אחרי מאזן היסטורי של חמש זכיות בגביע העולמי (עם רקורד שיא של 67 ניצחונות ב-97 משחקים בטורנירים מאז 1930), התייצבות הסגל וצמיחתו של כוכב-על בדמותו של ניימאר, ובעיקר בשל ביקורת ציבורית נוקבת סביב הוצאות האירוח של משלם המסים על המונדיאל בקיץ הקרוב (סביב 13 מיליארד דולר) שאליה התלוו הפגנות אלימות - עניין אחד ברור לחלוטין: כל דבר מלבד הנפה של הגביע ב-13 ביולי בריו דה ז'ניירו, לעיני מראקנה משולהב - ייחשב לכישלון אדיר מבחינת ברזיל. אולי אפילו אסון לאומי.
העובדה שכבר עברו שני מונדיאלים (גרמניה 2006 ודרום אפריקה 2010) בהם ה"סלסאו" לא הצליחו לעבור את שלב רבע הגמר, היא בבחינת בלתי נתפש עבור התקשורת המקומית הלוחצת והלחוצה, האוהדים הפנאטיים, ואפילו הממשלה, על שלל ההשקעות המאסיביות שלה בספורט. לכן מונדיאל 2014 כל כך קריטי עבור ברזיל, גם לנשיאה דילמה רוסף: לפי אנליסטים פוליטיים, תצוגה גרועה של הנבחרת עשויה להקשות עליה בקלפיות עת יתקיימו באוקטובר הבחירות הכלליות.
בשלב הזה כבר הבנתם: יש על ברזיל לחץ מטורף לזכות במונדיאל השישי שלה.
***
בניגוד לנטייה של מאמנים רבים מהענף להוריד באופן קבוע את מפלס הלהבות, לואיז פיליפה סקולארי, 65, לא משחק משחקים. הוא יודע בדיוק מה עומד על הפרק. "אנחנו מארחים את המונדיאל הזה", הוא התבטא, "וזה אומר שהמינימום שאנחנו צריכים לעשות, המינימום - זה לזכות בגביע".
על מנת למנוע פאניקה והתמוטטות עצבים בקרב שחקניו, בגלל הקופים הענקיים שיושבים להם על הגב - משתמש סקולארי בשירותים של פסיכותרפיסטית. רג'ינה ברנדאו, פרופסור באוניברסיטת סאו פאולו, היא חלק אינטגרלי מהצוות המקצועי של סקולארי כבר קרוב לעשור וחצי. התפקיד העיקרי שלה לקראת המונדיאל הוא לעזור למנג'ר להעריך ולאמוד את הגוונים השונים באישיותם של 40-50 השחקנים שמועמדים לאייש את הקאדר הברזילאי. "אני נדרשת להפיק פרופיל פסיכולוגי שלהם", היא מצוטטת ב"ניו יורק טיימס". "כך אנחנו יכולים להבין איך כל שחקן מרגיש, איך זה משפיע על איכויות המשחק שלו, ולבחור את ה-23 הטובים ביותר לסגל".
ברנדאו מבקשת מהשחקנים למלא שאלונים ארוכים בהם הם צריכים להגדיר, בסולם נע, כיצד הם סבורים שיושפעו מאירועים ספציפיים. הסולם לא נע על ציר של מספרים, אלא של סמיילים: מחייכים - תגובה חיובית לאירוע; זועפים - תגובה שלילית; וכמובן שיש עוד הרבה רמות של תגובות ביניים. למרות שחלק מהשאלות נראות לכאורה פשוטות ("איך היית מרגיש אם היית כובש גול נגד הקבוצה שלך?"), ברנדאו טוענת כי הנושא ההשוואתי משחק כאן תפקיד משמעותי. שחקן שלא יתרגש לכבוש גול עצמי, ושהעניין לא יזיז לו, עשוי להיחשב לקרחון, ווינר, רוצח חסר רגשות. שחקן שלוקח קשה דבר כזה, עשוי לקבל יחס אחר לגמרי מסקולארי.
ברנדאו, שעבדה עם סקולארי גם כשהאחרון אימן את נבחרת פורטוגל, כבר הצליחה למצוא הבדלים משמעותיים בין הפורטוגלים לברזילאים. הם חולקים אמנם את אותה שפה ואמורים להיות דומים מבחינה תרבותית, אבל מערכת הרגשות שלהם שונה לחלוטין, כשהברזילאים נוטים להיות אמוציונליים הרבה יותר. למשל, התגובה הכללית של פורטוגלים לספיגת כרטיס צהוב היא חיובית, ומגדילה את המוטיבציה שלהם. אצל הברזילאים היא בעיקר מעוררת עצב וזעם.
עניין מעניין נוסף שמצאה ברנדאו בבדיקות שלה נוגע לחוזי ההעסקה של השחקנים במועדונים שלהם. היא מייעצת לסוקלארי להתנהג יותר בעדינות עם שחקנים שנמצאים על-סף סיום חוזה, שכן אלו נוטים להיות מודאגים הרבה יותר מעתידם המקצועי. כמו כן, הפסיכותרפיסטית חושבת כי עדיף לסקולארי לפרסם מוקדם ככל האפשר את ההרכב הפותח בכל משחק: שחקנים ברזילאים נכנסים ללחץ כשהם לא יודעים עד הרגע האחרון אם נבחרו לאייש את הסגל. "זה כנראה עניין תרבותי, אבל שחקנים ברזילאים הרבה יותר רגשניים משחקנים ממדינות אחרות", היא אומרת. "זה בא לידי ביטוי גם לטובה, וגם לרעה".
האנליזה של ברנדאו, שהובילה בין היתר את סקולארי לזכות עם ברזיל במונדיאל 2002, היא גם זאת שבעזרתה בוחר סקולארי את הקפטנים שלו. ב-2004, מונה נונו גומש הוותיק לקפטן של נבחרת פורטוגל. כריסטיאנו רונאלדו, אז ילד בן 19 אחרי שנת בכורה בינונית במנצ'סטר יונייטד, קיבל את תפקיד הקפטן המחליף. בעיקר בשל תכונות המנהיגות יוצאות הדופן והביטחון העצמי העילאי שהפגין בבדיקות הפסיכולוגיות.
"השחקנים שלנו מאוד מוכשרים, חלקם מהטובים ביותר בעולם", אומר סקולארי על הסגל הברזילאי שלו. "אבל מה שבאמת מנצח טורנירים זה האישיות של שחקנים. חלקם מלנכוליים, חלקם יותר אגרסיביים. זה הצד המדעי יותר של המשחק, ואם נבין אותו - ננצח".
***
את הדגש שנותן סקולארי לפן המנטלי של הכדורגל אפשר להבין גם באמצעות אנקדוטה קטנה מהפעילות שלו לפני גמר הקונפדרציות בקיץ האחרון (בו ניצחה ברזיל את ספרד 3-0). ערב הגמר, הוא התיישב בחדרו במלון בריו, וכתב לשחקניו מכתב בן שני עמודים, מלא בלהט ובפתגמי מוטיבציה (לדוגמא: "אתם האנשים המיוחדים, רק אתם"; "השמש שמחייכת עם קרני התקווה שלה אומרת לכם: לכו תגשימו את המסע שלכם"). סקולארי הוסיף שם ציטוטים של מרטין לותר קינג, ולאחר מכן שלשל את המכתב מתחת לדלת של כל שחקן.
לסקולארי אין ברירה. כדי לרצות עם של 200 מיליון ברזילאים משוגעים לדבר, הוא פשוט חייב להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותו. החלוץ פרד (פלומיננזה, לשעבר בליון הצרפתית), הבהיר זאת בבירור: "כל דבר שאנחנו עושים, כל משחק שאנחנו משחקים, משפיע לטובה או לרעה על מצב הרוח של כל המדינה. סקולארי עוזר לנו להתמודד עם המחשבה שאנשים ימותו, ממש יתאבדו, אם לא ננצח".