"חייבים לייצר עוד אפיקי השקעה חוץ מהבורסה. לא יכול להיות שעסקים וחברות שרוצים לגייס הון יוכלו לעשות את זה רק דרך הבורסה. לא הגיוני שבשביל 10 מיליון שקל חברה תלך להנפקה בבורסה. צריך לייצר מנגנון שיידע לטפל במשקיעים וידע לשמור עליהם, והוא לא חייב להיות מנגנון מסורבל". כך אמר היום (ב') אמיר ברמלי, יו"ר ומנכ"ל רוביקון, בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס".
"מתייחסים למעמד הביניים, שהוא מעמד עיקרי בכלכלה הישראלית, כמעמד מסכן שכל מה שמעניין אותו זה אם הקוטג' יוזל ב-10 אגורות", אמר ברמלי. "אבל מעמד הביניים מחזיק גם רוב המשקיעים בישראל, אלה שמחזיקים קרן השתלמות או פיקדון שאין לו מה לעשות איתם. למה? בגלל הרגולציה".
לדבריו, לא נראה שיש באופק מהלך כלשהו לשנות באופן מהותי את הכלכלה בישראל: "הדבר העיקרי שצריך לעשות זה לפתוח את השוק, לאפשר לעסקים קטנים ובינוניים להתפתח. אני לא מזלזל בבנקים שמפרסמים שהם תומכים בעסקים הקטנים, אבל אתם לא יודעים איזה גיהנום העסקים האלה צריכים לעבור כדי לגייס. האם מישהו פועל לזה ברגולציה? רשות ני"ע, משרד האוצר, אנשים חכמים שיושבים והתחושה שלי היא שאין להם ביצים".
לאחר מכן החל פאנל 'דין פרוטה כדין מאה' שדן בסוגייה האם השקעות במשק הן לטייקונים בלבד. בפאנל זה השתתפו עו"ד דוד חודק, ראש משרד GKH וראש ועדת חודק; אבי כץ, נשיא ומייסד קרן הגשמה ובעלי רשת קופיקס; רמי לוי, מנכ"ל ובעלים שיווק השקמה; גיורא עופר, יו"ר קרן להב ולשעבר מנכ"ל בנק דיסקונט; ח"כ איציק שמולי, חבר ועדת הכלכלה.
"אנחנו רוצים שוק הון מבוזר יותר, שבו עסקים קטנים מהווים נתח גדול במשק ומקבלים יותר אשראי. אנחנו מבינים שמדובר בנושא עיקרי במשק אבל להציג את הנושא כאילו העסקים הקטנים לא מקבלים אשראי הוא חד מימדי", אמר ח"כ שמולי. "מה שצריך לעמוד לנגד עיננו זו ההגנה על המשקיעים". לדבריו, צריך לזכור שעבור המשקיעים זהו עולם חדש וצריך להגן עליו. "בעידן שבו מדברים על חינוך פיננסי אי אפשר לתת לאנשים עם כלים בסיסיים לנהל את ההשקעות שלהם. מילת המפתח היא איזון".
"היום יש לציבור חסכונות, לא פנסיה אלא כסף אמיתי, אלה כספים שבכל יום אפשר לקנות בהם פחות ופחות",אמר אבי כץ. "אבל יש גם נואשות, שיזם מגלה שאחרי שהתחייב להון עצמי של 3 מיליון שקל הוא צריך 6 מיליון שקל כי שינו את הכללים. זאת לא רגולציה. רגולציה זה לשמור על אמא שלי האלמנה שנוכלים ורמאים לא יקחו לה כסף. אנחנו צריכים לקחת את גורלנו בידנו".
בהקשר זה אמר רמי לוי כי ברגע שהרגולטור יאפשר לעוד קרנות אשראי לקום ולייצר תחרות, המחיר יירד. "אנשים שרוצים להשקיע מפחדים, הם צריכים לדעת שהרגולטור שומר להם על הכסף. אם אני שם כסף בבנק בפק"מ זה כי אני יודע שבסוף אקבל את הכסף. לכן, הקרנות צריכות לתת ערבויות ללקוחות".
חודק הציע שכדי לעודד את הבנקים לתת כספים לעסקים קטנים, בהם הסיכון נחשב גבוה, המדינה תעניק ערבות. על כך השיב רמי לוי: "העסקים הקטנים לא מהווים סיכון לבנק. מנגד, יש טייקונים שקיבלו מיליארדי שקלים ולפני כמה שנים הם בהחלט היו סכנה לבנקים. לכן, דווקא העסקים הקטנים צריכים לקבל ריביות נמוכה, הטייקונים שהם מסוכנים יותר לבנק צריכים לשלם ריביות גבוהות".
בהמשך, הציע חודק להשתמש בכסף שנמצא אצל הגופים המוסדיים. "זה כסף שצריך לשמור עליו, כי מדובר בכספי פנסיה, אבל הבעיה היא שלמוסדיים אין ידע איך לנהל את ההלוואות האלה. יש אפשרות שהבנקים יספקו סינון לגבי אופן ההשקעה של כספי המוסדיים. דרך נוספת היא הקלה ברגולציה. רשות ני"ע גם נכנסה למודל דומה בקשר לחברות הייטק, אבל זה רק סקטור אחד".
עופר הסכים עם הדברים וציין כי "המוסדיים לא יודעים לתת אשראי לעסקים בינוניים וקטנים. מנגד, ראינו יוזמה יפה של המדינה עם קרנות המנוף, סוג כזה של רשת ביטחון שהמדינה יכולה לתת בלי שזה יעלה לה אגורה. זה אחד הדברים שהכי קל לעשות אותם וזה רק עניין של החלטה".
לדברי רמי לוי, הכל עניין של תחרות. "ברגע שאין תחרות, המחיר גבוה. מעמד הביניים צורך כסף דרך כרטיס האשראי וגם לזה צריך לתת מענה. הלקוחות שלי משלמים ריביות גבוהות וגם את זה אפשר לפתור ולהקל על מעמד הביניים". לשאלה האם בכוונתו להיכנס גם לתחום האשראי השיב לוי כי בכוונתו להשיק כרטיס מועדון חברתי "שמי שיצטרף אליו יקבל אשראי בריבית נמוכה, גם בתשלומי הריבית".
כץ, שנשאל את אותה שאלה, השיב שאין צורך לעשות סלט. "מי שמוכר אוכל שימכור אוכל, מי שמוכר קפה שימכור קפה ומי שמוכר אשראי שימכור אשראי. עם זאת, אני חושב שבכל הקשור למתן וקבלת כסף צריך מגוון, בדיוק כמו שיש סופרים".
"לא באנו לשנות את מערכת הבנקאות, אלא לייצר אלטרנטיבות", הסביר עופר."העסקים הקטנים והבינוניים הם 99% מהעסקים במשק ו45% מהשכירים במשק. מבחינת אשראי החברות האלה נמצאות במקום האחרון. קופיקס נוצרה בגלל תחרות. גם מחיר הסלולר ירד בגלל תחרות ולא בגלל מחאה חברתית". בהמשך הוא הציע שלא לשנות את הרגולציה, אלא רק לתת לעסקים הקטנים דחיפה קלה שלא עולה כסף.
לוי הסכים עם הדברים, אך הדגיש כי האפלייה של עסקים קטנים מבחינת אשראי אינה במקום. "העסקים האלה הם מנוע הצמיחה של המשק וצריך להתייחס אליהם בהתאם. צריל לעזור להם לקבל ריביות נורמליות ולא ריביות של שוק אפור". על כך השיב לו ברמלי: "עסקים קטנים צריכים לשכוח מרגולציה. עסק קטן צריך לדאוג לעצמו, הוא לא יכול לבנות על זה שייסיעו לו".
לבסוף, דנו משתתפי הפאנל בנושא האחריות על הכסף, כלומר האם המשקיעים אחראים על כספם. "אם קוראים לציבור להשקיע בעסק קטן כמו בריכת דגים בנגב צריך שיהיה מי שייוודא שיש בריכה, שיש דגים ושיש נגב, "אמר שמולי. "אלה דברים שצריכים לקרות כי בסופו של דבר כשמבטיחים לציבור תשואה מסוימת בגין השקעה צריך שיהיה מי שיוודא שזה יקרה"י.
בהקשר זה ציין עופר כי הבנקים והמוסדיים יצרו עם השנים אמון ופיקוח שמאפשרים להם להחזיק את סכומים גבוהים כאלה ולנהל אותם. "לא צריך להמציא את הגלגל, צריך פשוט לרצות לעשות", אמר, וחודק סיכם: "אם הממשלה תסייע במתן אשראי לעסקים קטנים בתנאים הנוכחיים, בלי לשנות כלום, זה יכול לשנות מצבם של עסקים רבים כאלה במהירות".
