הבנק הבינלאומי יחויב לחשוף דוחות ביקורת פנימית שערך וכן נהלים פנימיים של הבנק בנושא אשראי וביטחונות בעניין מתן אשראי, קיום הוראות חוק הייעוץ ומסמכי ביצוע פעולות בניירות ערך, וזאת לצורך בחינת התנהלותו בתיקי ההשקעות של לקוחותיו ובחינת טענות כי פעל באופן פלילי מול לקוחות - כך קבעה השופטת דניה קרת-מאיר מהמחלקה הכלכלית במחוזי בתל-אביב, במסגרת דיון בתביעת ענק, בסך 73 מיליון שקל, שהוגשה ביולי אשתקד נגד הבנק הבינלאומי על-ידי שתי חברות תיירות - יוניטרוול ושמרום.
בתביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אסף ברם ורועי סלוקי, בסיוע עו"ד פרופ' מיגל דויטש, נטען כי הבנק יזם, ניהל וייעץ לחברות לבצע פעילות השקעות ברמות סיכון גבוהות, עם סיכוי קלוש בלבד לרווח, וזאת תוך הסוואה של החבויות וההפסדים העצומים שנצברו.
"הבנק הבינלאומי ניהל תיקי השקעות בניגוד לחוק, באופן מהווה עבירה פלילית", נכתב בתביעה, הנתמכת בחוות-דעת של פרופ' אבנר קלעי, מומחה בתחום האופציות, ממנה עולה כי בחשבונות התובעות בוצעה כמות עצומה של פעולות, בנפח כולל של כ-12.6 מיליארד דולר. בחוות-הדעת צוין כי ביצוע כמות עצומה שכזו של פעולות הייתה בלתי סבירה וגרמה לכך שהסתברות ההפסד הפכה לקרובה לוודאית.
חשיפת סכום העמלות
במסגרת התביעה ביקשו התובעות את חשיפתם של מסמכים פנימיים של הבנק. בקשתן התקבלה באופן חלקי, כאשר בית המשפט חייב את הבנק לחשוף את דוחות הביקורת הפנימיים - האחד מאפריל 2009, שנערך בעקבות תלונות של מנכ"ל החברות התובעות, שמואל מרום, בנוגע להשקעות לא נכונות בכספי החברות; ודוחות ביקורת נוספים, שבמסגרתם נערכה ביקורת פנימית בנושאי אשראי וביטחונות בהשקעות באמצעות הבנק.
עוד חייבה השופטת את הבנק לחשוף נהלים פנימיים הרלוונטיים להליך, ובהם נוהל העמדת אשראי ללקוח הבנק, נהלים בדבר הסכמי ייעוץ ללקוחות; נהלים בדבר רישום ושמירת הוראות שניתנים על-ידי לקוחות לביצוע פעולות השקעות במכשירים פיננסיים.
השופטת קרת-מאיר אף חייבה את הבנק להשיב לכל שאלות התובעות בנוגע לסך העמלות שנגבו בחשבונותיהן, בשנים 2004-2007, חרף סירובו של הבנק, בטענה כי מדובר בשאלה כללית ובלתי ממוקדת.
השופטת ציינה כי "אחת מטענות התובעות הייתה כי הבנק פעל ברשלנות כלפיהן ואף בניגוד עניינים, כאשר לא העמד אותן על חוסר הכדאיות שבביצוע עסקאות מרובות ביותר, בשל היחס השלילי בין העמלות שנגבו עבורן לבין התמורה... והדיון בטענה זו לא יכול להיעשות במנותק מבחינת סך העמלות שנגבו".
חשיפת מסמכי פעילות פורקס
מנגד, חויבו גם החברות התובעות לחשוף לעיון הבנק את מלוא המסמכים המצויים ברשותן הרלבנטיים להליך, וזאת בניגוד לעמדתן. בנוסף, נעתרה השופטת לבקשת הבנק לקבל לידיו גם מסמכים ספציפיים שביקש מהחברות, ובנם מסמכי פעילות פורקס שביצעו החברות בשנים 2004-2008, ודוחות ומאזנים של החברות בשנים שאינן רלבנטיות לתביעה.
עוד קבעה השופטת כי על מנכ"ל החברות, שמואל מרום, להשיב לשאלות הבנק בנוגע לעסקאות פורקס של החברות שהוא עצמו נתן לבנק הוראות לבצען; ושאלות נוספות על השקעות החברות שבניהולו, להן ניתנה תשובה מתחמקת בשאלון, עליו ענה במסגרת ההליכים המקדמיים בתיק.
בעקבות החלטת השופטת בנוגע לחשיפת מסמכי הבנק, הגיש הבנק לבית המשפט בקשה למתן צו האוסר על התובעות להעביר את המסמכים לצדדים שאינם חלק מן התביעה.