בעתיד הרפואה תהיה יותר מונעת ופחות תגובתית, נחיה טוב עד גיל מבוגר וגם אם נלקה בסוכרת, נחיה כבריאים רוב הזמן. בגיל 102 אולי נוכל לומר לרופאים שלנו, "לא נורא, לא צריך לעשות כל מה שאפשר כדי להאריך את החיים, היה לנו מספיק". זה החזון של ד"ר דניאל קראפט, עתידן רפואי ומרצה מבוקש, שהגיע לישראל כדי להשתתף בכנס הבינ"ל השנתי לקרדיולוגיה, בראשות פרופ' רפאל ביאר, מנכ"ל ביה"ח רמב"ם, ופרופ' חיים לוטן, מנהל מערך הלב בביה"ח הדסה. "החיסכון הזה בהוצאה על חמש שנות החיים האחרונות, שהיום הוא חלק הארי של ההוצאה על בריאות, הוא שיאפשר לנו לשלם בהרחבה על רפואה מניעתית", הוא אומר.
הטכנולוגיה שתביא לשינוי התפיסתי הזה לא תהיה אחת. רשתות חברתיות, חיישנים לבישים ומושתלים לניטור הבריאות, מערכות ביג דאטה שיתמודדו עם עומס המידע, מערכות לאבחון ללא רופא ומעורבות גבוהה יותר של החולים בבריאותם - כל אלה ישחקו תפקיד, טוען קראפט, חבר סגל באוניברסיטת סטנפורד שעסוק בימים אלה בפרויקט של מכון הלאומי לרפואה בארה"ב. קראפט גם מרצה ומעורב באוניברסיטת סינגולריטי של ריי קורצווייל, מכון מחקר והוראה לתכנון וניבוי העתיד, ומחזיק בשתי חברות בתחום תאי הגזע. הוא המציא כלי לאיסוף תאים מדגימות מוח עצם.
הרופא שייקח לך את הסנדוויץ'
ד"ר קראפט, בן כ-45, נראה פחות מכפי גילו - עדות חיה לחזון שלו, שהוא מיישם בעצמו בכל יום. הוא עונד באופן יומיומי לא פחות מארבעה מכשירים לניטור עצמי. "אחד מודד צעדים, אחד מודד שינה ודופק, אחד עמיד במים, אחד נותן לי נקודות כשאני מתנהג יפה. יש ביניהם חפיפה, אבל כל אחד מהם קצת אחר", הוא אומר בעודו מביט אל סבך הצמידים שלו. "יום יבוא, ואני כרופא ארשום למטופלים שלי משהו כזה, כמו שאני רושם תרופה. אז, אולי כשהם יתכוונו לתת את הביס הזה בהמבורגר, הם יחשבו שאני יכול לראות אותם עושים את זה, ויהיה להם קצת לא נעים. כיוון שרוב המחלות הכרוניות הקשות בעולם המערבי היום קשורות בהתנהגות, אולי זה הדבר היחיד שיכול לעזור".
- כרופא, יש לך כוח להיות השוטר של כולם?
"בכלל לא. הדבר הכי חשוב הוא לדאוג שהרופא יקבל התרעה רק על מקרים שבהם תשומת הלב שלו דרושה - למשל, כשהמטופל לא מתעמל או שכח לקחת תרופה, או כשיש צורך בעזרה רפואית.
"באשר לרופא, הוא ישמח להתערב במצב הרפואי אם יתגמלו אותו על כך. היום הוא מתוגמל על כל הליך רפואי, וה'אינטרס' הכלכלי שלו הוא שתחלה ואז הוא יתקן אותך. מה היה קורה אם היינו מתגמלים אותו על כל מטופל שנשאר בריא? סדרי העדיפויות שלו היו משתנים, לא כך?" אומר קראפט ומותיר אותי מדמיינת רופא המתגנב בלילה לבית מטופל כדי לחלץ את הסנדוויץ' מפיו.
מי ישלם לרופא על כך? זהו האינטרס של חברות הביטוח, והן בהחלט עשויות להפנות חלק מהתמריצים הללו גם אל המטופלים עצמם, כדי שיתנהגו באורח בריא יותר. כבר היום יש ניצנים של פרויקטים כאלה, למשל הנחה ללא מעשנים, אבל קראפט רואה במשחק התמריצים הזה הליבה של רפואת העתיד.
"כל עולם הרפואה הולך לכיוון של טיפול בהתאמה אישית, וגם תמריצים ניתן להתאים לכל מבוטח", הוא אומר, "אחד רוצה פרס על התנהגות טובה, אחר פוחד מקנס על התנהגות שלילית, יש מי שרוצה פידבק מהרופא, ואדם נוסף רוצה לשתף בפייסבוק ולקבל הכרה מחבריו. אחד רוצה להתחרות בקבוצה יחד עם מקום העבודה שלו, בעוד אחר מפתח פריחה רק מהמחשבה שמקום העבודה יהיה מעורב בשגרת יומו הבריאותית, אבל רוצה מאמן אישי. כבר היום יש אפליקציות שמראות לך איך תיראה עם תשיל 5 ק"ג. ניתן ליישם אותן בכל עניין בריאותי. למשל, איך תיראה אם תתעמל, או אם תפסיק לעשן. כיוון שמחלות כרוניות רבות כל כך מושפעות לעומק מהתנהגות, הדבר החשוב הוא שניתן לכל אחד מה שהוא צריך כדי לשמור על בריאותו".
חברה בשם Welldoc, המציעה מערכת תמיכה, אימון ושינוי התנהגותי לחולי סוכרת, כבר היום מגשימה חלק נכבד מהחזון של קראפט. ניסוי קליני נרחב הראה שהיא יעילה בטיפול בסוכרת ממש כמו תרופה, וחברות הביטוח מאפשרות לרופאים לרשום את מוצריה למטופליהם.
"חבר'ה, יש לנו התפרצות אלרגן"
בין שלל פעילויותיו, קראפט משמש אחד היועצים המדעיים לפרס Medical Tricorder, שיוענק למי שיפתח את המכשיר הראשון שיאפשר לצרכנים לבצע בעצמם בדיקה רפואית בסיסית במהירות ובדייקנות. טריקורדר, למי שפספס, הוא אותו מכשיר פיקטיבי המשמש בין היתר לסריקה גופנית בסדרה "מסע בין כוכבים".
ועדת הפרס לא הגדירה בדיוק מהם המדידות שעל המכשיר לבצע כדי לזכות בפרס, אך מוסכם כי לחץ דם, חום, זרימת דם, רוויון חמצן בדם, איכות הנשימה ואק"ג הם כנראה יחידות הבסיס של המוצר.
"הסמארטפון הוא חשוד מיידי להפוך למכשיר רפואי", אומר קראפט. "כבר יש לו מצלמה, חיישני תנועה ומגוון חיישנים נוספים שאפשר להתחבר אליהם. מכשירים אחרים יכולים לשדר אליו מידע". עם זאת החברה המובילה כנראה בדרך אל הפרס, סקנאדו (Scanadu), דווקא לא פיתחה אפליקציה סלולרית אלא מכשיר של ממש - מעין כרית שמניחים עליה אצבע והיא מבצעת את המדידות שפורטו נוסף למדד "לחץ נפשי כללי".
סקנאדו שברה את שיאי המימון באתר מימון ההמונים IndieGoGo - 1.5 מיליארד דולר. המממנים הם צרכנים פוטנציאליים שרכשו לעצמם את המוצר בכמה מאות דולרים ליחידה, בידיעה שהוא יסופק להם רק בשנה הבאה. ההיענות לבקשת המימון מוכיחה שיש צרכנים רבים שכבר משוועים למהפכה הבריאותית שעליה מדבר קראפט.
"המשתמשים שיקבלו את המוצר של סקנאדו יהיו המשתתפים בניסוי הקליני של החברה מול מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA)", מסביר קראפט. מדובר גם במהפכה באופן שבו חושב השוק הרפואי על ניסויים קליניים. בדרך כלל הניסויים נערכים בחסותו של מרכז רפואי המאשר את בטיחותם, עוזר לגייס את החולים וחוקריו גם כותבים את המאמר הרפואי התורם לקבלת הטכנולוגיה החדשה על ידי הקהילה הרפואית. ניסויים במוצר המשווק ישירות לצרכן - ושיווק לצרכן הוא נדבך מרכזי בחזון של קראפט ועתידנים רפואיים אחרים - צריך לבצע אחרת לגמרי. למשל, באמצעות רשתות חברתיות. רשת חברתית של חולי קרוהן כבר הביאה לגילוי ששתיית בירה מחמירה מאוד את המחלה, כמעט עבור כל הלוקים בה. "מי היה יכול לדעת זאת?" אומר קראפט. "אף חברת תרופות לא תממן כזה ניסוי. היום, אם יש לך אסתמה, תקראי באינטרנט שיש התפרצות של אלרגן במקום מסוים ותימנעי מיציאה החוצה. בעתיד, המידע יהיה דו-כיווני. מישהו יאסוף מידע על שימוש במשאפים, יראה עלייה בהתקפי האסתמה במקום מסוים ויתריע הרבה יותר מהר, 'חבר'ה, נראה שיש לנו התפרצות של אלרגן'".
אתר אחר, crowdmed, מאפשר לאנשים שלא קיבלו אבחון מוצלח למחלתם על ידי הרופאים, להציג את המקרה שלהם לציבור, ולראות אם מישהו מזהה את הבעיה ויכול להפנות אותו לרופא שיש לו פתרון אפשרי. קראפט בדק את הרשת הזאת בעצמו - הוא הציג למשתתפים תמונה ותיאור של בלוטה שומנית בצווארו, והוא אכן קיבל מהציבור אבחנה דומה לזו שנתן לו הרופא המומחה.
"אצלכם בישראל יש אפשרות להתקדם במהירות באפיק הזה, כי יש לכם קופת חולים שעוקבת אחרי כל דבר שקורה למטופל. כך ניתן לעשות דבר מעניין: למצוא דרך מאגר המידע של הקופה זוג חולים שהתסמינים שלהם זהים. אם נדע מה יש לאחד, נוכל לנחש מה יש לחברו", אומר קראפט.
לילה טוב, אמר הרובוט
בתחום הציוד הרפואי ה"כבד", קראפט צופה קפיצת מדרגה בטכנולוגיית ההדמיה וההרדמה. "נושא הביג דאטה ייכנס לתחום ההדמיה", אומר קראפט, "ניתן יהיה לחבר את כל תמונות ההדמיה של אדם ליצירת מודל תלת ממדי אמין שלו במחשב. על המודל הזה ניתן יהיה לבצע אבחון ראשוני, והרופא יאשרר אותו. כך ייחסך זמן רב מאוד של רופאים בפענוח בדיקות סקר, וניתן יהיה לעשות יותר בדיקות כאלו.
"בתחום ההרדמה, שהוא לעתים קרובות רפטטיבי מאוד, אפשר להחליף את המרדים ברובוט. האם זה מסוכן? ודאי, יש מקרים שבהם מותר האדם על המכונה. אבל יש גם יתרונות לרובוט על פני מרדים בן אנוש. למשל, רובוט כל הזמן עוקב אחרי המדדים שלך, ואילו המרדים יושב לאורך רוב הפרוצדורה וקורא עיתון, ומסתכל על הנתונים מעת לעת. כנראה, לפחות בשלב הראשון, המוצרים הללו ישמשו לפרוצדורות שבהן ההרדמה אינה עמוקה מאוד". האם תהיה התנגדות של המרדימים? ודאי, בהתחלה, כמו שיש התנגדות לכל טכנולוגיה, אם כי בעתיד ייתכן שמוצר כזה יעזור להם להימנע מטעויות ויפנה אותם לטפל במקרים מורכבים יותר שדרושה בהם יצירתיות רבה יותר והתגמול עליהם הוא בהתאם".
מכשיר אחר שרופאים יקבלו אולי בפתיחות גדולה יותר הוא המשקפיים של גוגל, מנבא קראפט. לדבריו, רופא יוכל לבצע ניתוח באופן לא פולשני והמשקפיים יקרינו לו תמונת הדמיה עדכנית של איבריו הפנימיים של המטופל. אפשרות אחרת היא ששני רופאים ירכיבו את המשקפים וכך יראו אותן תמונות ויוכלו לייעץ זה לזה בניתוח או בדיאגנוזה. ואיך הם ישרתו את החולה? למשל, הם יוכלו לוודא עבורו שהגלולה שהוא מסתכל עליה היא אכן זו שהוא התכוון לקחת.
המשקפיים של גוגל הם רק חלק מחזון ה"רפואה מרחוק". באוניברסיטת סינגולריטי כבר פיתחו את "דוקטור רובוט", מכשיר שעליו מעמד עם טאבלט שמותקנת בו תוכנת סקייפ. ה"רובוט" עובר ממטופל למטופל, והרופא מראיין כל אחד מהם לכמה שניות, בלי לזוז ממקומו.
תחום חם אחר שעתיד לתרום לעולם הרפואה הוא הדפסות תלת-ממד, אומר קראפט. "הנה עשיתי הדפסת תלת-ממד של תמונת הפנים שלי", הוא שולף מתיקו מיני-קראפט זעיר ומושלם. "באותו אופן אפשר להדפיס שתלים רואיים שיהלמו בצורה מושלמת את חלקי הגוף הקיימים של המטופל. כבר היום עושים זאת בניתוחי שחזור פנים".
רוב ההמצאות הללו שנידונות לעתים קרובות במפגשים של אוניברסיטת סינגולריטי הן פרי מחשבתם של אנשים שאינם עוסקים כלל ברפואה, אומר קראפט. "רוב ההמצאות המדהימות בתחום הזה מגיעות בכלל ממי שעובדים בתחומים אחרים, כמו גיימינג, תקשורת", הוא אומר, "יום אחד הם מאושפזים בגלל מיגרנה או שסבתא שלהם נופלת בבית ואז המוח שלהם אוטומטית ממפה את כל הידע שלהם ומביא להמצאות שיכולות או היו יכולות לעזור במצב שאליו נקלעו. בינתיים, עולם הרפואה חייב להבין כיצד מתכננים את המערכת הרפואית - ביטוח, בתי החולים, האמבולנסים - כך שתתאים למה שללא ספק עומד להגיע ב-2015 או לכל המאוחר 2020".
הרגולטור נשאר מחוץ למסיבה
המנטרה של ד"ר דניאל קראפט היא שהמהפכה ברפואה לא תיעשה על ידי טכנולוגיה אחת אלא על ידי חיבור של כמה טכנולוגיות, שרבות מהן כבר קיימות, כמו שווייז נוצרה מחיבור מתוחכם של יכולות קיימות בסמארטפון. "מי תהיה ווייז של רפואת העתיד?" שואל קראפט ועונה: "זו צריכה להיות אפליקציה שמתבססת על כך שכל אחד חולק קצת מידע ומקבל הרבה. אולי האפליקציה פורצת הדרך של הרפואה תהיה זו שתאפשר לקבל תמורת שיתוף המידע הגנטי והמצב הרפואי שלנו רשת של קישורים למחלות הנפוצות בקרב בעלי פרופיל גנטי דומה".
אלא שבינתיים מי שלא הגיע למסיבה הוא הרגולטור. ה-FDA עוצר שיווק של רבים ממכשירי הניטור שתוארו כאן, אלא אם כן עברו ניסויים מקיפים ויקרים. כמו כן, הוא עצר לאחרונה את השיווק של ערכות הסריקה הגנטית של חברה בשם 23andme. החברה הזו, שהוקמה על ידי אשתו לשעבר של מייסד גוגל סרגיי ברין (במקרה או לא במקרה, ה-FDA התנפל על החברה ימים ספורים לאחר הפרידה), ביקשה לתת למשתמשים בשירותיה תמונה של הסיכונים והסיכויים שלהם בתחום הבריאות והחולי, הכישרון והסיכון, על סמך ריצוף חלקים נבחרים מהגנום שלהם - משהו די דומה לאפליקציית החלומות של קראפט.
לטענת ה-FDA הקשר בין הגנים לאבחונים שמציעה 23andme אינו מוכח עדיין כראוי, ולכן מסוכן לאבחן על פיו, גם אם מדובר באמירות בסגנון: "הסיכון שלך ללקות באלצהיימר גבוה מהממוצע". החברה פרסמה בתגובה הודעה חלבית: "היחסים עם ה-FDA חשובים לנו ונעשה מה שצריך כדי לעמוד בדרישות". בעתיד הנראה לעין, ברור מי קובע את לוחות הזמנים של התחום. אולי זה מסביר מדוע בעוד עולם המידע הכללי מתקדם בצעדי ענק, עולם המידע הרפואי מדשדש הרחק מאחור.
