במושב שעסק בשינויים בשוק העבודה ושמירה על רענון ההון האנושי, ציטטה המנחה, עינב בן יהודה, סגנית עורכת "גלובס הערב", סקר שנערך באחרונה עבור גלובס ולפיו כ-50% מהעובדים במשק מרגישים שחוקים ו-40% מהתחלופה בכוח האדם בעבודה קשורים לשחיקה בעבודה. בנוסף, ציינה בן יהודה כי ארגון הבריאות העולמי מזהיר שהשחיקה בעבודה היא בין גורמי הסיכון לבריאות ולאיכות החיים.
במושב, שהתקיים במסגרת ועידת ישראל לעסקים 2013, אמרה ד"ר שרון טוקר, ראש התכנית להתנהגות ארגונית בביה"ס רקנאטי, הפקולטה לניהול אוניברסיטת תל-אביב: "שחיקה היא בעצם תשישות, אך לא מדובר רק בתשישות פיזית, אלא גם בתשישות רגשית ומנטלית. צריך לחשוב על אנשי שירות שאנו מגיעים אליהם והם אפילו לא מרימים את הראש להביט בנו. שחיקה קוגניטיבית מתבטאת בקושי בריכוז, תחושה של ירידה בהישגים אישיים, דה-פרסונליזציה - תחושה שאני לא יכולה לראות את האדם שמאחורי הנתונים. יש קשר בין שחיקה למחלות אוטו-אימוניות, מחלות כמו סוכרת ומחלות לב".
הכלכלן שלמה מעוז, יו"ר Honline, ציין בין הסיבות לשחיקה האישית של העובד את הירידה בכוחם של גופים מרכזיים כמו ההסתדרות והוועדים ועלייה בכוחם של החוזים האישיים. מעוז: "אנחנו, כאומת היי טק וכחברת מידע, גורמים למצב שהעובד נתון לגישה תמידית של הבוס של החברה, של טכנולוגיות המידע. אין בארץ הפסקת צהריים, אנחנו עובדים מסביב לשעון, יש ירידה באיכות ובפריון העבודה ויש עלייה במחלות הקשורות לעבודת יתר ואכילה לא בריאה, במהלך השעות המממושכות של יום העבודה".
ניצב (בדימוס) אסתר דומינסיני, לשעבר מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי ומנכ"ל שרות התעסוקה, אמרה בדיון: "מדינת ישראל משלמת קרוב לארבעה מיליארד שקל בשנה בקצבאות לנכות מעבודה. אם נשאל מהן הסיבות העיקריות לשחיקה ופגיעה, אם נדבר במונח הרחב יותר של שחיקת ההון האנושי, נתבונן לא רק באלה שנמצאים בעולם העבודה, אלא באופי המשתנה של שוק העבודה, העובדה שאנשים אינם זוכים לתגמול המצופה, התיישנות היידע והפער הדיגיטלי.
"עולם התעסוקה משתנה והיידע מתיישן. אם המעסיק והמערכות הסובבות אינם מכשירים את העובדים ומחדשים יידע, אנשים נפלטים מהעבודה בסביבות גיל 50 ונותרים ללא הכנסות הולמות למרות היותם בגיל תעסוקה. הפגיעה היא גם בפריון ובתוצר של המדינה. זו אחריות של המדינה".
פרופ' נתנאל לאור, מנהל מרכז חוסן ע"ש כהן-האריס ומנהל המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל, שירותי בריאות כללית ונציג קרן מעגלים לטיפול בעובדי מקצועות שוחקים: "מדובר בקושי בניהול מערכות החיים. זה דומה להכרה בהפרעת 'פוסט טראומה', שנכנסה להגדרות הנכות והפגיעה הבריאותית בשנות ה-70, אחרי שהייתה מוכרת 150 שנה קודם. גם רופאים כירורגים סובלים משחיקה - 40% מהם מדווחים על תחושת שחיקה על פי מחקרים בארה"ב - והשחיקה אחראית בעקיפין למספר הטעויות והתביעות בעקבותיהן. רופאי משפחה סובלים משחיקה גדולה יותר בעקבות החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. בקנדה, למשל, בדקו את העלייה בשחיקה אצל רופאי משפחה אחרי החלת חוק ביטוח בריאות, שמקנה לרופא 6-7 דקות לטיפול באדם בתור. החוק נקבע על פי קצב הטיפול, יכולת הקבלה של אנשים - אך לא מדדו את השחיקה שממנה סובל הרופא עצמו".
דליה נרקיס, יו"ר חברת מנפאואר ישראל ומנהלת אגן הים התיכון במנפאואר: "כ-70% מהעובדים נמצאים בעמדת מחפשי עבודה, מדובר בחיפוש בכל מיני רמות. יש חיפוש באופן אקטיבי מתוך כורח או מתוך רצון לבדוק מה מצבי בשוק. אין ספק שהנתון הגבוה הזה קשור לשחיקה, בין אם מדובר בשחיקת היידע או העניין בעבודה ובין שמדובר ברצון לשיפור תנאים".
נרקיס הוסיפה: "על פי מחקרים בעולם, עד גיל 38 נחליף בין 10 ל-14 מקומות עבודה. בארץ צריך לדבר על 8-12 מקומות, בהפחתת שנות הצבא. תחשבו איזה תעצומות נפש נדרשות לעובד כדי להתמודד עם הדינמיות הזו, אנו זקוקים ליכולת התמודדות עם הרבה מאוד עומס רגשי".
דומנסיני הוסיפה: "נושא הבטיחות בעבודה מוזנח על ידי מעסיקים בארץ ויש לכך השפעות קשות על שחיקתו ועל בריאותו של העובד. יש מדינות בהן מוטלים על המעסיק פיקוח וקנסות בתחום זה. נושא נוסף שיש להזכירו הוא עניין העובדים הזרים, שיצר שתי תופעות: 1. ירידת השכר של כלל העובדים במשק, ו-2. מחסור בהכשרת עובדים לעבודות שניתן לקנות בהן כוח עבודה זול.
"בנוסף, הייצוג הבלתי מספיק של אוכלוסיות כמו הערבים והחרדים, אך גם של נכים, שאינם משולבים מספיק בשוק העבודה. יש כיום 245 אלף מובטלים - 75% מהם בפרקי זמן ארוכים, עם נתוני השכלה נמוכים. במקום לתמוך במובטלים המבקשים לקבל הכשרה מקצועית, נוצר אבסורד שמובטל המבקש לצאת להכשרה מקצועית, ניזוק בדמי האבטלה במקום שיקבל תמריץ".