאויותיו.
הוא הזהיר, ש"המגמה חסרת הרחמים, שנמשכת כבר עשר שנים, של צמיחת אי שוויון בחלוקת הכנסות ושחיקת יכולת הניידות החברתית מהווה איום בסיסי על החלום האמריקאי, על אורח החיים שלנו ועל מה שאנו מאמינים בו". כדבריו: צמצום הפער בין עשירים לעניים הוא אחד מ"האתגרים המכריעים בימינו".
"לילד שנולד למשפחה בשני העשירונים התחתונים יש סיכוי של פחות מ-5% להגיע לעשירון העליון", קבל הנשיא. "הרעיון שילדים כה רבים נולדים לחיי עוני באומה העשירה עלי אדמות שובר לב דיו. אבל הרעיון שילד לא יוכל לעולם להימלט מחיי עוני מפני שלא זכה לקבל חינוך טוב, או שירותי בריאות, זה צריך להעליב את כולנו".
אחת מהתרופות המיידיות שמצעיע אובמה: העלאה משמעותית בשכר המינימום ברמה הפדרלית. שכר המינימום הפדרלי עתה הוא 7.25 דולר לשעה, או, בערך, 15 אלף דולר בשנה, סכום שאינו מספק קיום בכבוד לזוג ובוודאי לא למשפחה עם ילדים. הנשיא הכריז שיתמוך בהצעת חוק שמונחת עתה שולחן הסנט ושלפיה יועלה שכר המינימום לרמה של 10.10 דולר בשעה. בכל אופן, סיכויי הצעת החוק להגיע לשולחן הנשיא, לחתימה, קלושים: הצירים הרפובליקאים בבית-הנבחרים מתנגדים להעלאת שכר המינימום בטענה שהעלאתו תפגע בעסקים, ובמיוחד בעסקים קטנים.
אובמה ציין את מצוקתם של כמה מגזרי עובדים שמשתכרים שכר מינימום: עובדי מסעדות מזון מהיר, כמקדונלדס או ברגר-קינג, זבנים וקופאים בחנויות, ועובדים סיעודיים שאינם אחיות. "עובדים אלה קורעים את התחת ובכל זאת הם חיים על קו העוני או קצת למעלה ממנו".
"זו הסיבה לכך שהגיע הזמן להעלות את שכר המינימום, שכר שבמונחים ריאליים נמוך עתה יותר מרמתו בתקופת נשיאותו של הארי טרומן (1945-1953)", אמר אובמה. "אני עומד לדחוף בכיוון זה עד שנשיג העלאות שכר לאמריקאים שעובדים קשה ברחבי הארץ הזו. זה יהיה טוב לכלכלה. זה יהיה טוב למשפחות שלנו".
הנשיא הדגיש, שמיזם הרפורמות בשירותי הביטוח הרפואי הוא חלק מהמאמץ לכווץ את אי השוויון בחלוקת ההכנסות. בפניה ישירה למחוקקים רפובליקאים, אמר הנשיא: "אם יש לכם תכניות קונקרטיות שיצמצמו בפועל את אי השוויון, יבנו את מעמד הביניים, יספקו סולמות רבים יותר לעניים כדי להתקדם במידרג החברתי, אז בואו נשמע אותן. אם אינכם אוהבים את אובמה קייר, ואני יודע שאתם לא אוהבים את התכנית, למרות שהיא מבוססת על עקרונות השוק החופשי, על בחירה ועל תחרות, אז הסבירו אתם כיצד בדיוק תקצצו בהוצאות השירותים הרפואיים ותציעו ביטוח רפואי לאזרחים רבים יותר".
כצפוי, דברי הנשיא התקבלו בצינה בחוגים רפובליקאים. דוברו של ג'ון ביינר הרפובליקאי, יו"ר בית-הנבחרים, אמר אמש: "אין זה מפתיע שגישתו של הנשיא מותירה יותר אמריקאים שנאבקים כדי להתקדם. המדיניות הכלכלית של הנשיא מקדמת תלות בממשלה במקום לקדם מוביליות חברתית. במקום להתמודד עם אי השוויון בחלוקת הכנסות ע"י הנפת אנשים למעלה, מתמקד אובמה במאמצים להוריד אנשים מסוימים למטה, באמצעות מיסוי".