"איש אינו יודע אם ההסכם שנחתם עם איראן הוא מוצלח. גם נשיא ארה"ב ברק אובמה אינו יודע, גם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, איננו יודע, וגם המוסד והסי-איי-אי אינם יודעים". כך אמר פרופ' אלן דרשוביץ, במסגרת מושב של שאלות ותשובות שבו הוא השתתף הערב (א') בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס".
בתשובה לשאלה מה לדעתו יהיו השלכות ההסכם שנחתם עם איראן, אמר דרשוביץ כי "נשיא ארה"ב אמר שהוא חשב שהסבירות היא באיזור 50%, והאמת היא שאיש אינו יודע מה יהיה בעתיד. אנחנו לא יודעים מה משמעות החיוך על פניו של נשיא איראן, לא יודעים אם הוא רק נשלח להיות פנים מחויכות לפילוסופיה של מחיקת ישראל מהמפה, או כמטרייה לטרור מוגבר על ידי חיזבאללה או ארגונים אחרים. פשוט איננו יודעים. הסוד האפל הוא שגם נשיא ארה"ב איננו יודע. ראש ממשלת ישראל אינו יודע. המוסד אינו יודע. הסי-איי-איי אינו יודע. אנחנו פועלים באיזור של אי ודאות. אין מריבה בין ישראל לארה"ב, אלא יש חוסר הסכמה. ארה"ב שמה את התקווה מעל הפחד. אבל ישראל היא במרחק דקות בודדות של התקפת טילים מאיראן, וכולנו יודעים שישראל שמה, באופן מובן, את הפחד מעל התקווה".
דרשוביץ סיפר כי השתתף בפגישות בבית הלבן ביום חמישי האחרון. "נפגשתי עם האנשים הרלוונטיים בדיון על איראן", אמר דרשוביץ, "הם ניסו לשכנע אותי שהעסקה טובה. אני טענתי שהיא לא טובה, שארה"ב לא מעריכה כראוי את העלות-תועלת. אני מאמין שארה"ב לא חושבת שהיא מסכנת את ביטחון ישראל. המבט שלהם הוא שהם ויתרו מעט מאוד בתחום הסנקציות, בהיקף של 5-7 מיליארד דולר בסנקציות, סנקציות שארה"ב יכולה להחזיר בעצמה, בלא צורך בהסכמת מדינות אחרות".
"לגבי ההסכם, אני חושב שארה"ב צודקת לגבי המילים, אבל טועה לגבי המוזיקה. הניסוחים טובים, אבל המוזיקה היא שהסתיים עידן הסנקציות על איראן. השאלה האמיתית היא מה יקרה אם איראן מרמה? מה אם היא תמשיך לפתח טכנולוגיית טילים גרעיניים? אם זו מדינה שנשבעת שהיא לא מפתחת נשק גרעיני, ההסכם היה צריך לכלול ביטול מלא של כל טכנולוגיית טילים המסוגלים לשאת נשק גרעיני. אבל בסופו של דבר, זה עשוי לעבוד".
"במזרח התיכון, הדיון נוטה להיות שחור לבן, ערטילאי, נוטה לצד מסוים, יש רגישות קטנה מאוד לניואנסים ולאופי קבלת החלטות על בסיס אי ודאות. אנחנו צריכים להכיר בכך שאלה החלטות מורכבות מאוד. אל תתקפו את ההחלטות של הממשל האמריקאי, ואל תתקפו את ההחלטות של ממשלת ישראל. רק הזמן יגיד מי צדק ומי טעה, המפתח הא לצמצם את הסכנות של טעות, ולוודא שיש לך תוכנית למקרה שהכול מתמוטט".
"דיפלומטיה וסנקציות עדיפים על אופציה צבאית"
בתשובה לשאלה האם ישראל רשאית להנחית מכת מנע על איראן, השיב דרשוביץ: "שרידות של שום מדינה מעולם לא התבססה על החוק, או על ציות לנורמות בינלאומיות. מהו משפט בינלאומי? ישראל לא חתמה עליו, היא אפילו לא רשאית לכהן בבית הדין הבינלאומי. משפט בינלאומי נכתב על ידי פרופסורים, זה התחום המשפטי האקדמי ביותר. המלחמה הקרה התבססה כולה על עין תחת עין. אם ממשלת ישראל תורה לטייס ישראלי להנחית פצצה גרעינית על טהראן, המשפט הבינלאומי אוסר עליו לציית לפקודה הזו. אני מקווה שהדיפלומטיה תעבוד, ואם לא, אני מקווה שהסנקציות יעבדו, ושהשילוב ישכנע את האיראנים לוותר על פיתוח נשק גרעיני. ואם כל זה לא יעבוד, אני חושב שהאופציה הצבאית הישראלית צריכה להישקל מאוד ברצינות. אבל דיפלומטיה, סנקציות, והאיום בשימוש באופציה הצבאית הם עדיפים בהרבה על פני שימוש ממשי באופציה הזו".
ועם זאת, דרשוביץ ציין כי עדיין יש לו אמון בנשיא ארה"ב אובמה. "אני מכיר אותו מאז שהיה סטודנט בבית הספר למשפטים בהרווארד. הוא מבריק ואנליטי. יש כאן עניין דורי. אני חושב על הנשיאים לינדון ג'ונסון, על ביל קלינטון ועל ג'ורג' וו. בוש. לשלושת הנשיאים האלה הייתה אהבה עמוקה לישראל. הייתי בארוחה עם הקלינטונים ושמעתי אותו מדבר על ישראל. הוא לא מדבר כך על שום בת ברית אחרת. אנחנו מכירים את הרגשות העמוקים של בוש כלפי ישראל. אני אינני רפובליקאי, לא תמכתי במדיניות שלו, אבל איש לא יכול היה להיות מחובר רגשית לישראל יותר ממנו. אינני חושב שהדור הנוכחי והדורות העתידיים כוללים אנשים שיש להם את אותם קשרים רגשיים לישראל. עבור אובמה, זה עניין אנליטי ואינטלקטואלי. הוא תומך מאוד בסוגיות ביטחוניות, אבל מאוד ביקורתי בנושא ההתנחלויות. אני אגב מסכים עם הנשיא בביקורתו על ההתנחלויות, אני תמיד התנגדתי למדיניות ההתנחלויות של ישראל".
"אני לא אוהב את השימוש במילה יהודית כדי להגדיר את המדינה"
בנושא אופיה היהודי-דמוקרטי של ישראל, הצהיר דרשוביץ כי ההגדרה הכפולה הזו איננה בגדר פרדוקס. "אני לא חושב שזה פרדוקס, עבורי יהדות היא ציוויליזציה, לא רק דת, אני אגנוסטי. אני שם עצמי בשורה אחת עם הרצל ובן גוריון שעבורם הדת לא הייתה התנאי לתמיכה בישראל. אני חלק מהקהילה יהודית, מהתרבות היהודית, מההיסטוריה היהודית, אני עורך דין יהודי. מה זה אומר? טל ברודי היה כדורסלן יהודי, אבל הקליעה שלו לא הייתה יהודית במיוחד. היהודיות שלי מכתיבה חלק מהאופן שבו אני פועל. אבל אני לא מאמין בביאת המשיח או בתחיית המתים. אני מעדיף להגדיר את ישראל לא כמדינה יהודית, אלא כמדינת הלאום של העם היהודי. אני לא אוהב את השימוש במילה יהודית כדי להגדיר את המדינה, כי לחלק מהאנשים זה מרמז יהדות הלכתית. אני חושב שישראל משגשגת באמצעות הגיוון.
"בן-גוריון עשה טעות איומה כשנתן את השליטה באופי היהודי של המדינה לרב קוק", המשיך דרשוביץ, "אני מעדיף שכל אחד יבחר איך הם רוצים להיות יהודים, האם אם רוצים לשמר תרבויות יהודיות. ג'פרסון היה חכם יותר מבן-גוריון בנוגע להפרדה בין דת למדינה. זה עדיף בהרבה גם לדת. כי כשהמדינה והדת קרובות מדי, זה משחית את הדת. ראינו את זה בישראל, הרבה יותר מארה"ב - כי בארה"ב איש לא מקבל כסף ציבורי עבור הדת. ישראל עשתה טעות איומה, אפשר להבין אותה, אבל הוא לא הבין עד כמה כוחנית תהפוך היהדות האותודוקסית. זו אחת הסיבות שבגללן לישראל לעולם לא תהיה חוקה. אתה יכול לנסח חוקה רק כשהמדינה היא צעירה. איך תנסח מקבילה לתיקון הראשון לחוקה, העוסק בחופש הביטוי, בנוגע לישראל?"
העצה המרכזית בפיו של דרשוביץ לממשלת ישראל היא - לחתום על הסכם שלום עם הפלסטינים. "לדעתי, לא היה בימי חיי זמן טוב יותר לחתום הסכם שלום עם הפלסטינים מאשר כעת", הוא אמר, "ישראל בעמדה הטובה ביותר שהייתה מעולם לכרות הסכמים עם מדינות המפרץ הפרסי. לישראל יש כוח החשיבה, את הטכנולוגיה, הידע, לעשות מהפכה טכנולוגית במזרח התיכון. לכן מעולם לא היה זמן טוב יותר עבור הישראלים, וגם עבור הפלסטינים. זה הזמן המושלם לחתום על הסכם שלום".
עוד הוסיף דרשוביץ: "אני לא מאמין שמדיניות ההתנחלויות, למרות שהיא שגויה, היא המחסום הגדול בפני שלום עם הפלסטינים. החסם הגדול ביותר היה גורמים פלסטינים שונים המתנגדים להכרה בישראל וטוענים לזכות השיבה של 4-5 מיליון פלסטינים שכף רגלם מעולם לא דרכה כאן. זה הדבר המגוחך ביותר, אין דבר כזה זכות שיבה והפלסטינים חייבים לוותר עליה. האמריקאים-הילידים לא ישלמו לנו בחזרה את 24 הדולרים שלנו ויקבלו בחזרה את מנהטן. ההיסטוריה היא היסטוריה. אם אובמה ייכשל בהשגת שלום, אני לא חושב שיהיה או תהיה עוד נשיא או נשיאה אמריקאית שירצו לנסות זאת שוב. אני מקווה שתהיה לנו נשיאה אמריקאית".