מצבו של ההיי-טק הישראלי נראה טוב מאי פעם. על הפרדיגמה הזו נדרשו המשתתפים בפאנל בנושא "חדשנות טכנולוגית כמנוע צמיחה", להתגבר בדרך לטענות כי יש מה לשנות או לפחות מה לשפר בסביבת העבודה של ההיי-טק הישראלי.
בפאנל, שהנחה יואב שלוש, יו"ר איגוד התעשיות המתקדמות בישראל, (IATI), ושותף בקרן ההון סיכון אביב, השתתפו בעיקר נציגים מגופים ממשלתיים/ציבוריים וחברות ההיי-טק הגדולות שפעילות בישראל.
אבל אולי את ההערה המשמעותית ביותר בארוע השמיעה דווקא מי שלא ישב על הבמה, והשתתף בארוע כשומע פסיבי בלבד - מולי אדן, נשיא אינטל ישראל - שקיבל את המיקרופון בחלק השאלות והתשובות מהקהל לקראת הסוף: "כולם נשמעים כאילו שהכל פה חיובי וכמעט היה לי חשק ללכת לאכול צהריים", התבדח אדן, "אבל בכל אינדיקטור שאני מסתכל עליו, אנחנו הולכים אחורה. אנחנו קוצרים היום את מה שעשינו לפני עשור".
דעתו של אדן משמעותית על רקע היקף הפעילות הגדול שיש לאינטל בישראל. לחברה יש מרכז הפיתוח הגדול בישראל, היא מעסיקה כאן יותר מ-8,000 עובדים ומגיעה להיקף מכירות של יותר מ-4 מיליארד דולר בשנה. "מספר התלמידים הרלוונטיים היום לתחום ההיי-טק הוא אבסולוטית נמוך יותר. אנחנו אחרונים בהשקעה במו"פ בישראל ב-OECD, כי ההשקעות במחקר והפיתוח כאן נעשות ברובן ע"י החברות הבינלאומיות שיש להן מרכזי פיתוח כגון מיקרוסופט, גוגל ואינטל", הוסיף אדן. "אני מאוד גאה במו"פ של מדינת ישראל, אבל אנחנו לא צריכים להפקיד את העתיד במדינת ישראל בידי אנשי עסקים שאינם מקומיים. לדעתי, מה שאנחנו רואים היום זה חלון של מה שהיה לפני עשור, ולדעתי התמונה היא הרבה פחות ורודה וצריך לפעול מהר".
לפחות בצד החינוך התפרץ אדן לדלת פתוחה, שתאמה את דעתו של מנכ"ל גוף טכנולוגי בינלאומי גדול אחר שפעילת בישראל - יורם יעקובי, מנכ"ל מרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל - שהשתתף בפאנל. לדברי יעקובי, "הדבר העיקרי שמטריד אותנו זה נושא כוח האדם. בסופו של דבר, כולנו בנויים על מספר המהנדסים שיש בישראל, אנחנו צריכים מהנדסים והתמונה לא נראית טוב. האוכלוסיה שמעניינת אותנו אלו הפקולטות למדעי המחשב, למתמטיקה, סטטיסטיקה והנדסת חשמל.
"ב-2001 מספר הבוגרים בפקולטות האלו היה 4,430, וב-2010 זה עמד על 2,151, כלומר נפילה של 50%. זו בעיה קשה. זו נפילה שגורמת מחסור ולא תאפשר להביא יותר פרויקטים מחו"ל ותעלה את השכר, שזה בעייתי. זו בעיה שצריך לפתור. אני נפגש פעם בחודש עם נציגי החברה הבינלאמית והם רוצים לפתוח פה מרכז ומחפשים מהנדסים ואין לנו מספיק".
מי שעוד התייחס בפאנל לממשלת ישראל, אומנם מכיוון אחר, הוא דורון אבני, מגוגל ישראל: "מדינה חדשנית צריכה ממשלה חדשנית, והממשלה בישראל היא לא כזו. היא צריכה לעבור עוד כברת דרך. משרד הכלכלה (באמצעות המדען הראשי - ש.ש) משקיע בחברות סטארט-אפ, אבל אחר כך מדינת ישראל לא משתמשת במה שהסטארט-אפים האלה עושים. יש תנאי סף כאלו במכרזים הממשלתיים, שסטארט-אפ יכול רק לחלום עליהם".
את הזווית של הממשלה ייצג בפאנל אבי חסון, המדען הראשי, שהתייחס בהרחבה דווקא להשקעות שהמדען הפנה בתקופה האחרונה לתעשיה הוותיקה. לדבריו, "העולם לא נהיה קל יותר. כבר הרבה יותר קשה להגיד 'אני מתמקד בשוק המקומי ויהיה בסדר', כי השוק הגלובלי כבר בא אלינו. השקענו יותר מחצי מיליארד שקל בקידום פרויקטים בתעשייה המסורתית. אנחנו הוליכם אליהם, עם יועצים שלנו, ומנסים להבין מהם האתגרים ואיך לפתור אותם. יש דוגמאות של חברות בקשיים, שנגמר להם השוק אבל הגיעו להישגים. אפשר להגיע לפיריון גבוה ולחדשנות בינלאומית, גם אם אתה מפעל קטן בשדרות".
הדיון לגבי מה ניתן לשפר נסוב כמובן גם על הזווית הפיננסית. חני שטרית-בך, סמנכ"לית בבורסה לני"ע בת"א, התייחסה לשאלה למה חברות ההיי-טק הישראליות לא מגיעות לאחד העם. "הבנו שרוב החברות הישראליות נמכרות ולא יוצאות להנפקה גם במקום אחר. לכן החלטנו לעשות ועדה (שפרסמה את מסקנות הביניים לפני מספר חודשים - ש.ש) שתשאל את עצמה ואת השוק מה קורה פה. הגענו למסקנות, שיש כאן כשל שוק והשוק לא משוקלל.
"המלצנו כמה המלצות. שקלול השוק לא יכול להתחיל בלי אנליזה וזה לא יבוא מהמשקיעים המוסדיים. לכן, הבורסה תתחיל את האנליזה בתתי ענפים, אנחנו מתחילים בביומד. לגבי התרת הרגולציה, כל מי ששאלנו אמר שצריך שיהיו דיווחים באנגלית, וב-US GAAP. זה יוריד את העלויות ויקל על המעבר לנאסד"ק. אפשר לראות גם את החברות קמהדע ואבוג'ן, שהתחילו בבורסה בת"א, גייסו, גדלו, ונרשמו השנה לבורסות בארה"ב. כך אפשר להתחיל בישראל ולגדול".
שלוש הגיב: "העושר הגדול של האקזיטים לא חוזר לידיים ישראליות כמעט. ברכישה האחרונה של גוגל (Waze) חלקן של קרנות הפנסיה הישראליות היה בסביבות ה-3%, מה שאומר שהמורים של קליפורניה מקבלים תשואה יפה מאוד דרך קרנות הפנסיה שלהם מההיי-טק הישראלי. מצד אחד, יש ועדה של משרדי הכלכלה והאוצר ובודקים איך להגדיל את המעורבות של המוסדיים, וזה הדבר הטוב. אבל ועדה שניה של האוצר מעוניינת להגביל את ההשקעות בקרנות שדורשות דמי ניהול, ככה שיד את מקרבת ואחת דוחה. אני מייצג סקטור מאוד מודאג".
הדוברת בפאנל שפחות נתפסה כחלק מההיי-טק המקומי היא הילה אורן, מנכ"לית עיר עולם ותיירות, שטענה כי החיבור של החדשנות צריך לבוא לידי ביטוי גם בזווית המקומית, זו של הערים. "בפאנלים בנושא היי-טק לא מוזכר נושא הערים, בעוד שבעולם מבינים שהחדשנות מתרחשת בערים. הערים הן הפלטפורמה, ואנחנו חייבים להכניס את זה לתוך האג'נדה שלנו. אני שומעת שאנחנו סטארט-אפ סיטי, אבל כאן לא מספיק הופנם הקשר בין החדשנות, האקדמיה לבין הערים".
זוית אחרת לעידוד החדשנות כגורם שמעודד צמיחה הגיעה מהאורח הזר שהשתתף בפאנל, ג'ונאס בירגגסון, מנכ"ל Via אירופה שמשתתפת בקונסורציום להנחת הכבלים האופטיים של חברת החשמל לצד סיסקו. לדברי בירגגסון, "יש המון מחקרים בעולם שמוכיחים בהם כי אם יש לכם כבר מים ותשתיות אחרות, רישות אופטי זה הדבר הכי טוב שתוכלו לעשות. אנחנו רוצים להביא את חוק מור מהמעבדים לסקטור הטלקום".