הפער בין השיקולים הרציונליים לאמוציונליים יכול להכריע לעתים את גורלה של מכונית בשוק הרכב. הסקודה אוקטביה הקודמת, למשל, הייתה אחת הבחירות היותר רציונליות בשוק המשפחתיות הישראלי והיא הציעה יותר מרווח, שימושיות, חיסכון וביצועים מרוב המשפחתיות היפניות והקוריאניות בשוק.
אבל אף שהיא נרכשה בכמויות מכובדות על ידי ציי רכב עם מערכת שיקולים רציונלית, בקרב הלקוחות הפרטיים היא לא הצליחה לתת קרב הולם לאסיאתיות. אתה יכול להסביר ללקוח שמתחת לכסות היא זהה כמעט מכאנית לפולקסווגן ג'טה. אבל עדיין, בסופו של יום, הג'טה נשארת "רכב גרמני נחשק" בעוד שסקודה היא "מותג עממי ממזרח אירופה".
גם האוקטביה 2014 החדשה מציעה יותר ברוב המדדים הרציונליים-אובייקטיביים. בסיס הגלגלים הגדול שלה והרוחב הנכבד מספקים מרחב שופע לשלושה מבוגרים מאחור. הדלת האחורית מתרוממת אל על וחושפת פתח הטענה רחב עם נפח אחסון עצום של 590 ליטר לפני קיפול המושב האחורי, די והותר לכל צורך משפחתי הגיוני ואפילו לכמה שימושים מסחריים. איכות החומרים וההרכבה בתא מיישרת קו עם הסטנדרטים הגבוהים של פולקסווגן והאבזור התקני תואם את הרף הגבוה הנוכחי.
עיצוב סביבת הנהג הוא אמנם תכליתי ומשמים וריפוד המושבים קצת גס, אבל את כל הדברים האלה אפשר לפתור עם תוספות קוסמטיות לאחר הרכישה, שעולות פרוטות ב-eBay.
הלאה. מתחת למכסה המנוע של הגרסה הבסיסית ממוקם מנוע ה-1.2 ליטרים טורבו של פולקסווגן בהספק 105 כ"ס עם תיבת DSG כפולת מצמדים מהדור האחרון. ההספק לא נשמע מרשים אבל דף הנתונים לא משקר: אפס ל-100 קמ"ש ב-10.3 שניות הן כשנייה אחת מהר יותר מהממוצע בפלח, שבו מתמודדות מכוניות עם 130 כ"ס ויותר. המכונית לא מתקשה לצבור מהירויות רציניות בעליות תלולות, שבהן חלק מהמתחרות מייצרות בעיקר רעש, ומשייטת ברגיעה מוחלטת ב-140 קמ"ש על כביש החוף (על-פי מקורות זרים כמובן). לכך אחראי בעיקר המומנט הנדיב, שמייצר הטורבו, והתיבה בעלת התגובות המהירות. את זה היא עושה עם תצרוכת דלק ריאלית של 16 ק"מ לליטר.
לא מספיק כוח וחיסכון? תוספת של 8,000 שקל תקנה לך בעלות על גרסת ה-1.4 ליטרים טורבו האולטרה-מודרנית של פולקסווגן, עם 140 כ"ס ו-26 קג"מ. ה-1.4 מעניק למכונית המגודלת ביצועים של ספורטיבית נמרצת וצריכת דלק ממוצעת מוצהרת של יותר מ-20 ק"מ לליטר. נכון להיום, את המנוע הזה לא ניתן לקבל בישראל אפילו בגולף ובג'טה.
לצד הביצועים, האוקטביה מציעה שילוב מרשים של נוחות נסיעה וניהוג. היא סופגת בורות ומקפצות בעיר במיומנות של מכונית מנהלים גדולה, ותוקפת פניות ופיתולים באתלטיות של מכונית קומפקטית מלוטשת.
טוב, בסדר. ישנה הבעיה הקטנה של האין-עיצוב החיצוני. מעצבי סקודה הצליחו להעניק לאוקטביה הסוואה עירונית, שמתאימה במיוחד למתנקשים ולשודדי בנק: אף אחד לא יזכור באיזה רכב הגעת, או נמלטת מהמקום. אבל עיצוב לחוד, ב-131 אלף שקל לפני הנחות עונתיות, האוקטביה החדשה היא, קרוב לוודאי, המכונית הטובה וההגיונית ביותר המוצעת כיום בפלח המשפחתיות הישראלי. אבל ספק אם זה מספיק כדי לשבור את מחסום התדמית.