בוועידת ישראל לעסקים 2013 של "גלובס", שנכנסה היום (ב') ליומה השני, התקיים פאנל שהתמקד ן בשאלה "עלי הדפנה של תעשיית ההיי-טק בישראל נותנים תחושה לא נכונה של גאווה, אבל האם הם משפיעים על הכלכלה ועל החברה?"
בפאנל, בשיתוף Intelligence Squared Israel, השתתפו רובי סולימן, שותף, ראש מגזר טכנולוגיה, PwC Israel; פרופ' שלמה מיטל, עמית מחקר בכיר, מוסד שמואל נאמן, הטכניון; רואי קידר, מנכ"ל ראות היוצא, מנכ"ל Reut Mountain Movers; יזהר שי , שותף מנהל, קיינן פרטנרס; זהר זיסאפל, מייסד רד תקשורת מחשבים וקבוצת רד. את הפאנל הנחה פרופ' גדי אריאב, רקנאטי, הפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל אביב.
יזהר שי אמר בפאנל כי הוא "בא להגן בגאווה על היותנו אומת הסטארט-אפים, אחד המותגים החשובים שיצרנו כאן. אקזיטים הם דבר מצויין, כולנו צריכים להריע להם. זה נכון לגבי פריימסנס ועוד הרבה סטארט-אפים אחרים, האקזיטים תרמו רבות לתעשייה הישראלית. אנחנו בסך הכל בני 60 ומשהו ומתחרים בכלכלות בנות 200 שנה. הסיבה שאנחנו מגיעים לתרומה כל כך משמעותית בתעשייה הישראלית, היא שהמשקיעים חוזרים ומשקיעים כאן שוב".
פרופסור שלמה מיטל הציג את הצד החיובי של השאלה העיקרית שבה דן הפאנל, בכך שהתחושה שהסטארט-אפים לא באמת נותנים תחושה של גאווה. "מספר חברות הסטארט-אפ שנוסדו ב-2012 ירד בשליש, התוצר לנפש בישראל הוא 28 אלף דולר והוא נמוך בהרבה משל 36 חברות OECD. אם אנחנו כל כך חכמים, למה אנחנו לא עשירים? מדוע ההיי-טק לא פועל להביא את בשורת החדשנות גם לתעשיות שאינן היי-טק?
"ישראל נמצאת במקום טוב בתחום החדשנות, אבל עם חדשנות לא הולכים לקנות במכולת. ישראל מדורגת במקום ה-26 לתפוקה לשעת עבודה, אבל אנחנו בבעיה ביעילות של חדשנות לתפוקות אמיתיות. אזרח מן השורה לא נהנה מההיי-טק, זרים נהנים מתפוקת ההיי-טק. אנחנו לא מוכרים מוצרים, אלא את המוח שלנו, אנחנו צריכים עכשיו להתאמץ ולעבוד ולא להיות עם תחושה מוטעית של גאווה מההיי-טק".
רובי סולימן הציג מחקר של מימון חברות הזנק בשלבים ראשונים. "קשה להסתובב היום בתל אביב בלי להיתקל באקסלרטורים. זו תופעה חיובית שעוזרת לחברות לגייס. במדינת ישראל אנחנו רק רואים בשנים האחרונות התחזקות של אנג'לים. בשנת 2006 היו 40 קרנות פעילות והיום יש ירידה ל-20 קרנות, את החלל הזה ממלאות קרנות זרות שהגיעו עם סכומי כסף גדולים. בשנות ה-2000 משקיעים זרים היו מאוד פעילים ועכשיו אנחנו רואים אותם חוזרים".
סולימן הוסיף: "ההבדל המשמעותי בין המשקיעים למייסדים הם נושא האקזיט, כמה זמן החברה תוכל לפעול. כל יזם שניגש לגייס צריך להבין את מפת האקזיטים ולהבין אם הוא מדבר עם אנג'ל או קרן. היזמים מבינים את ההבדלים, היזם החכם לומד את הקרן לפני שהוא ניגש אליה ואז הוא מבין אותה. האקזיט הממוצע הולך וגדל וזה מראה על שוק שהולך וגדל וחברות שנמצאות במקומות יותר בוגרים, עם מכירות של עשרות מיליוני דולרים. אסטרטגיית האקזיט הנפוצה ביותר היום בישראל היא למכור את החברה. אבל בשנת 2013 ראינו כבר שלוש הנפקות גדולות, שהגיעו למחירים יפים".
זהר זיספאל: "הצלחנו להגיע להיי-טק לפני הרבה שנים. המיתוג של הסטארט-אפ ניישן זה מיתוג של מישהו אחר שמצליח, אבל אנחנו בעצם תעשיית היי-טק, יש לנו ייחודיות. המון מדינות רוצות לחקות אותנו, אבל הן לא יכולות, כי אין להן את היזמות הישראלית.
"כל אחד אומר שהוא מכיר את זה שהצליח מהתיכון או מהצבא ואז הוא אומר לעצמו, 'הוא לא כזה חכם, אם הוא הצליח, גם אני יכול'", אמר זיספאל בהומור. "ביטחון הוא תחום שאנחנו חזקים בו, אבל הוא בעייתי לייצוא. השאלה איך עושים את זה יותר טוב - הכותרת של הספר סטארט-אפ ניישן הצליחה, אבל זה לא ספר כזה טוב, לא הצלחתי לסיים אותו. מספר האקדמאים צמח פי שניים בשנים האחרונות, זה מספר אדיר. המדינה שלנו השתנתה משמעותית ב-30 השנים האחרונות. דיון כזה מנומס לא היה אפשרי לפני 30 שנה".